.

מי האחראי ומה המחיר? – שבוע 146

מי שעוקב אחרי הטורים שלי לאורך שלוש שנים יודע שאני כותב לא מעט על בטיחות. השבוע הזה הטור יהיה בסימן המבצע שהיה בדרום.

סיפור 1⃣ 1991 מלחמת המפרץ. מי שזוכר את חודש ינואר בו פלשו האמריקאים לעיראק וסאדם חוסיין החל לירות סקאדים על ישראל. כל יום בשעה חמש לערך חל איסור בישראל להיות חשוף וכולם הסתובבו עם מסיכות אב”כ וקרובים למקום מוגן.

לישראל הייתה תוכנית התקפית אך בשל הרבה מזל ואחריות של תושבים שדאגו למחסה, הטילים שנורו ופגעו גרמו (לפחות כך היה נדמה) בעיקר לנזק חומרי, אך בהמשך התברר כי טילי הסקאד שנורו לישראל גרמו במישרין ובעקיפין לעשרות מתים מהתקפי לב ומחנק כתוצאה מהשימוש במסכה, לשלושה הרוגים מפגיעת טילי סקאד ולנזק רב ברכוש. בסך הכל הוכרו 77 הרוגים במהלך המלחמה כחללי פעולות איבה.

בזמן הווה הלך הרוח היה שכמעט ולא היו נפגעים, אם הפגיעות היו חמורות יותר, יש להניח שראש הממשלה יצחק שמיר היה מתקשה להבליג ואנחנו היינו הולכים למערכה שהייתה גובה מחיר דמים הרבה יותר גבוה.

אני זוכר את התחושה המחורבנת של לשמוע אזעקה ולהיכנס ל”חדר האטום”, מעין תחושה של תבוסתנות, ובעיקר לגבר ישראלי צעיר שהיה ביחידה מובחרת בצבא. אבל רגע אחרי שהאגו סער הבנתי שעדיף להיות חכם מאשר צודק או גבר-גבר.

סיפור 2⃣ 12.11.2019 יום שלישי בבוקר. אני קם, מארגן את שלושת ילדיי הקטנים, פסחתי על מהדורת החדשות, נכנסתי לרכב ולמסלול ההורדה בבתי הספר והגן.

הגעתי לבית הספר של נגה, הורדתי אותה ומשם התוכנית כרגיל לגן של גדעון ואז את יואב שבאותו יום לומד בתוכנית מדליקה למחוננים. הכל טוב ורגוע ואני כלל לא יודע על הסערה שמתרחשת בדרום.

אני ממשיך לנסוע ואז אחי מטלפן ומברר מה קורה איתי. אני לא מבין מה קרה והוא מספר. אני עוצר בצד ועושה הערכת מצב. מה אני עושה? לפי ההנחיות הלימודים בהרצליה מתקיימים כסדרם אבל בתל אביב לא. תל אביב והרצליה זה הבדל של כמה מאוד מטרים.

מה עושים? מה אני עושה?
יום קודם נגה הייתה איתי כל היום בשל כך שלא הרגישה טוב ולא יכולתי לעבוד כך שאני “חייב” זמן לעבוד וגם זמן לנשום. שלושה ילדים בגיל 8, 6 ו-4 זה המון אנרגיות.

אני מתלבט!
ואז בסיטואציות כאלה אני עוצר, פונה לסולם הערכים שלי ומזכיר לעצמי שערך הבטיחות הוא ערך מוביל בעיניי. אני אחראי לבטיחות ילדיי ואם בטיחות הוא ערך מוביל, מה מצופה ממני לעשות כאבא אחראי? התשובה הייתה ברורה!

“דימיון מודרך” – חשבתי לעצמי על מקרים ותגובות: מה קורה אם נופל טיל על בית הספר? דמיינתי 600 ילדים ו-1200 הורים מבוהלים ששועטים לאסוף את ילדיהם לבית הבטוח. אם ביומיום יש תוהו ובוהו בבית הספר שלא נבנה לכמות כזו של ילדים, מה יקרה בשעת חירום? קטסטרופה! זה לא מתאים לי!

החלטה לא קלה ולא נוחה אך נכונה! אני אחראי ולכן אני חוזר לבית הספר של נגה, אוסף אותה לרכב (בניגוד לזרם ההורים שהביאו את ילדיהם) ונוסע עם השלושה הביתה.

כך עשיתי.
הגענו הביתה, הסברתי להם למה פעלתי כך, תרגלנו כניסה לממ”ד (שערוך עם מזון, מים וכל האמצעים לשהייה) ובניתי להם יום לימודי חלופי עם אבא (שהוא גם מנהל בית ספר בהכשרתו…).

סיפור 3⃣ רוביק דנילוביץ’ הענק.
בטיחות זה סיפור קשה. למה קשה? משום שאם אתה מקפיד ונזהר ולא קורה כלום, אתה יוצא חנון שלא לומר זוכה ללעג. אם מנהלי מכינת בני ציון היו מבטלים את הטיול שהפך לאסון ולא היה מגיע שיטפון יש סבירות שהיה מי שיגיד: “הנה, נכנסתם לפניקה ודבר לא קרה”.

בימים האחרונים היו כמה עיתונאים שיצאו כנגד ההיסטריה של השבתת בתי הספר ומקומות העבודה וזה הזכיר לי שבשנת 2008 שלושה שבועות בלבד לאחר שרוביק דנילוביץ ראש עיריית באר שבע המדהים נכנס לתפקידו, החלה באר שבע לספוג רקטות והפצצות מעזה. רוביק, צעיר מאוד בגילו ובניסיונו קיבל החלטה שלא לקיים לימודים. רבים ובכירים יצאו כנגד הצעיר חסר הניסיון עד שלמחרת בבוקר פגעה רקטה באחת הכיתות הריקות. רוביק יצא ענק!

מה ההבדל בין אבא, ראש עיר ועיתונאי במקרה של טעות? האבא יאבד את ילדיו, ראש העיר אולי את משרתו והעיתונאי? לא יקרה לו כלום!

תמיד צריך לחשוב מי יאבד מה? גם אם למישהו אין משהו לאבד צריך לחשוב טוב טוב אך קל וחומר במקרה שיש לו מה לאבד!

עוד כלי עזר: בואו נחשוב הפוך!

  1. אם היה טיל נופל על הרצליה האם מישהו היה שולח את ילדיו לבית ספר?

2. מה ההסתברות שיפול טיל? היא קיימת? אז בבטיחות יש לפעול לפי: “יש ספק – אין ספק!”

גישה בטיחותית נכונה לא זקוקה להוכחות אלא לשכל ישר שגובר על האגו! לאחריות שגוברת על גבריות! של להיות חכם על פני צודק!

גם ביום רביעי הילדים נשארו איתי בבית. הג’יהאד חיפש תמונת ניצחון וזה אומר בדרך כלל: דם. אני אעשה הכל בכדי שזה לא יהיה דם ילדיי. לא קל אך כשבטיחות על הפרק לא מעניין אותי אם לא נוח, לא קל ולא נעים!

“ונשמרתם מאוד לנפשותיכם” (דברים ד’, ט”ו).

מוזמנים לשתף חברים.
שבת שלום 🌺🌸🌷
אוהב, יובל עילם

כל הטורים הקודמים, התמונות וההקלטות הקוליות בלינק הבא: https://www.yuvaleilam.com/friday/

תגובות

(0)