לגלוש בים ולהצליח 311

שישי לנפש שנה שישית, שבוע 311,

ברשותכם, בחרתי שלא להתייחס לאירועים הקשים במדינה.

ביום שישי שעבר מצאתי זרוק את עיתון גלובס, הסקרנות גרמה לי לאסוף ואח"כ לעיין בו.גיליתי במדור "פורטפוליו" שיחה קצרה עם אור לנצ'נר בן 36, נשוי + 2 מהוד השרון ומנכ"ל Bright Data.
הנה לקט בולט מהראיון:

סיפור 1️⃣: בית ספר."בתיכון התחלתי חמש יחידות מתמטיקה, אבל אחרי השיעור הראשון ירדתי לשלוש כי הבנתי שארוויח עוד ארבע שעות שבועיות של גלישת גלים".

סיפור 2️⃣: בוס."בגיל 14 גם קיבלתי את העבודה הראשונה כמנקה בבית קולנוע. די מהר התקדמתי לניהול כל צוות הניקיון בקולנוע בקניון רננים ברעננה, ונאלצתי לגייס ולפטר חברים מהשכבה.

סיפור 3️⃣: צבא.התגייסתי לקורס חובלים, אבל הבנתי שלא בא לי להעביר כמעט שבע שנים בצבא. עברתי לחיל התותחנים, יצאתי לקצונה והייתי מפקד סוללה.

סיפור 4️⃣: לימודים.התחלתי בביולוגיה ימית, אבל קצת לפני כן הקמתי את העסק הראשון שלי: אתר בשם "שותף.קום", לוח אונליין למציאת שותפים מכל הסוגים.באמצע הסמסטר, העסק הצליח מאוד ומכרתי חצי ממנו לחברת תוכנה ישראלית.
הייתי רק בן 23 וזה לא היה סכום משנה חיים, אבל הבנתי שלמדתי הרבה יותר מההקמה של העסק וממכירתו מאשר ניתוח כרישים במעבדה באוניברסיטה.סיימתי סמסטר ראשון - ורגלי לא דרכה יותר באקדמיה.
לדבריו ההחלטה להפסיק ללמוד הייתה אחת החשובות והנכונות שעשה.

סיפור 5️⃣: תפקיד ורווחיות.בשנת 2018 הוא נקרא למשרדו של עופר, המנכ"ל של Bright Data, שאמר לו שהוא כבר לא רוצה למנכל והוא חושב שאור הכי מתאים להחליפו. אור נכנס לתפקיד המנכ"ל.
אור טוען כי החברה מעסיקה כמעט 500 עובדים. בשנת 2021 חצתה את רף 100 מיליון הדולר מכירות והיא סופר רווחית, מה שאין כמעט בהייטק, כי כולם מגייסים כסף, מדממים ולא מצליחים לעבור לרווחיות.

סיפור 6️⃣: פגישות וישיבות.אור מספר שאין אצלם ישיבות ארוכות, אלא התייעצויות של חמש דקות.אין גם בקרת איכות, כי כל מתכנת הוא המבקר של עצמו. לדבריו: "אני לא רוצה סיעורי מוחות ודיונים אסטרטגיים".

סיפור 7️⃣: עד הפנסיה.אור אומר "אני מאוד מחובר ל-Bright Data ורואה את עצמי ממשיך לנהל אותה לפחות בחמש השנים הקרובות...התחום הזה הוא העתיד של כולנו...מבחינתי להישאר עד הפנסיה".----------------בשנים האחרונות אני נתקל בעוד ובעוד סיפורים כאלה.אז האם נמליץ על הגישה של אור? לעזוב את הלימודים וללכת לגלוש?
אני מניח שיש עדיין רוב לסיפורים של אלה שהלכו בתלם, למדו, התחילו משהו וסיימו, אבל וזה הכי חשוב: כולנו חייבים להפנים שהעולם השתנה ומשתנה לנגד עינינו.
היום יש דרכים רבות ומגוונות בדרך להצלחה ולכן הורים, מורים ובכללי כולנו צריכים לזכור ולהפנים שלא כולם חייבים ללמוד וללכת בתלם הרגיל, הקבוע והבנאלי רק משום שאנחנו הלכנו בו או הרוב הלך.
יש כאלה שזה לא מתאים להם ולא רק שאין זה אומר שהם לא יצליחו, אולי אם לא יעזבו את הדרך הרגילה יש מצב שלא יצליחו!
בסרט הנפלא חומות של תקווה לקראת הסיום אומר רד (מורגן פרימן):
I have to remind myself that some birds aren’t meant to be caged. Their feathers are just too bright. And when they fly away, the part of you that knows it was a sin to lock them up does rejoice.
"אני חייב להזכיר לעצמי שיש ציפורים שלא נועדו להיות כלואות. הנוצות שלהן פשוט בהירות מדי. וכשהן עפות, החלק בך שיודע שזה היה חטא לנעול אותן, כן שמח".

מוזמנים לשתףשבת שלום 🌺🌸🌷יובל עילם

עורך הטור: אופיר בראף.