בארי – כנגד כל הסיכויים! – שבוע 247

פורסם על ידי: יובל עילם 

תחילה, תצפו בבקשה בסרטון הזה:
בארי בריצה הראשונה והמרגשת:

סיפור 1️⃣: התמודדויות בחיים.
כולנו מתמודדים.
מתמודדים עם אתגרים, קשיים, חווים נפילות ונדרשים לבחור, לקום ולהסתער או לוותר.


כולנו נזקקים למקורות השראה.
חלק מאיתנו נשען על מפורסמים, אבל יש ביננו גם מקורות השראה אחרים פחות מפורסמים.
קבלו את בארי אברוצקי הקטן, ומשפחה שלמה שעושה את הבלתי יאומן.


סיפור על נחישות, אופטימיות, אמונה, כוח רצון והליכה בניגוד לחוות דעת של רופאים מומחים.


הראל, אביו של בארי, הוא בוגר מחזור 6 שלי (לפני 30 שנה!), ואנחנו בקשר נהדר מאז שהגיע אליי ב-1991.
בשנים האחרונות אנחנו מלווים את המשפחה המופלאה ומנסים לסייע, לתמוך ולתרום.


אני מאמין שהכל מתחיל בערכים.
בכל אימון ובכל שיחה אני מדבר עם היהלומים על ששת הערכים של הארגון שלנו:


להיות בן אדם.
בטיחות.
מצויינות.
מנהיגות.
רעות.
נתינה.
כולם נכנסים במשפט הנפלא: “אם אין אני לי מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?” הלל הזקן במשנה, מסכת אבות, פרק א’, משנה י”ד.


“אם אין אני לי”: להיות בן אדם, בטיחות, מצוינות.


“וכשאני לעצמי, מה אני”: מנהיגות, רעות ונתינה.


“ואם לא עכשיו, אימתי?”: הצורך לפעול עכשיו! אם לא אפעל ואם לא איישם עכשיו, אז מתי איישם?


הטור היום נוגע במשפט הזה בכל היבטיו.


סיפור 2️⃣: שיתוק מוחין.
תארו לכם מצב בו עליכם לעזוב הכל, את העבודה שלכם, את הסביבה שלכם ואת המדינה שלכם למסע של שנים אל הלא נודע!
כל זאת בכדי להילחם כנגד כל הסיכויים וכנגד כל האמירות של רוב אנשי המקצוע שאומרים לכם: “זה המצב. קבלו אותו”.


והמצב הוא: שיתוק מוחין של בנם הבכור בארי.
יש לנו הזכות להיות חלק מקהילה שמלווה ושתומכת במשפחה המופלאה הזו.


לפני כשנה אירחתי את ההורים הנפלאים, הראל ורעיה, לשיחה מרתקת ומעוררת השראה:

סיפור 3️⃣: תמונה אחת ששווה דרמה!
את הדברים הבאים אני מביא מפיו של הראל עצמו בפוסט שכתב השבוע:


“ביום שישי יובל עילם, חברי היקר, שלח לי תמונה. בתמונה חניך שלו, טומר בן צבי, בריצת ספרינט בחוף הים בהרצליה כשהוא לובש את החולצה עליה כתוב “כולנו צועדים עם בארי”, אותה יובל הוציא לכל חניכי מחזור 33 (לפני 3 שנים) באירוע “מירוץ אתגר בטבע” שהוקדש לבארי, רגע לפני שטסנו לארה”ב.


כל פעם הוא שולח משהו.
פה תמונה, שם סרטון, משאיר הודעה, מרגש, מראיין אותנו לפודקאסט, מציע רעיונות ושומר על הלהבה ועל המוטיבציה.


היינו בדיוק בקומה של המחלקה הנוירוכירורגית, בדרך לפיזיותרפיה שם.
שאלתי את בארי, שנייה לפני שנכנסנו: “נו… אתה רץ? נצלם סרטון תודה ליובל, תרוץ כמו שהחניך עם החולצה רץ.”
בארי מייד ענה שכן.


הוא מתח את עצמו, הגביה רגליו, הגביר מהירות, העביר את שיווי המשקל למקסימום, ואחרי שנתיים ושלושה חודשים מאז הניתוחים ושש שנים וחצי לאחר שנולד –
הוא רץ!!!! בארי רץ!!! 🎆🎇😯🤸💪😍
בפעם הראשונה בחיים.
הוא רץ, והלב שלנו פעם בחוזקה.
הוא חייך שם מרוב אושר,
ואצלנו זלגו להן הדמעות מרוב התרגשות.


לחיי כל הריצות שבדרך
והאושר שלא מפסיק להציף את ליבנו ❤️🏃


שבת שלום מופלא אהובינו 😘🌎🌻”.


בכדי להמשיך בדרך הארוכה, משפחת אברוצקי זקוקה לסיוע.
מי שיכול לתת מוזמן לצעוד ביחד איתנו במסע המופלא של בארי🏃‍♂


לתמיכה במסע:
דרך ביט/פייבוקס – עבור “צועדים עם בארי”
0545222308
‏‪0545785010‬‏
להעברה בנקאית:
שם חשבון : צועדים עם בארי (חשבון נאמנות)
הבנק הבינלאומי 31
סניף 021
מספר חשבון: 732562


מוזמנים להצטרף לדף הפייסבוק:
https://www.facebook.com/beeri.is.walking/


“תהילתינו איננה נמדדת באי יכולתינו ליפול, כי אם ביכולתינו לקום לאחר הנפילה!”.


הטור המצולם:

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש