ואמוס ארגנטינה. זה לא טור על כדורגל. 308
הטור המצולם:
סיפור 1️⃣: על כפיו יביא.ישבתי (וגם עמדתי ורקדתי) אתמול לצפות בגמר המונדיאל במשחק עם ילדיי ועם אימי. אני חושב שמעטים זכו לצפות בגמר אתמול כשלצידם אדם שהיה בגמר הבלתי נשכח בין אנגליה לגרמניה (4 : 2 לאנגליה) בשנת 1966. אימי נכחה בו.
ליונאל מסי, ילד בן 12 מרוסריו בארגנטינה עובר לגור בברצלונה. איזה מעבר דראמטי ומורכב. בגלל גובהו הנמוך הוא מקבל הורמון גדילה. בגיל 17 משחק לראשונה בקבוצת הבוגרים של ברצלונה ומאז זוכה איתה בכל התארים האפשריים. אבל הלב בארגנטינה.
במקביל להישגים אדירים הוא לא מצליח להוביל את ארגנטינה להישגים ובכך מוטלת ספק ביכולתו. אתה צופה בו ורואה שהוא חצי אדיש. אין בו מנהיגות. הוא לוקח ללב הפסדים אבל בפועל לא מורגשת מנהיגות מצידו. עד ש...
אני עוקב אחרי הספורט המיקצועני למעלה מחמישים שנה. לא ראיתי אף פעם שינוי כזה! מספורטאי גדול אבל מופנם, סגור, שקט מסי הפך את עורו במונדיאל הזה ופתאום נולד מנהיג! מנהיג שמעודד, מדרבן, יודע להרים את הקול שאיכפת לו.
מעולם לא ראיתי דבר כזה. שינוי כזה. זה מדהים. פתאום הוא מרכז את כל השחקנים ונותן נאום שבישראל אנחנו קוראים לו "נאום ציונות" מדבר על המדינה, על המשפחה.
אפשר לעשות שינוי!
סיפור 2️⃣: התמודדות עם כישלון ואמונה.כעת בשיא החגיגות קשה כבר לזכור אבל ארגנטינה ומסי שהגיעו למונדיאל עם הר של ציפיות התרסקו במשחק הראשון והפסידו ל...ערב הסעודית!
השלב הראשון הוא קריטי והנה נראה שהם הולכים הביתה ומסי נדון להיות האיש שלא הצליח לעשות את מה שמרדונה עשה. אבל מסי התגלה כמנהיג, עודד את כולם ומאז ארגנטינה מנצחת את כולם עד הגמר. טירוף!
ואז בגמר הם מובילים 2 : 0 עד סמוך לסיום. הצרפתים לא הגיעו למשחק ופשוט נעלמו עד ש...אמבפה המדהים כובש מפנדל ודקה אחר כך בבעיטה מורכבת מהאויר.
האם החלום של ארגנטינה ומסי הולך? עוד לא. הארכה של המשחק ואז שוב מסי מבקיע וארגנטינה מתקרבת לזכיה אבל לא. בום. מכה. אמבפה שוב משווה. משבר לארגנטינה וצרפת במומנטום. ואז מרטינז שוערה בהצלה הירואית משאיר את התקווה לפנדלים.
בעיטות פנדלים של שילוב של יכולת גבוהה וחוסן מנטלי וקור רוח מדהימים ובפרט בגמר מונדיאל. ושם ארגנטינה מפגינה איכות ועוצמה יחד עם מרטינז השוער המופלא וארגנטינה מנצחת. מטורף!
"תהילתינו איננה נמדדת ביכולתנו לא ליפול כי אם ביכולתנו לקום לאחר הנפילה"
סיפור 3️⃣: סינרגיה. אחד ועוד אחד=שלושבבוקר המונדיאל העליתי סירטון שבו אני מתאר את יחסי הכוחות. נבחרת צרפת היא חיבור של שחקני צמרת מהקבוצות הטובות בעולם. בהשוואה לארגנטינה של שחקן מול שחקן היא עדיפה.
אבל ארגנטינה היתה קבוצה! צוות! כולם תמכו ופירגנו אחד לשני. שחקנים שישבו על הספסל שמחו והתנהגו כאילו הם משחקים וכאן הקרדיט למאמן הצעיר של ארגנטינה סקאלוני שידע לבנות נבחרת שכולם אחד למען השני.
סקאלוני ידע להוציא מכל שחקן בנבחרת הרבה מעבר למה שהוא.
עוד דבר מרגש היה לראות את השמחה פורצת הלב של השחקנים, כל הצוות ושל העם בארגנטינה שכדורגל אצלם זו דת. פשוט מרגש בטירוף.
הם הצליחו לנצח למרות הכל, הם התמודדו עם לחץ מטורף, עם נחיתות באיכות, מול נבחרת צרפת שהיא אלופת עולם! התמודדו והצליחו!
כדורגל? ממש לא. אלה שיעורים לחיים של כולנו!
מוזמנים לשתף
שבוע טוב 🌺🌸🌷
יובל עילם
עורך הטור: אופיר בראף.
