.

משל הטחינה – שבוע 290

הטור המצולם:

במדינת חלם היה גשר רעוע שממנו היו נופלים ונפגעים אנשים רבים.
מה עשו חכמי חלם?
התכנסו והחליטו לבנות בית חולים ליד הגשר…

ואיך אנחנו נוהגים מול האתגרים שלנו בחיים?

סיפור 1️⃣: אלברט איינשטיין.
דיבר וצוטט לא פעם על הטיפשות האנושית, בעיקר בכל הנוגע לחינוך:

“כל אחד הוא גאון, אבל אם תשפוט דג לפי יכולתו לטפס על עץ, הוא יחיה את שארית חייו באמונה שהוא טיפש”.

עצרו שניה ותחשבו לעומק על המשפט הזה.
אתם מסכימים? באמת מסכימים?
אז האם יודעים איזו “חיה” אתם?

האם אנו עוזרים ומאפשרים לילדים שלנו לטפח את עצמם ולגלות את העוצמה שבהם?
אתם יודעים את התשובה.

האמת היא שרוב המבוגרים פועלים על אוטומט ומתייחסים לדור הצעיר כפי שהתייחסו אליהם. הכל משתנה מול עינינו, חוץ ממערכת החינוך.

סיפור 2️⃣: סמל ראשון.
בכל חברה אנו זקוקים לאנשים מעולים אבל במקום המתאים להם.
לשמחתי עמדתי בפיתויי הכבוד שהוצעו לי לאורך חיי לתפקידים שונים. למה? מקומי הוא מול היהלומים!
לפעמים בצחוק הם קוראים לי אלוף, אני מתקן שאני סמל ראשון 😉

אבל בתור סמל ראשון, או ליתר דיוק מחנך, השאיפה שלי היא להיות הכי טוב שאני יכול, זה הכל.

אני מקפיד ואומר לחניכים שסיירות זה יופי, אבל האתגר האמיתי שלכם ושל כולנו בחיים הוא להיות במקום המתאים לנו ורק לנו!

לא מעניין אותי שילדיי המקסימים יביאו תעודות הצטיינות מבית ספר, אלא שיהיו בני אדם מצוינים בערכים שלהם.

השבוע קנינו משהו בקיוסק והם לא הקפידו לומר תודה, ועל זה אני לא עובר לסדר היום!
“תודה, בבקשה, סליחה” – ייהרג ובל יעבור.

אז הנה מתחילה לה שנת הלימודים ה-37 שלי וללא אף שנת שבתון. אני מחכה בשמחה ובחדווה לפגוש יהלומים חדשים שיגיעו להרצליה מכל הארץ ויספגו ערכים וכלים שיילכו איתם לחיים. מרגש!

סיפור 3️⃣: לבטל את משרד החינוך.
אני מדמיין לעצמי את חלק משרי החינוך חוזרים הביתה ואומרים לבני/לבנות זוגם: “מה אני צריך את כאב הראש הזה?”.

אז דמיינו שיש ממשלה יציבה בישראל, שמחליטה החלטות דרמטיות בתחום החינוך:

  1. משרד החינוך נסגר. התקציב הענק בן 70 מיליארד ש”ח מחולק בין בתי הספר וישירות למנהלים.
  2. משנת 2024 כל משפחה מקבלת מהמדינה תקציב חינוך והיא מחליטה מה לעשות איתו.
    המשפחה מחויבת לשלוח את ילדיה למסגרת חינוכית, שבראשה איש מקצוע מוסמך.

זה ציטוט של בטסי דבוס, שהייתה שרת החינוך של ארה”ב עד 2021.

לדבריה כפי שמובאים במאמר: “האם צריכים לבטל את משרד החינוך”, בגליון 360 של הירחון המעולה Epoch (מומלץ בחום).

זה כבר קיים במדינת אריזונה בארה”ב.

  1. אני כותב את הטור בבית קפה מול אוניברסיטת רייכמן, שהיא פרטית ולא מתוקצבת על ידי המדינה.

למה שמגיל 18 כל בחור/ה לא יקבלו ואוצ’ר 50,000 ללימודים מתקדמים במוסד אקדמי או בתחום אחר?

סיפור 4️⃣: “משוט בסיר – משל הטחינה”.
בקרוב מאוד מתמנה תת אלוף ד. למפקד בסיס חיל האוויר הענק תל נוף.
הוא בוגר מחזור 11 שלנו וזה מרגש אותי משום שהיחידה 669 ממוקמת שם.

אני זוכר שבתור חייל צעיר עשינו תורנות מטבח וראיתי איך מכינים טחינה לאלף חיילים:

פותחים פח ענק של 20 ליטר טחינה ושופכים לתוך סיר ענק שדומה לבריכה לילדים. אחר כך עם זרנוק של ברז מכבי אש משפריצים בעוצמה מים לסיר ואז לוקחים משוט ומנסים לערבב וליצור משהו אכיל… והוא ממש לא.

ואיך אימי היקרה מכינה טחינה? זו יצירת פאר מופלאה (המתכון בפעם אחרת) והטעם? טעם גן עדן.

משל הטחינה שרשמתי בזה הרגע הוא כל הסיפור בין משהו המוני ולא טעים, לבין משהו איכותי ומשובח שכולנו רוצים.

יותם אמר שלאלה שגרים רחוק קשה להגיע לאימוני הבוקר בשעה 08:00.
שאלתי: “מה יהיה לכם נוח?” 08:15 הוא ענה.

שקלתי לשתי שניות ומייד השתנה לוח הזמנים שלנו.
מייד הודעתי לכל החניכים שהאימון של רביעי בבוקר זז ברבע שעה.

דמיינו שכל מנהל בית ספר היה יכול לפעול כמוני, להתחשב בתלמידים שלו ולגלות גמישות.

דמיינו שזה יהיה בכל תחום… הללויה!

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא:

עורך הטור: אופיר בראף.
עוזר טכני: עמית איזינגר.

תגובות

(0)