טור המסכם שנה שישית 312

הטור המצולם:

שש שנים לטור.רבים שאלו אותי: "יובל, מתי אתה מוציא ספר של מיטב הטורים?".
אם לא עניתם אשמח למשוב קצרצר בן חצי דקה לגבי הטור ולגבי הוצאת ספר.בכדי לענות יש ללחוץ על המשוב. תודה מראש 🙏
https://forms.gle/S3mRf1dXZvFaLasu7

סיפור 1️⃣: סטיבן ג'פסון ואנחנו.לפני שש שנים ביום שישי בדיוק הגיע לידי סרטון מקסים של סטיבן ג'פסון.החלטתי לשתף אותו עם מספר מצומצם של אנשים וכך כתבתי: אהלן, החלטתי לפתוח במסורת ולפני שבת לשלוח לאנשים יקרים לי וזה תפס חזק. הנה הסרטון לכל מי שבריאותו חשובה לו:
https://www.youtube.com/watch?v=DFhFuuRB6yM&t=2s
קיבלתי משובים נהדרים והחלטתי להמשיך.שבוע אחרי שבוע כשהאתגר אינו רק בכתיבה אלא גם טכנית בשליחה, לפעמים תוך כדי שאני מעביר אימון משום ששעה 16:00 מחייבת!312 פעמים. חתיכת אתגר.

סיפור 2️⃣: לגעת בלב.לאורך שש השנים היו טורים שידעתי שיעוררו הרבה הדים.הסיפור על דגנית מרחובות שהדגים העזה פסיכית, החיבור לניר פורז ז"ל והסיפורים עליו.
אבל היו טורים שהפתיעו אותי, שחשבתי שלא יעוררו הדים. זה מקפיץ לי את אחת השיחות שלי עם יורם טהרלב ז"ל. כשדיברנו על השיר שכתב על גבעת התחמושת.יורם לא ידע מה יקרה עם השיר, כמו שירים רבים שכתב.לא היה לו שום מושג אם השיר יצליח או לא, אם יותיר חותם ואם יישאר.כששמע יורם את השיר ללחנו של יאיר רוזנבלום, הוא סיפר לי שהצטמרר ושהשיר נכנס לו ללב ותפס מקום חשוב.
לכולנו בחיים יש הפתעות וגם לי עם הטורים.לפני שבוע כשכתבתי את הטור כשברקע סערה פוליטית משפטית תהיתי אם הרעיון של הטור שעסק בכך שלפעמים יש בינינו ציפורים נדירות שלא הולכות בתלם, בכלל יעניין מישהו וייגע במישהו.לא ציפיתי לתגובות מיוחדות אבל הופתעתי וקיבלתי כמה תגובות מאוד מרגשות שהעידו שהטור נגע חזק.
הנמשל הוא על כולנו. לפעמים אנחנו עושים דברים ולא יודעים אם ישפיעו, אנחנו שולחים אותם כמו בקבוקים עם פתק לים (היום בעידן הירוק הדוגמה הזו לא ממש טובה...) ולא יודעים לאן ולמי יגיעו אבל לפעמים הם מגיעים ומשפיעים.

סיפור 3️⃣: על מנהיגות ועל הנוער.אחד החידושים שהכנסתי לפעילות שלנו נקרא "בימת המנהיגות". אנחנו מזמינים דמויות מפתח במדינה.
למה אני מספר על כך? קודם כל משום שאני נפעם לנוכח ההיענות של כל מי שאני פונה אליהם ומזמין אותם. אנשים עסוקים מאוד שמפנים מזמנם היקר משום שחשוב להם להשפיע על הנוער ולתת להם ערך.
והסיבה השנייה היא שיש לנו נוער נפלא. אני קורא לכל מי שמגיע אליי "יהלומים".הם קוראים ספרים, הם צמאים לפגוש אנשים שתרמו ושתורמים למדינה, להקשיב להם, ללמוד מהם ולקבל מהם השראה.
כשמדברים על מנהיגות, אני רואה לנגד עיניי קודם כל ומעל הכל את הערך: דוגמה אישית. "ממני תיראו וכן תעשו".יש מנהיגים שתכלית מטרתם היא פשוט להיות בעמדות הכוח, ויש כאלה שבאו לשרת את עמם.
אחת כזו היא ראש ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, שהודיעה כעת על פרישה אחרי חמש שנים.היא הייתה אחת המנהיגות הפופולריות בעולם, אך החליטה שעליה לחדול.
היא מזכירה לי את החזון של הרצל בספרו "אלטנוילנד" לגבי דמות המנהיג שיהיה למדינה היהודית:מנהיג שיכול היה לעשות דברים רבים אחרים ומגיע לשרת את עמו מתוך חזון, ערכים ונכונות לתרום.
ושוב בשורה התחתונה, המנהיג חייב לדעתי להיות מודל ערכי!כזה שמהווה דוגמה אישית באורח חייו, בהתנהגותו ובהקפדה יתרה על החוק.
שש שנים ושבוע הבא אני פותח שנה שביעית.תודה לכולכם על התגובות, על סיפורי ההשראה שאתם שולחים לי.תודה רבה לעמית איזינגר שעד לאחרונה העלה את כל הטורים לאתר שלנו, לאופיר בראף היקר שעורך את הטור כמעט מתחילתו והכל בהתנדבות.

מוזמנים לשתף

שבת שלום 🌺🌸🌷יובל עילם

עורך הטור: אופיר בראף.