.

השראה מניר פורז ועד היום – שבוע 246

לכאורה הטור הזה מוקדש לזכרו של ניר פורז ז”ל.
אבל בעצם, הטור הוא השראה להורים, למחנכים, למנהלים ובעצם לכולנו!
הוא על הערכים: השקעה, נתינה, דוגמה אישית והשראה.

סיפור 1️⃣: השקעה ונתינה.
לפני כשבוע התאספנו שוב משפחתו, חבריו ומוקירי זכרו של סרן ניר פורז ז”ל לטקס אזכרה.
התבוננתי באנשים, מתי אימו של ניר ודני בן זוגה כבר אינם בין החיים. עצוב.

בהתחלה נתנו כבוד ואזכרה לזכרו של מעוז פורז ז”ל, טייס שנפל ביום האחרון של מלחמת יום הכיפורים, ואז זזנו עשרה מטרים ימינה לקברו של בנו, ניר.
27 שנים וזה עדיין לא נתפס.

מי שעוקב אחרי הטור הזה (בקרוב חמש שנים), יודע שבדרך כלל שני תאריכים ה-14.5.71 (יום הולדתו) וה-14.10.94 אני מייחד לזכרו של ניר, שהיה בהתחלה חניך שלי – יהלום בולט, ועם גיוסו ולמשך חמש וחצי שנים היה עבורי חבר נפש.

ניר היה מילה נרדפת להשקעה ולנתינה!
אני כותב הטור הזה בחמישי ב-04:00, ממש כמה שעות אחרי אימון מטורף עם יהלומים צעירים ומדהימים שמגיעים מכל הארץ, משקיעים את נשמתם וכל הזמן מציעים לתת, לתרום ולהתנדב.

ניר אהב את השיר כולנו זקוקים לחסד של נורית גלרון, ובעיקר את המשפט: “לתת בלי לרצות לקחת”.

כשאני רואה את הנוער הנפלא הזה, אני נזכר במילותיו של טשרניחובסקי מתוך השיר “אני מאמין” (שחקי שחקי):
“…ישוב יפרח אז גם עמי ובארץ יקום דור
ברזל כבליו יוסר מנו
עין בעין יראה אור.
יחיה, יאהב, יפעל, יעש
דור בארץ אמנם חי…”.

וזה קורה!
יונית לוי אומנם ביקרה באימון שלנו לפני 20 שנה, אבל במהדורות החדשות מעדיפים חדשות קצת שונות…
אז קבלו הצצה קצרה מתוך שעתיים של השקעה ונתינה של הנוער הנפלא:

סיפור 2️⃣: דוגמה אישית ומפקדי צה”ל.
שלשום התארחתי במכון וינגייט באליפות צה”ל בכושר קרבי.

הבטתי במאות הלוחמים שנדרשו לעבוד קשה בדיונות הקורעות עם משקל 20 ק”ג עליהם.

הבטתי בקצינים הבכירים מלא התפעלות.
יום קודם לכן הם קרעו את עצמם בבוחן מפקדים, כולל אחד היהלומים הבכירים שלי, אלוף משנה א., מפקד הקומנדו הימי.
כשמדברים על דוגמה אישית – אפשר ללמוד מהם שיעור!

שאלתי את עצמי:
“איפה המצלמות של ערוץ 11, 12, 13 או ספורט 5?
למה לא מצלמים ומראים את המחזה המרשים הזה?!”.

לפני 27 שנה ראיתי פה את ניר, מייצג כמפקד צעיר את סיירת מטכ”ל.
מספר חודשים לפני שנפל, כשעמד בראש הצוות שלו והוביל את ההסתערות בניסיון להציל את נחשון וקסמן ז”ל.

ערך הדוגמה האישית חי ונושם.

סיפור 3️⃣: השראה מטרומפלדור ועד ניר פורז.
פרופסור מיקי בר זהר כתב את ספר המופת, ובו ביקש מדמויות בולטות במדינה לספר על דמויות מופת בהיסטוריה של המדינה.
בין הדמויות: טרומפלדור, חנה סנש, אלכסנדר זייד והאחרון שבהם – ניר פורז.

למה זה חשוב?
למה אני שואל את היהלומים שלי במהלך האימונים שאלות טריוויה על דמויות כאלה ואחרות?
לא רק משום שאני חובב היסטוריה ומאמין באמרתו של יגאל אלון:

“עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל.”.

אלא משום שאני מאמין שכל אדם צריך להכיר דמויות השראה שיחדירו בו כוחות, שיישא אליהן את עיניו, או לפחות שברגעים מאתגרים שיעלו בראשו ושיגרמו לו לפעול בדרך הנכונה.

ניר היה כזה.
מדי יום אני “מדבר איתו”, חושב איך הוא היה מגיב ואז אני פועל.

הטור המצולם:

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

כל הטורים הקודמים, התמונות וההקלטות הקוליות בקישור הבא:

עורך הטור: אופיר בראף.
עוזר טכני: עמית איזינגר.

תגובות

(0)