.

אהבת החוכמה – שבוע 291

הטור המצולם:

סיפור 1️⃣: עמנואל קאנט.
ראיון קבלה עם ה”פילוסוף”.

בעוד שבוע אני מתחיל את השנה ה-37.
בעיניי, החינוך עומד על שלושה עמודים:

  1. מי ילמד (החשוב מכל).
  2. מה ילמד.
  3. איך ילמד.

לי איקוקה, המנכ”ל המיתולוגי של קרייזלר, אמר פעם: “בעולם אידיאלי הטובים ביותר יעסקו בחינוך והשאר יידרשו להסתפק בפחות”.

בעבר כשהעסקתי מחנכים השתדלתי לבחור את הטובים. לפני ארבע שנים חזרתי להדריך לבדי ובהנאה רבה, אך לפני שנים ראיינתי בחור מרשים מאוד שפנה אליי.

בכדי להכירו שאלתי אותו מה הם תחביביו.
הוא ענה שעיקרם קריאת ספרים ובפרט פילוסופיה, וציין את הספר המפורסם של עמנואל קאנט “ביקורת התבונה הטהורה”.

מכיוון שגדלתי בבית עמוס ספרי פילוסופיה (לאמי דוקטורט בנושא), ידעתי שהספר הזה אינו משהו הנקרא לאחר יד, ושאלתי אותו:
“באמת? קראת את הספר? מה לקחת ממנו?”.
הבחור נבוך מעט ומלמל: “בעצם לא ממש קראתי, רפרפתי”.
הוא לא התקבל. אני לא מעוניין במי שעף על עצמו ועוד תוך כדי התחזות.

בהקשר לפילוסוף קאנט, אמי נהגה להזכיר את אמרתו שהפילוסוף דיוויד יום העיר אותו מתרדמתו הדוגמטית, בכל פעם שהיא חשבה שאנו הילדים תקועים ב”קונצפציה”, ואכן כולנו זקוקים להתנער מחשבתית מעת לעת.

סיפור 2️⃣: סוקרטס.
יום אחד בא אל סוקרטס אדם אחד ואמר לו: “אני חייב לספר לך איך מתנהג חברך”.
סוקרטס ענה לו: “לפני שאתה ממשיך, תגיד לי אם העברת את הסיפור דרך שלוש המסננות?”.

האיש הופתע ולא הבין וסוקרטס הסביר:

“1. האמת – האם בדקת אם מה שאתה רוצה לספר לי הוא אמיתי והדברים מדויקים?

  1. המידה הטובה – האם מה שאתה רוצה לספר לי הוא דבר טוב?
  2. התועלת – האם יש תועלת בדברים שאתה רוצה לספר לי?”.

האיש היה נבוך…
התשובה הייתה שלילית על כל שלושת המסננות של האמת, המידה הטובה והתועלת.

סוקרטס ענה לו: “אם כך אני מעדיף שלא לדעת במה מדובר ומציע גם לך לשכוח מהסיפור.

הסיפור המקסים נלקח מהספר הנהדר “משלים פילוסופים לילדים” מאת מישל פיקמל ובהוצאת אחוזת בית ספרים.

כמה מאיתנו עסוקים ברכילות, בתפל ומבזבזים את הזמן על כך ועל “סרטים” שלבסוף כלל לא מתרחשים?

סיפור 3️⃣: סר ישעיה ברלין ושוקולד.
ברלין היה פילוסוף פוליטי והיסטוריון של הרעיונות, יהודי-רוסי בריטי.
הוא נחשב אחד מההוגים הליברלים המובילים של המאה ה-20 (לא לבלבל עם הכינוי ליברל פרוגרסיבי של היום, שהוא שונה לחלוטין).

מאמרו משנת 1958 “שני מושגים של חרות”, בו הוא מבדיל בין חרות חיובית (סוציאליזם) לבין חרות שלילית (ליברליזם), מהווה חלק חשוב בדיון מאז על היחס בין חופש ושוויון.

ישעיה ברלין היה המנחה הראשון של אמי בעבודת הדוקטוראט שלה באוניברסיטת אוקספורד.
באחד מביקוריו בארץ כשהוא התארח במלון המלך דוד בירושלים, התברר לאמי שהוא אינו חש בטוב ונמצא לבדו.
היא ביקשה ממני, החובש, לנסוע ולהשגיח עליו במשך הלילה.

כמובן שעשיתי כבקשתה, ובשעות השמירה הללו בסוויטה המהודרת פעלתי תוך חירות חיובית… 😉
פתחתי את המיני בר ו… זללתי לו חלק מהשוקולדים המובחרים.

בבוקר סר ישעיהו ברלין קם במצב טוב יותר, והחובש שוחרר חזרה לביתו כשהוא מלטף את בטנו הממולאת…

בימים אלה קיימה אמי שיחה בזום עם ד”ר אורי מילשטיין על הקשר בין הפילוסופיה שלו למפעל חייו בחקר מלחמות ישראל.
שיחה מאתגרת ומרתקת.

הנה הקישור לכל המעוניין בנושא:

https://www.news1.co.il/archive/0045-D-156062-00.html

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא:

עורך הטור: אופיר בראף.
עוזר טכני: עמית איזינגר.

תגובות

(0)