.

“אני חייב סיירת”

dsc34455-e1317679898948

סיירת – מילת הקסם! יום סיירות משמש לרבים את ההזדמנות להראות לכלל העולם שהם שוים. קיבלת יום סיירות? עברת יום סיירות? לאן עברת? אף אחד לא שואל שאלות כגון: מה אתה רוצה לעשות בצבא?

האם אתה יודע מה זה אומר לשרת ביחידות האלה? האם אתה רוצה?

כאילו התשובה ברורה מאליו, אם המסלול הוא קרבי – מובן מאליו שלשם הולכים. כאילו ברור מאליו שהדבר היחיד שיש או הדבר היחיד שנחשב הוא סיירת. לא משנה שהמלה הזו בכלל לא רלוונטית לכמה מהיחידות אליהן אפשר להגיע דרך יום הסיירות. 669 אינה סיירת, שייטת 13 אינה סיירת. שתי היחידות הללו הן דוגמא ליחידות שגם הרבה מאוד מהמאפיינים של סיירת אינן כלולות בהן.

קורס חובלים וצוללות אינן סיירות למרות שיש לקורס חובלים ולשירות בצוללות משמעות אדירה מבחינת ביטחון המדינה.

כולם רצים מבלי לשאול שאלות ומי שלא מקבל יום סיירות הוא OUT כאילו לא רוצים אותך. האמת היא שזה משל לחיים, משהו נחשב שכולם רצים אליו בלי לשאול שום שאלה. ג’יפ נחשב אופנתי אז כולם רצים לקנות ג’יפ לא משנה שזה עולה כפול, שהשימוש היחיד שלו הוא בלהחנות על המדרכה, שהוא תמיד נקי (הרי ג’יפ במהותו נועד לשטח לבוץ, לליכלוך) גם לא משנה העובדה שג’יפ הוא כלי רכב מסוכן מאוד ולא יציב, ארבעת המיתלים שלו נועדו לשטח ולא לכביש, מרכז הכובד הגבוה גורם ליציבות נמוכה על הכביש.

העיקר לרוץ לקנות ג’יפ!
העיקר לרוץ לסיירת!
מה שקובע זו נקודת הסיום!

מניסיוני אני יכול לומר דבר אחד – מה שקובע זה לא איפה מתחילים אלא איפה מסיימים! רבים מאלה שהיו “כוכבים” בתקופת התיכון לא בהכרח הצליחו מאוחר יותר ונהפוך הוא. בהיבט הצבאי יש שהצליחו לעבור את הגיבוש אך כשלו במהלך מסלול ההכשרה וחלק מהם אף נפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, כלומר מראש הפירמידה סיימו השירות שלהם במפח נפש ובתפקיד לא קרבי ולא משמעותי. לעומתם, יש כאלה שלא קיבלו יום סיירות משום שמספר המשקפיים שלהם גבוה במיקצת מהדרישות (או כל בעיה אחרת) הצליחו להגיע ליחידות טובות אחרות, להצליח ולסיים את השירות שלהם בהצלחה רבה. דרך אגב גם בלימודים המבחן האמיתי הוא לא בבגרות וגם לא בתואר הראשון או השני! המבחן האמיתי הוא מה עושים עם הכלים שרכשתם?! האם אתם יצירתיים, מוכנים לכישלונות, מוכנים ללמוד מהם ולהמשיך הלאה.

המצליחנים בחיים הם לא בהכרח “המרובעים” שישבו על הטוסיק שלהם כל החיים. רבים מהאנשים שהצליחו הם כאלה שבתקופת הלימודים לא הצליחו לבטא עצמם.

גם בצבא אין משמעות רבה למקום בו התחלת. הרמטכ”ל לשעבר בוגי יעלון התחיל את שירותו כלוחם בנח”ל ורק אחרי מלחמת יום כיפור החליט על מסלול של צבא קבע שבסופו הגיע לתפקידים כמו מפקד סיירת מטכ”ל ואחר כך מפקד חטיבת הצנחנים. הרמטכ”ל לא היה מתקבל לסיירת מטכ”ל משום שנתוניו אינם מתאימים! (מספר המשקפיים שלו גבוה מהמותר!). המיון מבוסס על חיתוך מאוד גס ולא בהכרח על דרישות מיבצעיות כאלה או אחרות. דרך אגב גם מפקדים אחרים של סיירת מטכ”ל הגיעו לתפקידם למרות שלא שירתו כלוחמים ביחידה! אלא התחילו את דרכם במקומות אחרים.

