הגיבורים השקטים – שבוע 89

פורסם על ידי: יובל עילם 

חזרנו לשגרה של אחרי החגים, לידיעות ולחדשות שלא פעם גורמות צער או כעס.

גם בערבי חג או בתאריכים שמציינים אירועים לאומיים

בדרך כלל אנחנו שומעים על אותם קרבות ועל אותם אנשים שזכו לתהילה ובזכות!אלא שיש רבים אחרים שתרמו תרומה אדירה בצניעות ועליהם לא נכתבו ספרים או שירים.

לדעתי חשוב לאתר ולספר את סיפורם מכמה סיבות:

1. הם ראויים להוקרה.

2. הסיפורים שלהם יכולים לשמש השראה!

3. לשמוע אותם מחבר אותנו לערכים של תרומה, השקעה, נתינה ועמוק ללב שלנו.


סיפור 1 לפני כשלוש שנים יזמתי פרוייקט לאומי ששמו “הקשבה לתקומה”

הרעיון היה לצקת תוכן ערכי ומרגש בערב יום הזיכרון.

אחרי הטקסים מתכנסים אנשים בסלונים או במקומות ציבוריים ברחבי הארץ

סביב גברים ונשים שתרמו לתקומת ישראל ושומעים את סיפורם המרגש.הפרוייקט זוכה לתגובות מדהימות ומרגשות ועושה טוב בלב לכולם.

אני פועל בכדי שהפרוייקט יתקיים גם לאורך השנה

וכך לפני זמן קצר אירחנו אדם יקר ששמו יצחק ברזילי שלחם כטייס קרב במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים.כ-50 בני נוער התכנסו סביב המדורה ולמדו דרך הקשבה על הילדות של יצחק בכפר גלעדי

וההשראה מדמויות מופת דרך מבצע מוקד בפתיחת מלחמת ששת הימים

ועד לקרבות הקשים של מלחמת יום הכיפורים. היה מרתק.בדבריו הקפיד יצחק לדבר על הכבוד הרב שהוא רוחש ללוחמי היבשה שנלחמו והקריבו.

יצחק הדגיש את לוחמי השריון והנוער שרובו ככולו שואף להגיע ליחידות עילית פקח את אוזניו והפנים.



סיפור 2 בערב יום הכיפורים הובא בעיתון ישראל היום סיפורה של פלוגת טייגר.

קראתי ונדהמתי – חוויתי את המלחמה כילד בן 9 ואח”כ קראתי בצמא את הסיפורים על חטיבה 7 ו-188,

על קהלני וצביקה הגיבורים והנה 45 שנה אני קורא את סיפורה המופלא של הפלוגה הזו.הרבה דברים מיוחדים בפלוגת טייגר אך מעל הכל היא דוגמא למצויינות נדירה!

השמידה כ-60 טנקים סוריים בעמק הבכא מבלי שטנק אחד שלה נפגע, מבלי שאף חייל שלה נפגע! מה הסוד?מסתבר שהמ”פ שלה: מאיר זמיר הקפיד מאוד על הכנה מושלמת של לוחמיו,

משמעת גבוהה ותרגול מושלם לקראת המלחמה.לפני ארבע שנים במסגרת פרוייקט שקידמתי לבחירת 12 גיבורים בתולדות המדינה,

שוחחתי עם הרמטכ”ל גדי איזנקוט על גבורה ושאלתי אותו: “במי היה בוחר כגיבור מלחמה?”

הייתי בטוח שינקוב בשמו של אחד מרעיו לחטיבת גולני. הרמטכ”ל הפתיע אותי וציין את מאיר זמיר המ”פ!


סיפור 3 על רעות.

בסיום המלחמה רצו לתת לזמיר את אות הגבורה על פועלו.

אות הגבורה כידוע הוא הגבוה ביותר וניתן במקרים נדירים וחריגים.

זמיר סירב לקבל אותו לעצמו אלא לכל הפלוגה! אות גבורה ניתן רק לאדם בודד אך זמיר עמד על כך ולכן ניתן לו העיטור השני – עיטור העוז.

אינני היסטוריון צבאי אך אני לא בטוח שיש מקרים רבים כאלה של רעות לוחמים. שמעון: “מאיר זמיר היה המ”פ שלי, הייתי מט”ק (מפקד טנק) אצלו.

הייתה לו קריאת שטח מרשימה, הוא חי את הטנקים והשטח גם יחד.

המלחמה הייתה המשך לאימון מבחינתו. מסתבר שאילו מאיר היה מקפיד לכתוב יותר, היה מגיע יותר רחוק ביחסי הציבור”. לפני כשנה קיבל זמיר תואר יקיר זכרון יעקב. שווה לצפות בסירטון:https://www.facebook.com/yair.benzeev/videos/10155770344023290/

לפני שבוע חייבתי את החניכים שלי לקרוא ולהעביר הרצאה על פלוגת טייגר

תוך דגש על הערכים שכולנו יכולים ללמוד ממנה ליומיום.מי מכם שרוצה לקחת חלק בפרוייקט ההתנדבותי:
“הקשבה לתקומה” ולהוקיר את מי שתרמו, מוזמן לפנות אליי.“עם שלא מכבד את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל!” (יגאל אלון).
המלצה לספר: “חשופים בצריח” כתב שבתאי טבת בהוצאת שוקן.

ספר מרתק שמתאר את לוחמת השריון במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים.



מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם


הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.