.

מסיירת מטכ”ל לחיים של כולנו! – שבוע 209

ההקלטה:

תודה לכל מי שקרא והגיב לטור של שבוע שעבר, זה ממש חימם את הלב לקבל כל כך הרבה תגובות 🤗

סיפור 1️⃣: ליאור לוטן.
בטור הקודם כתבתי על שני מעגלים.
המעגל הראשון כולל את הדברים שאינם בשליטתנו: קורונה בעולם, מוות, צרות של אחרים, מזג האוויר, חדשות ועוד.

המעגל השני כולל את הדברים שנמצאים בשליטתנו: ספורט, המחשבות שלי, המשקל שלי, ילדיי, ניהול הזמן שלי, צמצום החדשות (והדאגות…), הצבת מטרות, דיבור עצמי ועוד.

אבל בכדי לדעת לנהל את עצמנו לא די בהבנת המעגל השני – אלא בכלים שיסייעו לנו לנהל אותם!
מי שמכיר אותי יודע שלדעתי בתי הספר היו חייבים להקנות כלים לחיים, וזה מה שאני מנסה לעשות עם היהלומים שלי (ילדיי הקטנים והחניכים שלי).

ביום שלישי היה לנו את הכבוד לארח את אחד הלוחמים הבולטים של סיירת מטכ”ל, אלוף משנה (במיל’) ליאור לוטן, שגם עוטר בצל”ש על גבורתו בניסיון החילוץ של נחשון וקסמן ז”ל; היה מרתק להקשיב לו.
ליאור סיפר ושיתף מהתובנות שלו מתוך ניסיונו ביחידה, הוא אמר דברים שיכולים לתרום רבות לחיים של הנוער ואפילו לחיים של כולנו!

בשלב השאלות, שאל אותו ג’ייקובס, אחד החניכים הבולטים שלנו: “מה הן שלושת התכונות החשובות ביותר ללוחם ביחידה (סיירת מטכ”ל)?”.

יש כאלה שהיו עונים כושר גופני או אומץ, אלא שליאור חשב וענה: “שלושת התכונות הדרושות ללוחם בסיירת מטכ”ל הן: אופטימיות, פרואקטיביות וחוסן מנטלי”.

פרואקטיביות היא השתלטות על מצב ויוזמה; ולא רק הסתגלות למצב נתון והמתנה לדברים שיקרו.

סיפור 2️⃣: עמנואל מורנו ומידות טובות.
ליאור סיפר על המבצע הנועז “עוקץ ארסי” של סיירת מטכ”ל ב-21.05.1994.
המבצע נועד לחטוף את מוסטפא דיראני שעל פי המודיעין החזיק במידע משמעותי על הנווט השבוי רון ארד.

כוח גדול של הסיירת הגיע בעזרת שני מסוקי יסעור והונחת בלבנון כ-80 ק”מ מגבול ישראל; משם הם התקדמו בעזרת רכבים ואז התגנבו לתוך הבית של דיראני.

ברגע הדרמטי פרצו לוחמים בודדים לחדר של דיראני ואז החל מאבק במטרה להשתלט עליו ולחטוף אותו. הוא היה יחד עם אשתו שלקחה חלק במאבק.
ואז בשיא המאבק, בשיא האדרנלין, ברגע קריטי שבו אדם נאבק מול שוביו, עמנואל מורנו שם כיסוי על גופה של האישה.
אחר כך בדרכם חזרה לארץ אחרי שהמשימה בוצעה ליאור מספר שהוא שאל את מורנו: “מה עשית שם?”.

מורנו הסביר לליאור שהיה חשוב לו לדאוג לצניעותה של אשתו של דיראני, לכסות אותה ולשמור על כבודה.
למה? משום שהמידות של אדם נמדדות בשעות הקשות ביותר!

סיפור 3️⃣: ניסיון החילוץ של נחשון וקסמן ז”ל.
חמישה חודשים לאחר מכן חלק מהלוחמים שנטלו חלק בחטיפת דיראני השתתפו בניסיון החילוץ של נחשון וקסמן ז”ל. ביניהם הרצי הלוי, שחר ארגמן, ליאור לוטן וניר פורז ז”ל.

ליאור היה בן 28, אז כמפקד פלגת הטרור ביחידה, כשאשתו בחודש ה-8 להריון עם ילדם הבכור, והוא פורץ פנימה לבית יחד עם שאר הלוחמים תוך סיכון חייהם.

במקביל לליאור, פרץ ניר פורז ז”ל, כשהוא מעמיד את עצמו בראש הצוות שלו למרות ששם המקום המסוכן ביותר!
ליאור סיפר שכשעמד פצוע ליד הדלת שמצידה השני נמצאים נחשון והמחבלים הוא הבין שלוחמיו מסתכלים עליו ובשארית כוחותיו חוסלו המחבלים. ערך הדוגמה האישית והנתינה.

ליאור לוטן וניר פורז ז”ל קיבלו צל”ש על אומץ ליבם.

עכשיו תחשבו איתי: האם חוסן מנטלי, פרואקטיביות, אופטימיות, מידות טובות, דוגמה אישית ונתינה רלוונטים רק לסיירת מטכ”ל? ברור שלא! האם רק לצבא? ברור שלא!

הם רלוונטים לכל תחום בחיים: חינוך, הורות, עסקים (ובפרט בעידן הקורונה) ובעצם בעיניי, הם חלק מהבסיס שעליו נכון לבנות את החינוך מהגיל הרך ועד לבגרות.
כולנו זקוקים להם!

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

כל הטורים הקודמים, התמונות וההקלטות הקוליות בקישור הבא:

עורך הטור: אופיר בראף.
עוזר טכני: עמית איזינגר.

תגובות

(0)