“העיניים חזקות מן האוזניים!” – שבוע 177

פורסם על ידי: יובל עילם 


שישי לנפש שבוע 175 לאנשים יקרים לי.
על החולצה שאותה אני לובש באימונים כתוב: “ממני תראו וכן תעשו”, למה?


סיפור 1️⃣: תרגיל אש.
מי שהיה חייל קרבי מכיר את תרגיל החוליה. שלושה חיילים, אחד מהם מפקד החוליה מתחילים בסריקה לפנים לחיפוש האויב ואז הם “נתקלים” באש אויב. הנוהל הוא שיורים שתי יריות לכיוון ממנו ירה האויב ואז נשכבים מאחורי מחסות להערכות להסתערות.


מפקד החוליה צועק לשניים הנוספים: “נתקלנו 100 מטר לפנים בחוליית אויב. אל האויב בדילוגים”. וכך לאט לאט כל אחד מחברי החוליה מצמצם טווח עד לטווח זריקת רימון ואז המפקד אומר: “היכון לזריקת רימון. הוא זורק רימון וצועק “רימוןןןן” (סופר בלב עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ושלוש, עשרים וארבע), הרימון מתפוצץ והמפקד צועק: “קדימה הסתער!”


ועכשיו נשאר לדמיין מה היה קורה אם המפקד היה צועק לשני חייליו: “אל האויב תסתערו” כשהוא נשאר בטוח ומוגן מאחורי מחסה!


ועוד דבר: איך למדתי את זה? לא בדיבורים אלא במעשים! תירגלתי שוב ושוב עם מפקדיי ולכן אני זוכר את זה כבר כמעט 40 שנה!


סיפור 2️⃣: גדעון השופט.
גדעון בן יואש, היה השופט החמישי לפי ספר שופטים. לאחר שעשה מיון (הגיבוש הראשון בתולדות עם ישראל) ובחר את 300 הלוחמים, הוא חילק אותם לשלושה גושים. הוא רצה להסביר להם מה לעשות ובמקום “לחפור” להם הוא בחר בשיטה הגדולה מכל: דוגמה! דוגמה אישית.


“וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ; וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, וְהָיָה כַאֲשֶׁר-אֶעֱשֶׂה כֵּן תַּעֲשׂוּן. יח וְתָקַעְתִּי, בַּשּׁוֹפָר–אָנֹכִי, וְכָל-אֲשֶׁר אִתִּי; וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָרוֹת גַּם-אַתֶּם, סְבִיבוֹת כָּל-הַמַּחֲנֶה, וַאֲמַרְתֶּם, לַיהוָה וּלְגִדְעוֹן”. (ספר שופטים ז’).


סיפור 3️⃣: הורות, חינוך ומקצועיות.
הורות: ביום שלישי השבוע כתב-שאל רני אורן, איש יקר וגם בוגר שלי (בן 46 כיום): “אם הייתם יכולים להגיד לילדים שלכם משפט אחד, מה הייתם אומרים? מה לדעתכם מתמצת את מהות החינוך? את מהות החיים?”.


עניתי שם: “לא הייתי אומר! אני משתדל להראות להם: אהבה, אנושיות, רגישות, התמודדות, נחישות, רגישות, פרגון ועוד ועוד. העיניים מחנכות יותר מהאוזניים!”


חינוך: לפני כשבוע אירחתי שני בוגרים שלי שמשרתים בסיירת צנחנים, הם העבירו אימון שבניתי ברוח הסיירת.
בשלב מסויים הם ניסו להסביר תרגיל כלשהו והתקשו. ניגשתי אליהם ולחשתי להם את מילת הקסם: “תדגימו” הם עשו את זה ומיד כולם הבינו.


כשאתה מסביר על משהו זה חצי כוח, כשאתה מדגים – אתה בכוח מלא!


מקצועיות בעבודה:
בין אם את/ה איש ציבור, רופא/ה, מנהל/ת, מורה, הורה – כל מי שנמצא תחתיך ולצידך לא רוצה לשמוע אותך! הם רוצים לראות אותך! לראות האם אתה מבצע בעצמך את מה שאתה מטיף להם!


אגב, פעם ולאורך כל ההיסטוריה אבותינו לא למדו מקצוע דרך ספרים, אלא תוך שהם מתפקדים כשוליה! הם ראו, חיקו, טעו, תיקנו עד שצברו ניסיון ושלטו במקצוע. לא הייתה תיאוריה – היה מעשי!


המשפט של גדעון: “ממני תראו וכן תעשו” ניצב בגאון בבית הספר לקצינים בצה”ל.
הכל מתחיל ונגמר בדוגמה אישית!


ולמה זה הכי מאתגר לכל מפקד, הורה, מחנך, מנהל? משום שהאתגר הכי גדול שלנו הוא כפי שנאמר באנגלית:
walk the talk
האם פיך ומעשיך זהים? באמת שווים?


“אם אינך מקיים את מה שאתה מטיף לו – איבדת את הזכות לדבר עליו! אם הינך מקיים – אין לך צורך לדבר, מעשיך מדברים בעד עצמם!”.


🌹🌹🌹
ואם דיברתי על דוגמה, אחד הדברים שאני אוהב זה לקבל משוב בכדי ללמוד ולשפר. אודה לך על חצי דקה מזמנך לטובת המשוב המצורף כאן:


https://forms.gle/qmNWKUjBh2WLZ76d8


🌹🌹🌹


מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם


הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.