ווינסטון צ’רצ’יל never give up – שבוע 250
פורסם על ידי: יובל עילם
250 טורים, כמעט חמש שנים של השקעה שבועית, נתינה וגם קבלה רבה.
לאורך הטורים נגעתי רבות בסיפורים הנוגעים לחינוך. אז הפעם בחרתי אחד מרגש במיוחד. סיפור שמסביר למה (בעיניי) חינוך הוא התחום החשוב והיפה מכולם.
מוקדש לכל מי שעוסק עם ילדים ובני נוער.
סיפור 1️⃣: איך קיבלתי עור ברווז
לפני שבוע קיבלתי את הסיפור הזה. קיבלתי אישור לפרסם אותו. הוא ארוך (וזה אחרי שקיצרתי…) אבל מומלץ לקרוא. מומלץ מאוד.
ערב טוב יובל.
לפני שנה וקצת שלחתי לך הודעה לגבי אם אני אוכל לבוא להתאמן אצלך בגלל שהייתי אמור להתגייס לחוות השומר עקב עבר מורכב. סיפרתי לך שאני שואף להיות לוחם ואז הסיכויים שלי היו אפסיים מפני שבכלל לא רצו לגייס אותי לצה”ל.
בגיל 16 וחצי קיבלתי פטור ונלחמתי עד גיל 18 כדי לבטל אותו ועשיתי המון בשביל זה כמו לעזוב חברים שגדלתי איתם להתחיל להשלים לימודים שהפסקתי בגיל 13 ותוך שנתיים לצאת עם בגרות להתחיל לעבוד ולהיות אחראי על כמה מחלקות בסופר בגיל צעיר כדי לממן את עצמי כמעט בהכל, להוציא רישיון וכו’.
כשמפקדת הבקו”ם הסכימה לבסוף להיפגש איתי הבאתי לה המלצות מכל מיני מקומות אבל היא אמרה שזה לא מספיק והשאירה אותי עם פטור.
אחרי שנתיים של מאמצים שלי להתגייס אמרתי לעצמי שאני לא רוצה לוותר רק כי היא אמרה לי לא.
קבעתי עוד פגישה עם מפקדת הבקו”ם בשביל להוכיח לה שאני יכול להסתדר במסגרת צבאית ושתיתן לי צ’אנס.
חיכיתי לפגישה חודשיים בקוצר רוח וביום הפגישה קיבלתי הודעה שהמפקדת קיבלה קורונה ושהפגישה בוטלה. חיכיתי עוד שלושה חודשים והגיע יום הפגישה, הכנתי את כל ההמלצות והכל היה מנויילץ כמו שצריך נכנסתי לפגישה התחלנו לדבר הבאתי לה את ההמלצות ובסופו של דבר מה שחיכיתי לשמוע שנתיים פלוס כבר:
“אני מבטלת לך את פטור הגיוס ומאשרת לך להתגייס לחוות השומר בגיוס הקרוב”.
הרגשתי שהלב שלי עומד לפוצץ את החזה מרוב התרגשות, יצאתי קפצתי כמעט עד התקרה.
הגעתי אליך דרך היוטיוב ראיתי סירטון שלך! ראיתי שלך יש את הכי הרבה ניסיון ושידרת צניעות. החלטתי שאני רוצה להתאמן אצלך במרכז!
פניתי אליך וסיפרתי לך את הסיפור שלי ממש ממש בקצרה ואמרת לי שאני יכול להצטרף אליכם עד הגיוס שלי. שמחתי מאוד כי שמעתי אותך אומר באחד הסרטונים שלך שאתה לא אוהב חבר’ה שבאים לספרינט קצר (כאילו רק לחודשיים) אלא אנשים שבאים ומתמידים לטווח ארוך ותיכף תבין למה גם הספרינט הקצר הזה אצלך עזר לי ברמות!
אני זוכר שהגעתי אליך לאימון הראשון ורעדו לי השחלות מהאימון שהולך להיות כי ראיתי בסירטונים שלך אנשים שבכושר מעולה גמורים אחרי אימון אמרתי מה יהיה איתי??
אבל כמו שאני עושה בדרך כלל הזכרתי לעצמי שאני צריך להוכיח שאני מסוגל! הגעתי אליך קיבלת אותי וצירפת אותי לצוות 6 עם יוני הראש צוות! לא ידעתי כמה קשה לרוץ על חול! סיימתי את האימון כשפעם ראשונה בחיים שלי שאמרתי שאין לי כוח יותר באמת הרגשתי את זה! אני אפילו זוכר את הערכים שדיברת איתנו עליהם בסוף האימון המספק והכי מאתגר שהיה לי בחיים.
