.

חלש במתמטיקה = טיפש? – שבוע 283

הטור המצולם:

תודה רבה לכל מי שבירך אותי ליום ההולדת.

סיפור 1️⃣: יש! סיימתי ללמוד!
אתמול הגעתי לבית הספר של ילדיי לאסוף את שלושתם שסיימו את שנת הלימודים. כולם/כולן קפצו ושמחו.
המורים והמורות לא פחות מהתלמידים ומהתלמידות.

ואני מביט על זה מהצד וחושב על התהליך החינוכי במרכז שאני מנהל כמעט 365 ימים בשנה למעט שבתות ואולי חמישה ימי חג ושואל למה? למה בכלל עוצרים?

למה לא מלמדים את מה שבאמת צריך לחיים?
בריאות, תזונה, עזרה ראשונה והחייאה, עמידה מול קהל, הצבת מטרות, חינוך פיננסי, תקשורת ועוד ועוד.

ביום רביעי לימדתי את היהלומים עזרה ראשונה.
שימו לב מה קיבלתי אתמול מיהונתן:

“מה קורה יובל, רציתי לשתף אותך במשהו שקרה לי ולעוד שני חניכים (אילון ותומר) בסוף האימון ברביעי.

חזרנו באוטובוס מהאימון בקו 29, ואז הנהג אמר לנו שאישה מבוגרת נפלה ונפתח לה כל הראש.

בזכות האימון שהיה הצלחנו לחבוש אותה עד שהגיע האמבולנס ולקח אותה. זה גרם לי להבין כמה זה משמעותי. תודה לך”🙏🏻

לפני כשבוע קראתי במוסף המצוין של עיתון הארץ ראיון עצוב וכואב עם רם כהן, מנהל ותיק בחינוך שאמר בין השאר: “אני לא מבין בכסף, אני מבין בחינוך”.
איך יכול להיות שמנהל לא מבין בכסף? הוא הרי מנהל ארגון שמגלגל מיליונים רבים!

אבל רם כהן לא יוצא דופן.
אני סיימתי תואר שני במנהל חינוך כולל תזה, סך הכל 17 שנות לימוד באקדמיה ולא דיברו איתי שנייה אחת על כסף וניהול כלכלי!
לכן עשיתי טעויות רבות וניסיתי להשלים פערים, ואני גם מקפיד לקרוא את העיתונים הכלכליים.
“אין קמח – אין תורה!”

אני מאחל לכולנו שלעולם לא נפסיק ללמוד ואני מאחל למערכת החינוך שתהיה רלוונטית!

סיפור 2️⃣: אי זקופי הקומה.
את הסיפור הנפלא הבא שמעתי מפי שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון, הוא מסר ולא רק לאנשי חינוך ולהורים, אלא לכולנו ובכל תחום.

סיפור עם מסר חשוב להורים ולאנשי חינוך: “אי זקופי הקומה”:

“היה היה אי קטן ושמו: “אי זקופי הקומה”.
באי הזה, מקור הפרנסה היה בתעשייה של קטיף פירות כתומים מעצים גבוהים.
תכנית הלימודים בכל בתי הספר התמקדה כמובן בצמיחה לגובה, כי ככל שהילד יגבה יותר, תעשיית הקטיף תהיה פורייה יותר.
וכך, בסוף שנת הלימודים, מדדו את גובה התלמידים.

אלו שגבהו על פי הממוצע – קיבלו ציון ממוצע.
אלו שגבהו מעל לממוצע – קיבלו ציון לשבח.
אלו שלא גבהו מספיק – ננזפו קשות על כך שלא השקיעו מספיק, שלא התאמצו, שלא היו מונעים למטרה.

כשיצאו התלמידים לקטיף:
אלו שהגיעו לגובה העצים – עסקו בקטיף הפירות הכתומים.
אלו שלא הצליחו להגיע – התחילו להפריע (גם בגלל הדימוי העצמי שלהם שנפגע קשות), וכמובן מאחר ולא הצליחו לקטוף מספיק פירות.

תושבי האי המודאגים החליטו לשאול בעצתו של האיש החכם של האי, אשר הציע:
“1. אפשר לנטוע עצים נמוכים יותר, שאליהם יוכלו להגיע גם הילדים הנמוכים.

  1. אפשר לספק סולמות כדי שהנמוכים יגיעו לגובה.”.

ואז שאלו אנשי העיר:
“וכיצד ניתן ציונים? האם ניתן אותו ציון לאלו שקטפו מהעצים הנמוכים כמו מהעצים הגבוהים?
האם הילד שקטף בכוחות עצמו יקבל ציון כמו הילד שנעזר בסולם?”.

אמר האיש החכם:
“אהה! זו שאלה חשובה. עליכם להחליט החלטה חשובה: במה אתם מעוניינים? בפירות או בציונים?””.

(מקור לא ידוע).

“Everybody is a genius, but if you judge a fish by the ability to climb a tree, it will live its whole life believing that is stupid”. – Albert Einstein

“כל אחד הוא גאון, אבל אם אתה שופט דג ביכולתו לטפס על עץ, הוא יחיה כל חייו בידיעה שהוא טיפש”.
אלברט איינשטיין.

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא:

עורך הטור: אופיר בראף.
עוזר טכני: עמית איזינגר.

תגובות

(0)