.

שישי לנפש

“דע את עצמך” – מסוקרטס לאריק איינשטיין ואלייך – שבוע 17

“מה? סיור לימודים ביוון?” זו היתה התגובה שלי כשבשנה ב’ בלימודי התואר בוינגייט עלתה האפשרות הזו. כאחד שעובד מסביב לשעון זו היתה הזדמנות וקפצתי עליה. בעיר דלפי עולים במדרגות המקדש (בתמונה) ומגיעים לכיתוב המרגש והנודע של סוקרטס: “דע את עצמך”! סוקרטס הנפלא הטיף לשאול שאלות ולהתבונן פנימה והנה כה רבים חיים את חייהם על האוטומאט! לאורך חיינו ומגיל צעיר אנחנו לומדים ש”צריך”… אריק איינשטיין הנפלא שר על “הצריך הזה” של יהונתן גפן: “צריך וצריך, ומרוב שהצטרכתי- כבר שכחתי מה אני . . ….

“כי אבא שלי הוא הכי בעולם…” – על אומץ, שלוה ותבונה! – שבוע 16

“יובל, טל”צ רוצה לדבר איתך”, אמרה לי פקידת המבצעים בטלפון (טל”צ הוא טל צבי, מפקד 669 בזמן ההוא. לרוב אין אינטראקציה ישירה בין מפקד יחידה ללוחמים). מה? אני תוהה על מה ולמה? עשיתי משהו חמור? אני מנסה להיזכר… נכנס אליו. הוא לא מחכה הרבה ופונה אלי: “מח”א (מפקד חיל האויר) התקשר אלי וביקש שאדבר איתך בקשר לאביך!” (האלוף לפידות ואבי גדלו יחד בכפר-סבא) אני מופתע מאוד אך מקשיב. טל”צ מדבר ואני מקשיב.   היתה זו תקופה ארוכה של נתק שאני . . ….

משמעון פרס לסטיבן ג’פסון ואלינו – שבוע 15

“איך אתה מדבר?” את המשפט הזה כולנו מכירים מהילדות אך מה לגבי המשפט “איך אתה חושב כך על עצמך?” מערכת הערכים שאני מאמין בה בנויה כך: 1.) ערכים שבין אדם לבין עצמו. 2) ערכים שבין אדם לבין חברו. 3) ערכים שבין האדם לבין החברה והסביבה שלו. לפני כשבוע פנו אלי כמה מבוגרים וביקשו שאפתח קבוצת אימון למבוגרים אחרי צבא. ביקשתי לשמוע דרך הפייסבוק, דעות על הרעיון ואלה חלק ממה שאותם אנשים צעירים ונפלאים, אם יורשה לי, בני 35-45 כתבו לי . . ….

להוריד במשקל, גב תפוס, גלגלון והצלחה! -שבוע 14

  גם לך קצת קשה לחזור לשיגרה אחרי כל החגים וה 🥘 ? בביולוגיה קוראים לזה הומאוסטאזיס – תהליך שבו הסביבה הפנימית של הגוף נשמרת יציבה (ואני מוסיף – גם הנפשית…) אחרי העליות ומורדות שעברנו. בחודשיים האחרונים התלהבתי, הצבתי מטרות מדליקות אך התאמנתי קצת יותר מדי (הורדתי 6 ק”ג 🙂 לפני עשרה ימים נתפס לי שריר בגב שמנע ממני כל פעולה…ארבעה טיפולים אצל הפיזיוטרפיסט האדיר דני ליבנה והרבה תירגולים בבית הביאו אותי חזרה לפעילות. בטיפול השלישי שאלתי את דני: “האם . . ….

“עם שאינו מכבד את עברו, ההווה שלו דל – ועתידו לוט בערפל “- שבוע 13

“עם שאינו מכבד את עברו, ההווה שלו דל – ועתידו לוט בערפל.” יגאל אלון. אוגוסט 1995, בית הקברות במושב בני ציון טובל בשפע טבע מקסים. אסף חרמש היקר, חייל צה”ל וחניך שלי, מובא לקבורה לאחר ששלח יד בנפשו. אני עומד סמוך לקיברו הטרי ומביט בצער רב במשפחה היקרה ובפרט בהוריו עופרה וחגי. עוד מבט עמוק בחגי שהוא רופא פסיכיאטר שזועק לשמיים על מר גורלו. חגי שמקדיש את חייו לטובת אנשים ונוער הנמצאים במצוקה נפשית קובר את בנו. שלושים בוגרים שלנו . . ….

