.

יש לנו ארץ נהדרת – שבוע 242

כשהקמתי ב-1986 את המסגרת הראשונה בארץ להכנת בני נוער לקראת הגיוס מנטאלית ופיזית כתבתי להורים: “המטרה שלי היא לתת לנוער את מה שהיה חסר לי”. מאז עברו תחת ידי למעלה מ-10.000 בני נוער.

לא ידעתי כמה אני אקבל חזרה מהם. כמה השראה אפשר לקבל מהקשר איתם לאורך 35 שנה.
שלשום בבוקר, ערב יום כיפור אירחנו כמה עשרות בוגרים שלנו, חלקם עברו כבר את גיל 50 (התחלתי בגיל 22 כשהם היו בני 18).
לכל אחד מהם סיפור מיוחד והקשר עימם לאורך עשרות שנים גרם לי לחשוב שכולם כאן יכולים לקבל השראה מהם.

בחרתי לספר לכם על כמה מהם שהגיעו שלשום להתאמן עם הנוער.

סיפור 1️⃣: דרור לדעת לקום אחרי הנפילה
דרור היה אצלי במחזור ה-7. שנת 1993. עבר יום סיירות והתקבל לגיבוש של סיירת של מטכ”ל. חלק מהאימונים התקיימו בשטח הגיבוש: החולות והדיונות של וינגייט.
אימונים קשים מאוד שבהם בין השאר הם התחלקו לזוגות שסחבו אחד את השני “שק קמח” בעליה המפרכת של “אסון הטבע”.

דרור היה יחד עם אודי. שני אנשים גדולים וחזקים.
הגיבוש המפרך הסתיים ביום חמישי. אודי התקבל ודרור היה קרוב אך לא עבר. אכזבה קשה אבל… ביום ראשון הוא התייצב לאימון כמו גדול כאילו כלום לא קרה. אני זוכר שאספתי את כל החניכים וסיפרתי להם את סיפורו ואת ההשראה למשפט שמלווה את הבוגרים שלנו לאורך חייהם: “תהילתינו איננה נמדדת באי יכולתינו ליפול כי אם ביכולתינו לקום אחרי הנפילה”.

דרור הגיע לבסוף ליחידה המובחרת מגלן סיים מסלול ויצא לקצונה. אחרי השיחרור התקבל לימ”מ ושירת בה כלוחם ומפקד לאורך 11 שנים.

דרור מקפיד להגיע מדי שנה לפגוש את הנוער ולהדגיש את ערכי המצויינות והנתינה דרך סיפורו המרשים. דמיינו איך היה נראה בית הספר אם היה בו שיעור משמעותי על התמודדות נכונה עם כישלון?

סיפור 2️⃣: עומרי ותחושת המסוגלות
עומרי היה אצלי במחזורים 15-16, לפני 20 שנה והוא סיפור השראה. בניגוד לדרור הגדול והפיזי עומרי היה צנום וקטן. ממש לא הדמות הקלאסית של לוחם בשייטת 13.
עומרי הגיע לגיבוש הראשון של השייטת ולא עבר ורק אחרי ניסיונות חוזרים התקבל לשייטת 13.

למה קיבלו אותו? משום שכנראה הבינו שהבחור המדהים הזה אולי קטן בגופו אבל ענק ברוחו ונישמתו.

במסלול ההכשרה הוא היה כמעט תמיד אחרון ביכולת הפיזית אבל לא ויתר. בכל הנוגע להשקעה, התמדה ומוטיבציה הוא כבר היה בחלק הקידמי של הצוות.

כשאנחנו חושבים על מה הן התכונות הנחוצות להצלחה בחיים: התמדה, השקעה, מוטיבציה הן בראש סדר החשיבות.

הוא סיים מסלול בשייטת, השתחרר, למד תואר בקולנוע באוניברסיטת NYU היוקרתית. עושה סרטים וממשיך להפגין את אותן תכונות שגילה לפני 20 שנה.
בסיום המסלול בשייטת מפקד חיל הים שאל אותו “מה הוא קיבל מהמסלול?” עומרי ענה: “תחושת מסוגלות. אני מסוגל לעשות כל דבר שאני ארצה”.

