.

“המעז מנצח” אם למד שהוא מסוגל! – שבוע 134

ב-1.9 אני פותח רשמית את השנה ה-34 שלי.
אני עובד, תיקון – נמצא בשליחות – 24/7/364 (יום כיפור הפסקה) כמעט ללא שום הפסקה מאוקטובר 1986. שנת שבתון? מה זה?

עליי לעבוד חזק ולהיות ערני לכל חידוש טכנולוגי ולאמצו, להיות רלוונטי ולא “להוריד את הרגל מהגז”. לעשות תוכנית מרתקת שתגרום לגיא להמשיך להגיע מנהריה, לנועם, ליואב ולכפיר מירושלים, לדניאל מבאר שבע ולרבים וטובים אחרים מכל הארץ!

סיפור 1⃣ פחד מוות של רבים – עמידה מול קהל. אתמול קיימתי לחניכיי ולקצינים מצה”ל סדנת עמידה מול קהל. לפני 33 כשהחלטתי להקים את המסגרת ה-1 בארץ להכנה מנטלית וגופנית לצבא הגעתי לבית הספר בו למדתי (תיכון הראשונים בהרצליה) לדבר מול שלוש כיתות על שירותי הצבאי. רעדתי מפחד ולא ידעתי איך ומה עושים?

ארבע שנים לפני כן למדתי באותו מקום היסטוריה, מתמטיקה ועוד מקצועות ואף אחד לא לימד אותי איך לעמוד מול קהל! חצי שנה לאחר שהקמתי את המסגרת הגיעה הופעה טלוויזיונית מול כל המדינה. פחד מוות, דופק 180 בישיבה ורפי רשף שואל אותי שאלות. מזלי שעדי טלמור ז”ל הרגיע אותי לפני.

החינוך במאה ה-21 בבתי הספר ובאקדמיה חייב להיות רלוונטי! זה הכוח המניע שלי – לתת לנוער ולמבוגרים את הכלים להצליח במאה ה-21.

סיפור 2⃣ שאלה: אם הייתי מבקש ממך לבצע מאמץ אירובי בן 10 דקות ואחרי כמה דקות מנוחה הייתי מבקש ממך לבצע את אותה תוצאה ואפילו לשפר! האם זה הגיוני?

לא צריך להיות מומחה בתחום האימון הגופני בכדי לענות שלא ניתן. אז בואו לסיפור הבא ותגלו תשובה אחרת ולמה לדעתי חינוך גופני יכול וצריך להיות מקצוע מוביל במערכת החינוך?

השריר זוכר. אם רק היינו לומדים דרך חוויה מרגשת היינו זוכרים את השיעורים לכל החיים.
השבוע העברתי ליהלומים אימון עם מסר לחיים. שמו: “אימון משנה תודעה” ודרכו הם למדו להעצים את תחושת המסוגלות שלהם דרך:
א. הצבת מטרות.
ב. השקעה אמיתית עם כל הלב.

מה היה שם? בתחילת האימון נדרשו החניכים לבצע בוחן 10 דקות של טיפוס מאתגר על הדיונה התלולה שלנו. לאחר מכן כשהם עייפים הם שמעו ממני דברים לא קלים על כך שלא תכננו ולא השקיעו ולכן מבחינתי לא הצליחו במשימה.

מה עושים? עושים שוב אבל הפעם לא מסתערים על המטרה אלא עובדים עם הראש, מציבים מטרה מאתגרת וריאלית לטווח הרחוק (עשר דקות) ולטווח הקרוב (העליה הקרובה), מתכננים בדיוק איך מטפסים כל עלייה לפי הקצב המתאים לך!

כשמגיעים לחצי מתחילים לעזוב את התכנון והראש ועוברים ל-♥! משקיעים כל מה שנשאר עד השנייה האחרונה! התוצאות היו מדהימות! כמעט כולם שיפרו את התוצאות וחלק מהם ב-20%!!! וזה במאמץ גופני ואחרי שכבר התישו את עצמם. ממוצע השיפור היה 12%!

מי שמבין בריצות – דמיינו שעושים ריצת 2000 מטר בעשר דקות ואחרי מנוחה קצרה מבצעים פחות מתשע דקות!!! לא הגיוני נכון? ובכן הגיוני!
סיפור ההצלחה בחיים הוא לא רק על הקלפים שקיבלנו אלא מה אנחנו עושים איתם? והאם אנחנו עובדים עם שכל ו-♥ או “זורמים” ומקווים להצליח!
מי שרוצה להצליח חייב לפעול עם הראש וה♥!

היתה אווירה מחשמלת על הדיונה ותחושת ריגוש. היהלומים הצעירים למדו וספגו תחושת מסוגלות דרך השימוש בכלים המתאימים.

כשאני רואה את התוצאות, הביטחון העצמי שצומח, היישום בלימודים ובכל תחום בחיים זה ממלא אותי תחושת סיפוק עצומה וכוח להמשיך לשנה ה-34.

כמדי אימון היהלומים מילאו משוב ובו נשאלו: “מה קיבלת מהאימון?”

נדב: “יובל פתחת לי את העיניים, אני עכשיו יודע שאני צריך לעבוד על הוויתור העצמי שלי ולחזק את האופי שלי. התרגיל שלך ממש משנה חיים!”

רועי: “למרות שלא הצלחתי לשפר למדתי לתכנן מראש אני בחיים לא היתי מצליח להשוות את התוצאה שלי בפעם ה-1 אם לא היתי מתכנן מראש ומקשיב לבן זוג שלי. וזה בגלל שהייתי גמור אחרי עשר הדקות הראשונות.”

בכדי לתחקר וללמוד האימון צולם. אתם מוזמנים לצפות:

“כל ילד זקוק למישהו שיאמין בו וילמד אותו את הכלים להצלחה בחיים!”

ואם אתם מכירים יהלומים צעירים (גיל תיכון) – אתם מוזמנים להפנות אותם אליי!

מוזמנים לשתף חברים.
שבת שלום 🌺🌸🌷
אוהב, יובל עילם

נ.ב: כל הטורים הקודמים, התמונות והקלטות הקוליות בלינק הבא:
https://www.yuvaleilam.com/friday/

גרסת אודיו:

תגובות

(0)