.

אבא למופת!

אבא לדוגמא. יש הורים כמו רונן (שם בדוי) שיכולים לשמש מודל לכולנו. רונן יצר איתי קשר

לפני כמה שנים ושיתף אותי לגבי המצוקה שלו הנובעת מהמצב של בנו גיא (שם בדוי). קראתי מה

שכתב לי והקשבתי לו, הלב כאב. המצב היה בלשון המעטה לא טוב אבל ראיתי שיש כאן אבא יוצא דופן.

אבא שמסור לבנו באופן יוצא דופן, אוהב אותו אהבה אינסופית ומוכן לעשות למענו הכל. נתינה

ללא גבול ללא שום תמורה נראית לעין. התגייסתי בהתלהבות למשימה. לאורך דרך ארוכה מאוד

רצופת משברים קטנים וגדולים ראיתי אותך רונן. לא נשבר, לא מוותר, חד ועירני לכל תגובה

של גיא, נכון לעשות כל מה שנדרש, קשוב להערות ופתוח לרעיונות משוגעים מצידי ונכון לעשות מה שנדרש.

לא היה ספק כי זה הדבר החשוב ביותר בחייך ולעיתים היה נדמה לי שזה הדבר היחיד שאתה עושה.

להיות הורה זו אחריות אדירה ומחוייבות לעשות כל מה שניתן למען הילדים שלנו, לא כולם עומדים

בסטנדרטים הגבוהים ביותר. לעיתים עם טרדות היומיום קל לוותר, להרים ידיים, הרי אם בתי הספר

עשו זאת, כנראה ש"אין מה לעשות". איזו זכות יש לגיא שאתה רונן לא חשבת כך.

אתמול נזכרתי בסירטון המצורף כאן, המרגש עד דמעות של האב עם בנו המשותק, ששוחה,

מושך ודוחף את בנו בתחרות האיירונמן (שחיה 3.8 ק"מ, רכיבה של 180 ק"מ וריצת מרתון 42.2 ק"מ לקינוח).

חשבתי עליך רונן, רק שאתה עשית את זה  לא לאורך תחרות שנמשכת 15 שעות אלא בתחרות

שנמשכת שנים! בלי אורות זרקורים, ללא תקשורת, בסתר, לעיתים רבות ללא תמיכה של אף אחד,

בחשאי ולרוב גם ללא ידיעת גיא. הכל מתוך רצון ונחישות אדירה לא לוותר על הבן! לעשות כל מה

שאפשר למענו. יש הורים כאלה! כמו בספורט שם שוברים שיאים ומראים לנו למה מסוגל האדם

כך יש הורים כמו רונן שמלמדים אותך מה היא נחישות? מה היא אהבה אינסופית!

דאגת ליידע אותי אם גיא עומד לפספס פעילות ואני דיברתי והעברתי את המסרים "אליו" כשאני עומד

מול מאה בני נוער בכדי שחס וחלילה לא יידע שאנחנו משתפים פעולה.

בסירטון המרגש האבא דוחף את עגלת בנו, שוחה איתה והוא מרגש מאוד כאמור אלא שבעיני

אתה עשית משהו הרבה הרבה יותר גדול! לא רק משום שזה דרש ממך הרבה יותר זמן ופעילות לאורך שנים אלא

אתה לקחת את גיא ממצב שניתן להגדיר אותו באופן מטאפורי כחוסר יכולת לעמוד על הרגליים

והבאת אותו לכך שהוא בעצמו יבצע לבדו את תחרות האיירונמן!

האתגר שלנו כהורים הוא לא למשוך ולדחוף את ילדינו אלא להביא לכך שהם יוכלו לעשות את זה בעצמם ובכיוון שהם

בוחרים ולהמשיך אחרינו גם לאחר שנלך. כמו בסיפור על לדוג לילד דגים או ללמד אותו איך לדוג שזה כל העניין.

אנחנו חייבים להיות קיר תומך ומחזק ואתה היית ועודך כזה.

רונן, אתה אדם צנוע ושקט אך הסיפור שלך ושל גיא הוא מדהים ואני יודע את זה משום שלאורך 28 שנים

הכרתי למעלה מ-14.000 הורים. רק מעטים בעלי היכולות לפעול בנחישות, ברגישות, באהבה  ובמסירות אין קץ כפי שאתה עשית.

 הסיפור הזה יכול להיות מודל לספר, כן, ספר! ספר חינוכי שבו ניתן להראות איך ניתן לעשות שינוי

כביר שההגדרה של מאה ושמונים מעלות קטנה עליו ואיננה מספיקה להגדיר אותו. אז כעת רונן,

כשאתה רואה תוצאות נפלאות להשקעה האדירה שלך אני יכול להגיד לך שמבחינתי כל המשמעות

של המילה חינוך גלומה בסיפור הזה שלך ושל גיא.

אני יודע שגיא לא תמיד העריך את מה שאתה עושה למענו, לא נשברת.

אני מודה לך על הזכות להיות חלק מהצוות המצומצם בראשותך שהביא לשינוי ולוקח

מהסיפור הזה דוגמא לעצמי והשראה לכל אותם הורים שרוצים שהילד שלהם יצליח ולפעמים מאבדים תקוה.

אני מאחל לך בריאות, אושר ונחת.

תבורך!

לצפיה בסירטון המרגש יש ללחוץ כאן:

 https://www.youtube.com/watch?v=2xtCFRYS-ZA

תגובות

(0)