.

תחושת מסוגלות – שבוע 197

ההקלטה:

מי שעוסק בחינוך לא יעשה אקזיט של מיליונים, הוא גם לא יזכה בפרסים כתוצאה ממחקרים פורצי דרך, אם יש לו דף פייסבוק או אינסטגרם לא יהיו לו מיליוני עוקבים וככלל הוא לא בחר בהילה, בכסף או בתהילה. זו בחירה מודעת בדרך של ליטוש. ליטוש החומר האנושי בשאיפה ליצור יהלומים.

אז מה אחד הדברים שהופכים לדעתי אדם “עם פוטנציאל” לכזה שממריא ומממש את עצמו?
שתי מילים: תחושת מסוגלות!

הנשיא ה-44 של ארה”ב ברק אובמה רץ לנשיאות תוך הישענות על הסיסמה: “yes we can!”

סיפור ️1️⃣: להתגבר.
לפני שבוע בדיוק התקיים בשכונתי אירוע ליל כל הקדושים. הילדים התחפשו ו-150 דירות באזור נטלו חלק והשאירו לילדים ממתקים ליד הדלתות.
כך התהלכו להם מאות ילדים עם הוריהם בניווט לילי.

אני מחפש בכל אירוע הזדמנות חינוכית וכך אמרתי לשלושת ילדיי: אתם נכנסים לכל בניין יחד ומתמודדים בניווט לדירה. אני חיכיתי להם למטה, סקרן לראות איך יתמודדו לבדם (הרי בסוף זה המצב הטבעי לא?).

בסוף הערב הם יצאו עם שלל רב אך… התברר שהם ובעיקר גדעון בן ה-5 אספו סוכריות על מקל שאותם אנו אוסרים עליהם לאכול (מאחר והן נדבקות לשיניים). מה עושים? חיפשנו פתרון ראוי וגדעון הציע שנמכור אותם ובכסף נקנה שוקולד שאותו מותר לו לאכול.
השבוע הוא אמר לי: “אבא תרד איתי לגינה למכור איתי!” אמרתי לו: “תרד לבד! אתה מסוגל”.

הוא ירד ואז חזר אחרי שתי דקות ואמר בקול שקט: “אני מתבייש”. אמרתי לו: “אני מבין אותך! אז מה עושים?”, “מתגברים” הוא ענה.
הוא ירד למטה והפעם חזר אחרי שמכר שתי סוכריות בשני שקלים! “כל הכבוד!” אמרתי לו, “בזכות מה הצלחת?”, “התגברתי על הביישנות” ענה המתוק. מיד ירד שוב וסה”כ הרוויח 5 ש”ח. משם המשכנו לסופר.

“אבא תבוא איתי”. “לא” עניתי, “אתה מסוגל לבד”. וכך ילד בן חמש נכנס לסופר, קנה שוקולד ויצא עם חיוך מרוח על פניו.
מבחינתו זה שוקולד מבחינתי זה: האומץ להעז, שיווק, מכירות, יוזמה, תקשורת, התפרנסות, להעריך כסף, עצמאות ומעל הכל – תחושת מסוגלות!

סיפור 2️⃣: ריקודי עם.
השבוע התפרסמה כתבה על מושבניק מרשפון שמגדל דלעת. חייכתי לראות את משה תלם האחד והיחיד.

כשהייתי בכיתה י”ב וחיפשתי להכיר בחורה כמעט והתייאשתי. ואז אחי עופר אמר לי: “לך לריקודי עם באוניברסיטה”. סירבתי! “אז תישאר לבד” הוא ענה לי. עבר שבוע ואז אמרתי לו: “אני מוכן ללכת אם תבוא איתי!”.
“אתה הולך לבד” הוא ענה לי. התבאסתי וחשבתי לוותר אבל אז אמרתי: “יאללה! אתה הולך!” וכך היה ובזכות זה פגשתי את משה תלם המרקיד המושבניק!
ועם הרומן עם ריקודי העם החלו גם רומנים חדשים וחוויות נהדרות!

מה בעצם היה כאן? אחי גרם לי להבין שאני מסוגל! אני מסוגל לנסוע לבד למקום חדש, בסביבה חדשה ולהתמודד – תחושת מסוגלות!

סיפור 3️⃣: לפקד על שייטת 13.
השבוע שוחחתי עם שני בוגרים שלי שהתגייסו באותו הזמן לשייטת. שניהם סיימו מסלול. אחד מהם השתחרר והחל להתפתח בתחום הקולנוע והשני, כיום אלוף משנה א. שהתבשר ביום ראשון על ידי מפקד חיל הים שהוא יהיה מפקד שייטת 13 (הקומנדו הימי) הבא.

שניהם מתארחים אצלי מדי כמה חודשים ונשאלו בהזדמנויות שונות על ידי החניכים (היהלומים) הצעירים שלי: מה הדבר הכי חשוב שהם קיבלו ממני?

ושניהם ענו (ללא תיאום ביניהם): “תחושת מסוגלות!”, וגם ציינו שהם רכשו את זה על הדיונה שלנו בסידנא עלי.

בכדי להתקבל לשייטת, בכדי לסיים שם מסלול, בכדי להצליח אח”כ במסלול החיים אתה חייב להאמין בעצמך. אמונה כזו נשענת על פעולות שעשית שנתנו לך את התחושה הזו! התחושה שאתה מסוגל!

איש חינוך אומנם לא זוכה בכסף, בתהילה ובפרסום, אבל הוא יכול לזכות לראות מחזה נפלא ומיוחד: את היהלומים שלו פורחים ומבריקים! מפיצים מאורם ומערכיהם על עצמם ועל הסביבה שלהם!

מי צריך יותר מזה?

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

כל הטורים הקודמים, התמונות וההקלטות הקוליות בקישור הבא:
https://www.yuvaleilam.com/friday/

תגובות

(0)