.

“עברנו את פרעה – נעבור גם את זה” – שבוע 182

מוקדש לשרה שורר ז”ל.

מצורפת כאן ההקלטה:

סיפור 1️⃣: שרה השכנה.
היא נולדה ב-1920. זכיתי להיות שכן שלה. היו שלוש דירות בבניין שלנו בקומה 6. אנחנו גרים באחת ושרה היקרה גרה מולנו.

בשנים האחרונות לחייה ביקרתי אותה פעמים רבות. לארח לה חברה, להפגיש אותה עם ילדיי הקטנים ולשמש לעזר בכל מיני דברים קטנים.

היא סיפרה לי על הילדות ברמתיים (היום הוד השרון), כשבגיל 14 (שנת 1934) את פתח ביתם הדל כיסתה שמיכה. כשהיו צריכים מים הלכו לנחל הסמוך והביאו בדליים!

בגיל 14 היא היתה מעבירה אותות בהגנה. היתה עולה על מגדל ומעבירה את האותות שקיבלה. בבוקר היתה נוסעת לגימנסיה, נרדמת בשיעורים כשהמורים נוזפים בה…

וכשהיתה בת 28 פרצה מלחמת השחרור. 6,000 איש כ- 1% מהיישוב נהרג. 1% היום זה אומר 90,000 הרוגים והם כאבו אבל לא הרימו ידיים!

סיפור 2️⃣: מלחמת יום הכיפורים.
יום כיפור, שנת 1973, שעה 14:00. אני עומד על מרפסת ביתי הצופה למרחקים יחד עם שני חבריי. ערב קודם בבית הכנסת שליד הגשר שמעל כביש החוף התפלאנו לראות תנועת כלי רכב צבאיים ביום הקדוש ביותר.

ואז בשעה 14:00 קרעה הצפירה את הדממה ואני, ילד בן תשע, לא הבנתי מה בדיוק קורה? אימי אספה אותנו וירדנו במדרגות 7 קומות הישר למקלט.

אני זוכר רק את תחושת החרדה. גם לא הבנתי מה בדיוק קרה בדירה שממול אצל שרה ואפרים שורר. זיו בנם נפל ב-10.10 כקצין שריון, אחד מ-2656 החללים שלנו.

סיפור 3️⃣: טיולים ושמחת חיים.
שרה לא התעטפה ביגון וכאב על כאבה, וגם כשאיבדה את בעלה המשיכה לחיות. טיילה בעולם ובארץ, יצאה מדי שבוע לבית הגימלאים (בו זכיתי להרצות בפניה בהתנדבות).

צחקה והייתה אישה מדהימה ומעוררת השראה, תמיד הבטתי בה בהשראה.

שרה ובני דורה לא היו זקוקים למשפטי השראה. הם היו גזע נטוע עמוק בערכיו ובאמונתו בצדקת דרכם.

ערב אחד, העוזרת הפיליפינית שלה טילפנה בפעמון דלתי והזעיקה אותי. שרה בת ה-94 איבדה את הכרתה. התחלתי בפעולת החייאה עד שהגיעו כוחות הצלה נוספים. ההחייאה הצליחה אך בבוקר היא נפטרה. איזו אישה מדהימה.

ולמה אני מספר עליה ועל ההיסטוריה? בכדי לקבל פרופורציות!!!

סיפור 4️⃣: עברנו את פרעה.
מאיר אריאל ז”ל זכה להוקרה והכרה בעיקר אחרי מותו. הוא כתב והלחין את: “עברנו את פרעה – נעבור גם את זה”!

ושרה שורר היקרה ז”ל אותה זכיתי להכיר לאורך 45 שנה הייתה בוודאי מסכימה עם הפזמון. עכשיו רק נותר שנשיר כולנו עם מאיר אריאל המופלא:

“…ועכשיו אני תקוע בזמן החדיש,
ולמען האמת אני די אדיש.
המצב אומנם ביש אך איני מרגיש,
אין לי לב לכל החומר שהמרקע מגיש.
ושלטון העם שוב יורד אל הכביש – ואני מתבזה…
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה”.

https://youtu.be/nquOHxI_xCE

שבוע 180 זה ח”י כפול עשר! 💪💪💪

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

כל הטורים הקודמים, התמונות וההקלטות הקוליות בקישור הבא: https://www.yuvaleilam.com/friday/

תגובות

(0)