.

תמונת ניצחון ואוקראינה שלנו – שבוע 267

הטור המצולם:

סיפור 1️⃣: תמונת ניצחון.
לפני כחודשיים צפיתי בסרט הנפלא של אבי נשר: “תמונת ניצחון” בכיכובם של ידין גלמן וג’וי ריגר הנפלאים וחבריהם.
אני חושב על צמד המילים האלה – “תמונת ניצחון”.

רובנו חושבים שניצחון הוא פועל יוצא של תמונה אחת, אבל לדעתי הסיפור האמיתי של ניצחון, הוא הרבה מאוד תמונות.

שימו לב לרשתות החברתיות:
לא מזמן הייתי בחופשה, ישבתי בנקודה מקסימה ושקטה מול הנוף, נשמתי ונהניתי מהנוף.
המקום היה שקט ולצידי נחו עוד אנשים.

לא רחוק מהמקום הייתה בריכה, ואז הגיע בחורה יפה וחטובה, ומאותו הרגע שהגיעה לא הפסיקה להתרוצץ חסרת מנוחה וחמוצת פנים.
אחרי כמה דקות היא החליטה להמשיך להתרוצץ, הפעם ללא החלוק ובבגד ים ביקיני.
ואז הגיע בן זוגה והיא ביקשה ממנו לצלם אותה בפוזה מחמיאה ואז קרה הדבר: “תמונת ניצחון” היא חייכה למצלמה!
ואז חזרה לחמיצותה… הבטתי במחזה משועשע.

“תמונת הניצחון” שלה הועלתה ככל הנראה לאינסטוש או דומותיה וכולם מביטים בה בקנאה.
אני הבטתי בבן הזוג שלה והרהרתי לעצמי כמה הרהורים…

ומה קורה אצלנו?
האם יש לנו “תמונת ניצחון” מזויפת ואלפי תמונות הפסד?
האם אנחנו מביטים אל תוכנו ומודעים לעצמנו, או שרובנו עוצמים עיניים ומאמינים בתמונת ה”פייק”?

כולנו מחפשים תמונת ניצחון וכעת גם במלחמה באוקראינה.
השאלה הגדולה היא, אם תמונה מבטאת את מה שבאמת קורה.

סיפור 2️⃣: איפה האוקראינה שלנו?
זוכרים את מה שהיה טרם המלחמה בין אוקראינה לרוסיה? היו אזהרות.
פוטין איים, ממשלת ישראל קראה לכל הישראלים ולכל היהודים לעלות לטיסות ו… מעטים נענו.

מזכיר לכם משהו על סכנה ליהודים והתעלמות?
אבל לכל אחד ולכל אחת שקוראים את הטור הזה יש את האוקראינה שלו!

הלל הזקן במשנה, מסכת אבות, פרק א’, משנה י”ד: “אם אין אני לי, מי לי. וכשאני לעצמי, מה אני. ואם לא עכשיו, אימתי”.

אז תגידו לי מה עם האוקראינה שלכם?
הבדיקה שאתם יודעים שצריך לעשות ולא עשיתם, ההכנות של הדירה שלכם למצב אפשרי שמאפס למאה אנחנו חוזרים לתנאי המאה ה-19 בגלל מלחמה מול חיזבאללה ועשרות אלפי טילים על העורף או רעידת אדמה.

רק תקשיבו למומחים, תתעוררו ותעשו.
דמיינו שאין מים, שאין שירותים, שאין אוכל ושאין חשמל. מה אתם עושים?

בטירונות ולאורך המסלול עשו לנו כל יום מסדר כוננות. הדור שלי יודע מה הייתה המשמעות של מימייה שעושה רעש.
היינו שמים חצי כדור פינג פונג בפיה של המימיה בכדי שהאיטום יהיה מושלם. מי שפישל שילם ביוקר בריצות מפרכות בלילה ו/או בשעות ביציאה הקדושה הביתה.

אבל אחרי שאתה מסיים מסלול אתה כבר בוגר וסומכים עליך שתדאג לכוננות ולעצמך.

אז איך נראה הבית שלך? מוכן למסדר כוננות ולחזרה למאה ה-19?
ומה עם כוננות על הגוף שלך? עשית את בדיקת הדם? קולונוסקופיה?
תחשבו על זה שדווקא מי שמוכן לגרוע, יכול להיות רגוע.

סיפור 3️⃣: לבטל אימון או לא?
“אוקראינה שלנו” מופיעה אצלנו בדילמות בטיחות יום-יומיות.

הכי מדהים אותי לשמוע אנשים שאומרים: “האם לעזאזל ללכת לעשות את הבדיקה שאני צריך? אולי יגלו משהו?”, כמובן שאם לא נלך לא תהיה בעיה…

אני נדרש לסוגיה הזו מדי יום בכל הנוגע ליהלומים הקטנים ובכל הנוגע ליהלומים הבוגרים – החניכים.

כל יום האפליקציות שעובדות אצלי הכי חזק נוגעות למזג האוויר.
הנה למשל הבוקר כשתנאי מזג האוויר 11 מעלות, גשם קל עד סוער ורוח במהירות 45 קמ”ש.

האם לבטל את האימון או לא?
הנוער כמובן רוצה להתאמן בכל מזג אוויר, אבל אם ערך הבטיחות מוביל אותי, המסקנה אחת – אין אימון על החוף!

אני חושב על יותם, הראל ואמיר שעושים את הדרך לאימון מירושלים, שילה מבית שאן, יונהאל, יגור ובר מחיפה, עידו מאשקלון, גיא מבאר שבע וגם אלה מכפר סבא והסביבה, על חפצים שיכולים לעוף ולסכן, על מכוניות שעלולות לפגוע בגלל ראות לקויה, על הביגוד הלא מתאים, הסכנה לפגיעת קור.
“יש ספק – אין ספק!”.

ומה אם בסוף התחזית לא התממשה? כאן האתגר להבין שלחשוב ולפעול בטיחות דורש עוצמה נפשית.

זכרו שמה שאנו רואים בחדשות יכול להיות תוך דקות אצלנו. כמו שנעמי שמר כתבה: ‘תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב…”.
ובעיקר – תפעלו ותיישמו!

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא:

עורך הטור: אופיר בראף.
עוזר טכני: עמית איזינגר.

תגובות

(0)