דייט עם המורה – שבוע 160

פורסם על ידי: יובל עילם 

הבחירות קרבות. במה אתם בוחרים?
“ממני תראו וכן תעשו” (שופטים ז’, י”ז) או “עשה כמו שאני אומר, לא כמו שאני עושה”
(שנת 1996 מתוך החוברת בגרות ערכית של האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך).


סיפור 1⃣: דייט עם המורה. לפני מספר חודשים קיבלתי לצורך היכרות טלפון של מורה מקסימה. שוחחנו בטלפון והיה נהדר והחלטנו להיפגש.


שאלתי אותה אם מתאים לה בבית קפה מסויים והיא נבהלה: “מה פתאום, יש לי תלמידים שגרים באזור”… שאלתי אותה: “אז?”


והיא ענתה: “אני לא רוצה שהם ירכלו עלי אח”כ”. אח”כ בפגישה שאלתי אותה: “האם אמרת אי פעם לתלמידים שלך ש”חשוב שהם יידעו שניתן לשתף אותך בכל דבר?” (משפט קלאסי) והיא אמרה: “כמובן”.


אז הקשיתי עליה: איך הם ישתפו אם את לא משתפת, מסתירה כל דבר וחוששת מהדבר הכי טבעי בעולם – לחפש אהבה?


שלשום ניגשו אלי בנפרד שלושה חניכים שליבם שבור: אחד נפרד מחברתו, השני בשל מצוקה אחרת והשלישי בשל תשובה שלילית שקיבל מהצבא.


האם הם היו מרשים לעצמם לפנות אלי אם אני הייתי סגור כלפיהם ולא משתף? אני בספק.



סיפור 2⃣: ציונים במקום ערכים אותה מורה סיפרה לי שעברה ללמד מהתיכון ליסודי. למה? משום שהיא הגיעה לחנך ולא “להספיק את החומר לבגרות”.


לפני כשבוע הגיעה אלי השמרטפית (אבשלום קור היקר, זה בזכותך…:) והתעניינתי אם היא נמצאת כעת בעומס מבחני בגרות.


היא אמרה ש”נהפוך הוא! כל העומס היה בי”א וכעת אין לי כלום!”.
שאלתי: “אז את לא מגיעה לבית ספר?”
והיא ענתה: פעמיים בשבוע לשעתיים.


בחורה צעירה וחמודה שסיימה את חובותיה אך לא יודעת כלום על החיים. איך זה שהכל עדיין עומד רק על ציונים?
מה לגבי ההזדמנויות לדבר איתה ועם חבריה על סוגיות ערכיות מהחיים? על מה שמטריד אותם? על העתיד שלהם?


סיפור 3⃣: “בילר” בחינות ידע לא רלוונטי. שיתפתי את המורה מהדייט בשאלה – מי החליט לקרוא לבחינות, בחינות בגרות? למה? מה הקשר בינם לבין בגרות?


בדיוק לפני כשבוע פגשתי לפני אימון הבוקר את המורה שלי להיסטוריה יעקב רוט. הוא שמח לשמוע אותי, 40 שנה אחרי שלימד אותי, מצטט את התאריכים המשמעותיים 1773, 1789, 1815 ועוד ועוד.


העניין הוא שחוץ מלתת לו הרגשה טובה שאני זוכר טיפה ממה שלמדתי ב-1980 בתיכון הראשונים בהרצליה אני שואל: למה לימדו, בחנו והלחיצו אותי מזה? למה? בכדי לדעת ש”אין מיסים ללא ייצוג” ולכן נתקומם כנגד הבריטים?


רגע, אולי ניישם ונתקומם גם אנחנו נגד המדינה שגובה מיסים רבים ונותנת מעט?…


תלמידים, הורים וכמובן כל מערכת החינוך מוכתבת לפי בחינות ידע לא רלוונטיות לחיים?


הילד בסיפור של אנדרסן היה צועק שהמלך הוא עירום!


אז האם גם אתם מלחיצים ושופטים ילדים מקסימים לפי הביל”ר?…
“ל-מ-ה?”


ולסיום שוב, במה אתם בוחרים?
“ממני תראו וכן תעשו” (שופטים ז’, י”ז) או “עשה כמו שאני אומר, לא כמו שאני עושה”.





מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם


הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.