גם בצבא בודקים אותך על פי מה שאתה ואת עושה מרגע הגיוס. הנתונים היבשים אינם קובעים הכל. אני זוכר ישיבות בתום גיבושים של 669 בהן היינו צריכים להחליט את מי לקבל ליחידה, היינו שומעים נתונים של בני נוער שעל הנייר הם נשמעים נהדר (קב”א 56, דפ”ר 90) אך הלכה למעשה לא מימשו את היכולת הזו (שגם באיבחונן ישנן טעויות רבות). מה שקבע אם נקבל אנשים ליחידה היה היכולת אותה הוכיח הלכה למעשה.

מי שמחפש יחס חם, אנשים מעולים שכיף להיות איתם לא בהכרח ימצא אותם בחלק מהיחידות אליהן מגיעים דרך יום סיירות. מי שחושב שאלה דברים לא חשובים יבין מהר מאוד בצבא את הלקח לחיים – מה שקובע את האושר בחיים הוא לא מספר החדרים של הבית, אפילו לא המיקום שלו, גם לא המכונית הנמצאת ליד או מתחת לבית! מה שקובע האושר באמת זה עם מי חולקים את הבית, עם מי חולקים הנסיעה.

להיות במקום נוצץ ומכובד ביותר שלא גורם לך להרגיש טוב זה לחיות בזיוף. אני זוכר דברים של בחור שהגיע לתפקיד רם בצה”ל. במהלך המסלול הוא כל הזמן קיטר על כמה אנשים שנמצאים איתו במסלול ובעיקר על אחד שאת שמו אני זוכר היטב. כל הזמן, לאורך שנה שלמה, הוא אמר שעוד מעט יעיפו אותו משום שהוא “חרא של בן אדם וחרא של לוחם”. מיותר לספר שאותו בחור סיים מסלול למורת רוחו של אותו בחור. לשאלתי: כיצד הוא מסביר את זה? הוא מילמל משהו כמו: “הוא השתפר מאוד!”. אין ספק שמתוך רצון להגן על הכבוד של היחידה שלו הוא שיקר לי ולעצמו. דרך אגב שקר כזה אינו נחשב לחוסר אמינות…

אז מה בעצם אני רוצה לומר?

מי שמחליט על דרכו כלוחם בצבא צריך לשאול את עצמו שאלות ולהציב מטרות. אם המטרה היא להיות בסיירת, זה בהחלט מכובד וראוי. בהחלט גם ניתן להתחיל במסע לאחת היחידות דרך יום סיירות. אך אם לא מצליחים ביום סיירות מייד להציב מטרה חדשה וללכת עליה.
אומץ לב הוא בין השאר היכולת שלא ללכת למיון טייס, יום סיירות או כל כיוון אחר אם הכיוון הזה אינו מתאים לך.

מי שלא מקבל יום סיירות הוא לא פחות טוב! הדבר היחידי שניתן לומר הוא שאותו בחור או אותה בחורה אינם מתאימים, זה הכל! כל אחד צריך להציב מטרות בהתאם ליכולת שלו ולא להסתכל לצדדים.

מי שרציני בגישה שלו צבא או לחיים חייב לראות באכזבות חלק בלתי נפרד מהמסלול שלו.

אומץ הוא גם החלטה שאינך מתאים לשירות קרבי, אומץ הוא גם היכולת להבין שאינך מתאים לשרת בצבא, אומץ הוא לקבל את עצמך כמו שאתה ולא לשחק משחקים מסוכנים רק משום שזה מקובל.

סיפור לא פשוט בחברה שמקבלת בדרך כלל רק אמת אחת. מי שבוחר במסלול קרבי בצבא צריך לדעת שלהיות שיריונר, תותחן, לוחם נ”מ, הנדסה או כל דבר אחר זה חשוב ומכובד. להיות מפקד במקומות כאלה מאתגר מאוד ונותן המון.

תגובות

(0)