הגיע סגר בגלל הקורונה וקצת ביאס אותי העניין של האימונים בזום אבל לא נורא זה חיזק לי את ההבנה של לא להפסיק לא משנה מה!
הגיע יום הגיוס שלי והייתי מבסוט עד השמיים הגעתי לחוות השומר בטוח בעצמי ובכלים שקיבלתי במרכז ורק מחכה לאתגרים שמחכים לי. הייתי מבקש מהמפקד הארכה להתאמן והוא אמר לי שיש לו”ז ואי אפשר לחרוג ממנו אבל כמו שלמדתי לא מפסיקים לא משנה מה.
הייתי מתאמן בשעות הפנאי במקום להיות בפלאפון. ככה כל התקופה שלי ואז פתאום אני מקבל את השיבוץ “חטיבת גבעתי”. צרחתי:”יששש אני הולך להיות לוחם”.
הגעתי לחטיבת גבעתי ואז קיבלתי כאפה של החיים שמפה באמת נכנסתי למבחן. קצין אמר לי שאם אני רוצה להיות לוחם אני צריך לעשות תפקיד שייתנו לי בבסיס לעוד כמה חודשים ואז אולי יאשרו לי אם אני ממש אשקיע.
אמרתי לעצמי “מהה?להוכיח את עצמי עוד?? למה אתה יודע מה עשיתי בשביל להגיע עד פה? זה לא שבאתי הרגע מהבית”.
רציתי לצעוק אבל ידעתי זה רק יזיק ואז נזכרתי עוד פעם במרכז ועל זה שאמרת שרק כשקשה נמדדים. הציעו לי שני תפקידים או מטבח או תורן רס”ר. התחלתי ביום למחרת את העבודה עם הרס”ר: ניקיונות, תיקון אסלות וגם להמשיך לשמור על כושר ולבד. אחרי כמה חודשים אישרו לי להתחיל מסלול של לוחם.
להתחיל אחרי שנהייתי מותש כמעט מנטלית אבל התעלמתי מזה וניסיתי להרגיש כאילו התגייסתי היום עם התלהבות. לכל אורך הזמן הזה ועד היום תמיד המשכתי ללמוד ממך ומהמרכז בעיקר מהסירטונים שאתה מעלה ביוטיוב וכל הזמן אני לומד עוד ועוד בזכות הערכים שקיבלתי במרכז.
בוקר אחד אחרי לילה שלם של הקפצות וטירטורים עם אלונקות המ”פ העמיד אותנו בח’ ואמר שהוא רוצה להודיע על מצטיין ושבעיניו מצטיין זה לא מי שהצטיין באותו אקט אלה מי שהצטיין בטירונות בכלליות ואז הוא קרא לי והעניק לי את הכומתה שלו עוד פעם עם בוקס שעצר לי את הנשימה!
חזרה לי ההתלהבות והראבק לאתגרים הגדולים כמו לסיים שבוע מחלקה קשה ובסופו כשכולם רק רוצים לישון מודיעים על מסע 30 קילומטר וכל מיני “פינוקים” כאלה בסופו של דבר הערכים שקיבלתי ממך ומהמרכז בתקופה הכל כך קצרה שלי איתכם עזרו לי לסיים את ההכשרה כמו גדול.
בשישי האחרון היה לי את הטקס כומתה שלי ועוד פעם הייתי מצטיין מסלול וקיבלתי כומתה ותעודה מהמח”ט!!! רק הפעם עם לחיצת יד במקום בוקס😅
מי היה מאמין שאני מילד ביישן עם בעיות בעבר אצליח לבטל פטור מצה”ל לעבור את כל האכזבות והכישלונות והקשיים לסיים מסלול והחל מהשבוע הבא אני יוצא לפיקוד! כן כן אני הילד הקטן הולך להיות מפקד בצה”ל.
אפילו אני לא מאמין עדיין וזה הכל בזכותך יובל כל השנה פלוס האחרונה חיכיתי לרשום לך את ההודעה הזאת ובעיקר להגיד לך תודה!
תודה שלימדת אותי שיש בי כוחות שאני לא מכיר ויכולות שאני לא מממש אז תודה רבה רבה יובל אתה ללא ספק אחד הגיבורים שלי בחיים אני לא אשכח אותך לעולם עזרת לי לגלות את העוצמה שבי💪 . תודה🙏!!!
🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱
❤ תודה לכם הקוראים והקוראות על הקריאה ועל התגובות.
אשמח אם ניתן לענות על המשוב הקצר הבא:
https://forms.gle/sqYfFNLjvULBDL8bA
❤ תודה לאופיר בראף עורך הטור ועושה עבודה נפלאה ובהתנדבות.
❤ תודה לעמית איזינגר שמעלה את הטורים לאתר שלנו.
:
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
