.

ממד זמן – שבוע 125

בשבוע הקרוב אני חוגג 55. אז הנה כמה תובנות שלמדתי בגילי על ממד הזמן.

סיפור 1⃣ חג הספר וממד הזמן.
אחד הספרים האהובים עליי הוא סיפורי זן שכתב יעקב רז (הוצאת מודן).
אחד הסיפורים האהובים עליי בספר הוא: פרי הפטל (אותו סיפרתי בשישי לנפש 11):

איש ברח מדוב טורף, הגיע אל שפת צוק והחל לרדת בו.
הביט למטה, וראה נמר רעב.
הוא נאחז בגפן שצמחה מתוך הסלע. למעלה דוב, למטה נמר, והוא תלוי באמצע.
שני עכברים לבנים החלו מכרסמים את הגפן.
ראה לצידו שיח פתל. הוא שלח יד, והחל לאכול מפרי הפתל. כמה טעים היה הפרי!

כמה תובנות:
א. החיים קצרים (את זה מבינים בעיקר כשמתבגרים).
ב. הזמן היחיד שבו אנו נמצאים הוא זמן הווה (באנגלית-מתנה 🙂 ולכן עלינו להיות בו! להעריך אותו!


סיפור 2⃣ ניהול והעדר זמן.
השבוע פגשתי מנהלת בית ספר מוערכת שפורשת מתפקידה לדבריה: “אחרי כמה שנים ללא שינה”.
מישהי הציעה לי להיכנס לתפקידה. “השתגעת?” אמרתי לה.
כדי שגם אני לא אשן ולא אראה את ילדיי האהובים? החטאתי או פשעתי?

נורמות העבודה במדינה המקסימה והמזרח תיכונית שלנו הם: “תעבוד עד צאת הנשמה!”
ואז יגידו עליך שאתה עובד כמו חמור. למה?


סיפור 3⃣ לנצל היטב את הזמן. לפני 20 שנה ראיין אותי צוות של ה- BBC לרדיו שלהם.
שאלתי את המראיינת: “כמה זמן יהיה הראיון?” “שלוש דקות” היא ענתה. “רק שלוש דקות?” שאלתי.
היא ענתה (והשתיקה את הישראלי הצעיר והחצוף): “ראש הממשלה שלנו אומר תודה על שתי דקות ראיון…”


סיפור 4⃣ לייעל את הזמן – לצמצם פגישות! השראה ממפקד טייסת היסעורים 114.
בזמנו סיפרתי על טייס יסעור ששוחחתי איתו ואמר לי שמפקד הטייסת שלו מכריח אותם ללכת הביתה בסיום יום העבודה (17:00).
למה? כי הוא רוצה שלטייסים יהיו חיים מעבר לטייסת וכך הם גם ישקלו בחיוב להמשיך בקבע!

מדי שבוע מתקשרים אליי אנשים שונים שרוצים להיפגש.
כך נראית בדרך כלל פגישה:
תיאום מקום, הגעה למקום, חיפוש חניה, סמס על עיכוב בשל פקק/תאונה/הילד חולה/סתם איחור ואז לחיצת יד,
הזמנת שתיה, סמול טוק (אתה מכיר את ההוא וההיא? יש לך ד”ש מההוא או ההיא), רקע כללי, הטלפון מצלצל ואח”כ עוד פעם…
ואז סוף סוף התמקדות בנושא הפגישה, דיון, סיכום וסיום. כל העניין אורך (כולל הגעה וחניה) בין 2-3 שעות.


פגישות הן דבר נפלא עם אנשים שאתה אוהב אבל כשזה נוגע לעבודה גיליתי שב-99% מהמקרים כשאני שואל בטלפון על מה ולמה הפגישה?
מתברר שתשובה קצרה בטלפון חוסכת את הפגישה. כך מתייעלים ודואגים לחיות להנות יותר מ”שיח הפתל” בהווה!!!

מדי שבוע אני מוזמן להרצאות ולאירועים שונים בכל הארץ. בראש סדר העדיפויות שלי נמצאים ילדיי הקטנים והמקסימים,
ה”יהלומים” שאני מלטש (בני הנוער שנמצאים אצלי) וזמן לעצמי להתאושש ולנשום. הזמן והאנרגיות מוגבלים ולכן אני אומר לא על בסיס קבוע.

הזמן חשוב לך? הקדישו אותו בעיקר למה שבאמת חשוב לך!
מוזמנים לשתף חברים.
שבת שלום וחג ספר עברי שמח 🌺🌸🌷
אוהב, יובל עילם


גרסת אודיו:

תגובות

(0)