לי הוא כתב שהנקודה שבה תחושת המסוגלות קיבלה זינוק היתה באימון מיוחד אצלנו ששמו: “אימון חמוד”. מי שעושה אותו מבין בסיומו שכל מה שהוא חשב על עצמו בתחום האמונה והביטחון העצמי השתנה לתמיד.

מה היא בעצם אחת מהמטרות הנעלות שבית ספר צריך לתת? לפתח בקרב הילד תחושת מסוגלות. שיבין שהכל אפשרי!

סיפור 3️⃣: אופיר בראף לב גדול
אופיר היה אצלי במחזורים 32-33. הוא הגיע אלי בגיל 16 ושאף להגיע לשירות קרבי. הוא התאמן תוך התמדה והשקעה ותוך כדי היותו חניך גיליתי בו יכולות מיוחדות בתחום העריכה. כן עריכה!

אופיר העיר לי הערות מצויינות על הטורים הראשוניים של “שישי לנפש” ואז אמרתי לעצמי: “הוא יכול להיות האיש המתאים לערוך את הטור!” וכך היה מאז ועד היום!

לקראת הגיוס התברר לאופיר שמסיבות רפואיות הוא מנוע מלשרת ביחידה קרבית ואז הופנה לשירות בלשכת הגיוס. אופיר הגיע במטרה לשרת ולתרום, אם לא בקרבי אז במקום בו יציבו אותו.

מדי שנה אלפי בני נוער נושאים עיניהם ומתפללים לעזרה וסיוע מלשכת הגיוס בנושאים הנוגעים לגיוס ולשירות ביחידות כאלה או אחרות.

האנשים בלשכת הגיוס הם האנשים הראשונים מהצבא שהם פוגשים. לכן היחס, הרושם והשירות שהם נותנים הוא בעל משמעות אדירה! אופיר עושה ונותן מסביב לשעון. אני יודע את זה משום שאני בקשר הדוק איתו. תמיד איכפתי, עוזר, מסייע לנוער.

מעבר לשירות צבאי משמעותי אופיר טורח ועמל, והכל בהתנדבות, על עריכת הטור הזה מעל ארבע שנים ברציפות! שבוע אחר שבוע!
נתינה ונתינה ללא הפסקה! איש נדיר ומיוחד.

סיפור 4️⃣: ד”ר אורטל סגל ונתינה
אורטל היה אצלי במחזור 5, שנת 1991.
עוד בהיותו חייל ביחידת מגלן הוא התנדב להגיע בכל פעם שיכל לפגוש את הדור הצעיר ולתת מהניסיון והיידע.

נוסעים לביקור על גבעת התחמושת אורטל איתנו לצורך הדגמת לחימה. מדי שנה אנו מבצעים מסע של 20 ק”מ לסיכום השנה.
לאורך כמעט 30 שנה אורטל מופיע קבוע למסע וצועד את כולו בהתחלה כבוגר מלווה ועם השנים כרופא מלווה.

כשאני נמצא באימונים אני יודע שאם יש דילמה רפואית יש לי “מוקד חירום” של רופא מעולה שיידע לתת את העצה המתאימה.

נתתי רק דוגמיות בודדות. עכשיו דמיינו אלפי בוגרים כאלה…

הבוקר פגשתי על החוף את אייל קיציס. אמרתי לו: אתה מגיש את ארץ נהדרת “אני נמצא איתם!” והצבעתי לעבר היהלומים המזיעים והמשקיעים. הוא הינהן ואמר: “ללא ספק”.

כשהבוגרים שלנו מגיעים לפגוש את הנוער הם יוצאים עם לב רחב. יש לנו נוער נפלא ואני אישית זכיתי!

הטור המצולם בערוץ היוטיוב: יובל עילם.

מוזמנים לשתף
חג סוכות שמח
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

כל הטורים הקודמים, התמונות וההקלטות הקוליות בקישור הבא:

עורך הטור: אופיר בראף.
עוזר טכני: עמית איזינגר.

תגובות

(0)