על הקשבה בין אדם לבין עצמו, לבין חברו ולבין החברה בה הוא חי – שבוע 12

“אנחנו מאבדים את אחת היכולות הבסיסיות והחשובות ביותר של בני אדם – להיות קשובים” (פרופ’ יובל נח הררי, ידיעות אחרונות 16.4.17). רופא/ה? ילד? הורה? הדברים מיועדים לכל אחד ואחת, לכל תחום בחיים! 1) הקשבה פנימית ואומץ ללכת אחר הלב – חניך שלי בשם גדי (שם בדוי) התקבל לפני חודש לסיירת מטכ”ל (גיבוש מטכל ממיין גם לשלדג ו-669). הישג אדיר שרק מעטים זוכים לו! אך חלומו היה להגיע ל-669. לא אומרים לא לסיירת מטכ”ל שלה זכות בחירה ראשונה בגיבוש. אף אחד . . ….

על ארומה, היקום וסיפורי זן – לחיות בהווה ולפעול! – שבוע 11

למקומות, היכון, צא – כולנו זוכרים את זה מבית ספר אך לפעמים לאחר מכן בחיים חלק מאיתנו קצת שוכח את אחד החלקים או את כולם…שלושה סיפורים: 1) לפני כשלוש שנים אני עולה לטיסה בלונדון אחרי סמינר מרשים שכולו העצמה. ישבתי ליד בחורה יפה ומרשימה ושוחחנו. היא מספרת לי שהיא רווקה ובת 39 ומאוד רוצה למצוא בן זוג. שאלתי אותה: “מה את עושה לשם כך? אתרי היכרויות, מסגרות אחרות?” והיא עונה: “אני משדרת מסר ליקום” חשבתי לרגע, התקרבתי לאוזנה ולחשתי לה . . ….

הצבת מטרות 🎯 להצלחה 😃 – שבוע 10

הצבת מטרות 🎯 להצלחה 😃 לכולנו יש רצונות, חלומות. להתקבל למקום כלשהוא, להוריד במשקל, להצליח בלימודים, להוציא ספר, להיות בריאים, למצוא זוגיות או לשפר את מערכות היחסים וגם לעבור את חג הפסח בשלום… דרך מעולה שמסייעת בכך היא שיטת הצבת מטרות! אותה פיתח בנדורה ב-1960. 21.1.2016 שעה 10:00 אחרי שבועות קשים של חולי בבית (בידיעת הרופא) אימי דוחקת בי לבצע בדיקות דם ומצילה בכך את חיי! אני ממהר לעשות (לא אומרים לא לאמא…) ובשעה 13:10 הרופא שלי מתקשר (אירוע חריג) . . ….

להשחיז את הגרזן!” על משה סיני ומפקד טייסת יסעורים – שבוע 9

אצטדיון בלומפילד, קיץ 1994 אני לקראת נסיעה למחנה אימון בהולנד בתור מאמן הכושר של קבוצת הכדורגל הבוגרת של הפועל ת”א . יושב עם המאמן משה סיני בכדי לתכנן את המחנה. בראש שלי (עם ההשפעות הצבאיות…) אני חושב: “נוסעים להולנד לעשרה ימים? כנראה שהשחקנים יתאמנו מבוקר עד ערב! הרי בכדי להצליח צריך לעבוד קשה ובטח אם קיבלת נסיעה לחו”ל!” טעיתי ובגדול! התוכנית כללה אימון בוקר ועוד אימון אחר הצהריים של שעה ורבע כל אחד. אז מה עושים עם שאר הזמן? נחים, . . ….

האומץ לפרגן – שבוע 8

פברואר 2004 הטלפון מצלצל. אני עונה. “אפשר לדבר עם יובל?” זה אני – אני אומר ותוך כדי כך מתחיל לזהות את הקול אבל לא מאמין, זה לא יכול להיות. והאישה מהצד השני עונה: “זו שושנה דמארי. רציתי להודות לך על המכתב שכתבת לי. הוא חימם את ליבי”. המשכנו לדבר עם קצת וסיימנו. הנחתי את הטלפון נרגש, וואהו! לכל אחד מאיתנו יש אנשים יקרים וחשובים שאם יילכו לעולמם נבכה עליהם וגם נצטער שלא הספקנו לומר להם בעודם בחיים, מה אנחנו חושבים . . ….