.

ההר הירוק תמיד – שבוע 142

והפעם באמת ישירות לנפש, ובעיקר נפש יהודית.

השבוע הוזמנתי לאירוע הענקת פרס היצירה היהודית ישראלית ליורם טהרלב. סופר, משורר, פזמונאי ועוד ועוד.

אני מכיר את יורם מאז היותי ילד משום שגדלתי על רבים מאלף שיריו! כן אלף! וכבר 20 שנה מכיר אותו אישית ומקרוב וכך התוודעתי גם לאדם המדהים שמאחורי השירים.

יורם מספר סיפורים בחסד ואחד מסיפוריו הוא על אדם בעיירה יהודית שבא לבית כנסת ביום שישי ולא יודע איפה לקשור את העגלה שלו. אומרים לו האנשים שאל את הרבי הוא כבר יפתור לך את הבעיה, הוא קושר כל דבר לפרשת השבוע!

אני מאוד אוהב לדעת את הסיפורים מאחורי השירים אז הנה שלושה שירים של יורם ואת שלושתם גם אני קושר לתקופה הזו של השנה.

סיפור 1⃣ 24 בינואר 1938 נולד תינוק בקיבוץ יגור שלמרגלותיו הצפוניים של “ההר הירוק תמיד” הר הכרמל. עשר שנים לפני הקמת המדינה ובעידן ללא מסכים שבו הטבע היה המסך היחיד. יורם כותב:

ההר הירוק –
פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט,
ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת
ותכלת השמיים וענן יחיד
וראיתי –
את ההר הירוק תמיד.

במשחקי ילדות קלי השכרון
רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון
ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים
אז ברחתי –
אל ההר הירוק תמיד.

ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל…

לשמיעת הקסום יש ללחוץ כאן:

סיפור 2⃣ 9.10.1945 שלוש שנים לפני קום המדינה. הגדוד ה-1 של הפלמ”ח פורץ לכלא עתלית ומשחרר 208 מעפילים מידי הבריטים. על הכוחות הפורצים פיקדו נחמיה שיין, יצחק רבין ומיכה פרי. הכוח נסוג כל הלילה דרך הכרמל, נחל אורן ומגיעים עם שחר לקיבוץ יגור.

הילד יורם בן ה-7 חוזה באירוע נדיר: כל המעפילים עם הכוח המשחרר הגיעו לקיבוץ והמשטרה הבריטית רצתה לתפוס אותם אלא שאז התערבבו חברי הקיבוץ בין המעפילים ולא ניתן היה לזהות מי הוא מי? אלף תושבים מחיפה הוסיפו למהומה והבריטים ויתרו!

לימים ובזכות החוויה הזו כתב יורם את השיר שכה יפה לחג הסוכות:

“צל ומי באר” –
במדרון מעל הוואדי
עץ השקדייה פורח
באוויר ניחוח הדסים
זה הזמן לפני הקיץ
שעריו הלב פותח
ותמיד ברוכים הנכנסים.

בימים אשר כאלה
מחכים עד בוא הליל
מחכים לצעדים קרבים
לא סוגרים את הבריח
לא עוצמים את העיניים
בימים כאלה מקשיבים.

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר…

לשמיעת השיר הקסום יש ללחוץ כאן:

סיפור 3⃣ שנת 1878 היא שנת תרל”ח. ייסוד פתח תקווה. יורם הוא שורש ארץ ישראלי נדיר ואחד משיריו גרם לי להעז ולהכירו. לפני 20 שנה הייתי רואה אותו מדי שבת בבוקר מגיע לארקפה יושב לבדו. הנה יושב לו האיש והאגדה! ניגשתי אליו בחשש והתרגשות והפתיח שלי היה “תודה לך!” “על מה? שאל יורם?

על כך שהזכרת את סבא של סבתא שלי בבלדה המפורסמת על יואל משה סלומון! שמו: זרח ברנט והוא היה טיפוס מיוחד במינו!

יורם בסקרנותו גילה בזמנו כתבה מהעיתון ‘ג’ואיש כרוניקאל’ משנת 1878 שבו מתאר הכתב מארץ ישראל חמישה אנשים שהקימו את פתח תקוה. יורם התלהב והשאר היסטוריה!

הבלדה על יואל משה סלומון –
בבוקר לח בשנת תרל”ח
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים.

שטמפפר בא וגוטמן בא,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון,
עם חרב באבנט.

איתם רכב מזרקי
הדוקטור הכסוף,
לאורך הירקון הרוח
שר בקני הסוף.

לשמיעת השיר הנהדר יש ללחוץ כאן:

יורם זכה בפרסים רבים ואני תקוה שיזכה גם בפרס ישראל בתחום הזמר או על מפעל חיים יוצא דופן של למעלה מאלף שירים ומאה ספרים!!! כולנו ראויים שיזכה בכבוד הזה. בכל מקרה הוא כבר זכה בפרס האמיתי – הוקרת ואהבת עם ישראל.

יורם הוא לדעתי ההר הירוק תמיד!

מוזמנים לשתף חברים.
חג שמח ושבת שלום 🌺🌸🌷
אוהב, יובל עילם

כל הטורים הקודמים והקלטות קוליות, תמונות בלינק הבא:http:// https://www.yuvaleilam.com/friday/

גרסת אודיו:


תגובות

(0)