פורסם על ידי: יובל עילם
הטור המצולם:
רקע: סיני זקן קיבל שני מטבעות ונשאל מה יעשה איתם? הוא ענה שעם האחד יקנה לחם ועם השני פרח.
למה? הוא הסביר: “הלחם שיהיה ממה לחיות, הפרח שיהיה בשביל מה לחיות!”
ז’בוטינסקי דיבר על חמשת המ”מים שמדינה חייבת להבטיח לאזרחיה: מורה, מרפא, מלבוש, מזון, מדור.
כל אלה עוסקים ב”ממה לחיות” (אגב איפה הביטחון והצבא?) ומה באשר ל”בשביל מה לחיות”?
השבוע במסגרת בית הספר לחיים שהקמתי הייתה לנו הזכות לפגוש שני ענקים.
סיפור 1️⃣: מייאוש לניצחון.
כשמדברים על מצב קשה במדינה ועל “ממה לחיות” אפשר לחזור בזמן בדיוק 47 שנים.
ב-9.10.73 היום בדיוק לפני 47 שנים, היינו במצב קשה מאוד במלחמת יום הכיפורים. המצרים בדרום והסורים בצפון הכו בנו קשות.
בשיחה מרתקת סיפר לנו השבוע האלוף במיל’ יצחק בריק על התופת שאליה נכנס גדוד השריון שלו, גדוד 113.
כמו בהרבה סיפורים מדהימים ממלחמות ישראל, המושכות, ההחלטות הקשות, האיתנות והעוז היו לרוב בידי החיילים והקצינים הזוטרים עד דרגת מפקדי הגדודים שלחמו והקריבו את חייהם ולעיתים ממשיכים לשאת את זיכרונות המלחמה עד היום.
יש הרבה סיבות להקשיב לסיפור של האלוף במיל’ בריק:
א. לקבל פרופורציות למצב באמת קשה בו היינו.
ב. להיחשף לעוצמה אנושית ולהקרבה ברמה הגבוהה ביותר.
ג. לזכור ולהוקיר! “עם שלא זוכר את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל” (יגאל אלון).
כנסו לצפות בסיפורו המדהים של יצחק בריק:
סיפור 2️⃣: ניצול שואה וגביע אירופה.
אתמול שאלתי את טל ברודי: “נבחרת ל-NBA, מה הביא אותך לעלות לישראל ל”שנה אחת”?” (שנמשכה 55 שנים עד היום).
טל ענה: “כשהגעתי למכביה ב-1965 (“האולימפיאדה היהודית”), פגש אותי נוח קליגר ז”ל. הוא ביקש ממני שאבוא לשחק שנה אחת במכבי בכדי להרים את הקבוצה. הבטתי על היד שלו וראיתי את המספרים (המספר שהיה לנוח קליגר זכר לתופת בשואה ממנה שרד רק עשרים שנה קודם לכן), החלטתי שאני מגיע בעוד שנה כשאסיים את לימודיי”.
כך היה וטל הגיע למכבי ובעצם היה המנוע לתחילתה של מורשת של קבוצה שהחלה לבנות מעמד באירופה.
המבוגרים שביננו מגיל 50 זוכרים את ימי חמישי שהיו קודש למשחקי מכבי בעיקר עם טל, מיקי, מוטי, סילבר, גימבו ואולסי שוקי שוורץ, גריפין, מנקין, זיסמן וחבריהם.
אבל מי שמקשיב לטל שזכה בפרס ישראל לתרומה מיוחדת לחברה, שומע אדם שכל כולו ציונות ופעילות למען המדינה.
להקשיב לו זה להקשיב לסיפור על ציונות, עלייה, בניית קבוצה מפוארת בארץ ובאירופה ועוד ועוד.
אני ממליץ בחום להקשיב/לצפות בפודקאסט:
סיפור 3️⃣: על המפה בהכל.
בסיום הניצחון הכי גדול (לדעתי) של קבוצה ישראלית אי פעם – של מכבי על צסק”א, טל ברודי אמר בראיון הבלתי נשכח עם אלכס גלעדי: “אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה – לא רק בספורט, בהכל”.
צפו בראיון הזה ושימו לב לגבר הצוהל מאחוריו:
הגבר הזה שצוהל כמו ילד הוא אחד הלוחמים והמפקדים הקשוחים והנועזים בתולדות צה”ל. רק ארבע שנים קודם לכן הוא פיקד במלחמת יום הכיפורים בהצלחה מירבית על גדוד 202 של הצנחנים בקרב מפואר בואדי מבעוק בסיני.
שנתיים לאחר הניצחון על צסק”א הוא היה מפקד חטיבת הצנחנים ולימים אלוף בצה”ל – דורון רובין ז”ל.
לסיכום:
ראשית, טל אמר שאנחנו במפה! חשוב לזכור שפיזית נשארנו על המפה בזכות כל הלוחמים, המפקדים והחיילים שנלחמו ושהקריבו את חייהם למען כולנו! אנו חייבים את ההישרדות לאלופים במיל’ יצחק בריק, דורון רובין ז”ל ולכל חבריהם.
שנית, כשכתבתי על הסיני והפרח ועל בשביל מה לחיות חשוב לזכור ולהוקיר, בפרט בתקופה מאתגרת זו, את כל עולם התרבות והספורט! הספורטאים, המאמנים, האומנים – כל מי שעולה על במה ונותן לנו את ה”בשביל מה לחיות!”.
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש