“טוב לחיות בעד ארצנו” – על תרבות הבטיחות שלנו – שבוע 80
פורסם על ידי: יובל עילם
ביום שני ריאיינו אותי ליומן הצהריים של רשת ב’. הראיון עסק באירועים שהתרחשו בחטיבת הקומנדו של צה”ל.
אני בחרתי להביט על הנושא באופן רחב יותר.
סיפור 1⃣ השירות הצבאי שלי ב-669 חשף אותי לכשלי בטיחות רבים מאוד בחברה בישראל.
1985 אסון חוף הבונים: רכבת מתנגשת באוטובוס של ילדי כיתה ז 12 מבית ספר ברנר.
21 הרוגים, 19 מהם ילדים.
חברי ואני מגיעים אליהם במסוק חילוץ ונחשפים לזוועה.
סיפור 2⃣ טופס 4 לפנים הבית.
מי שעוסק בבנייה מכיר את טופס 4 שמאשר איכלוס הבית לאחר בדיקת אנשי הכבאות וגורמים נוספים.
אבל מה עם טופס 4 לפנים הבית?
בחודשים האחרונים בדקתי דירות רבות לקראת אפשרות השכרה.
אחת מהן נשמעה מקסימה בשיחת טלפון אך ללא ממד.
בכל זאת הלכתי לבדוק, בעלי הדירה הנחמדים אמרו שזו קומה ראשונה אך ממש מתחת יש מקלט.
הגעתי לבדוק.
הדירה עברה שיפוץ ונראתה נפלא. נכנסתי לדירה ונוף נפלא ורגוע של הגינה שמתחת נחשף לפניי.
בבית גרו גם שני ילדים בני 2 ו-5. הנוף שנחשף לי כלל מעקה נמוך, חלונות ענקיים ללא סורגים!
האישה אמרה ש”הם לא רצו שזה יפריע לנוף”.
מיד חשבתי על ילדיי הקטנים שבשנייה יכולים ליפול למטה. הבנתי שאין סיכוי שאני מביא אותם לדירה כזו.
ביציאה מהדירה החלטתי בשביל הסקרנות לבדוק את המקלט.
אכן הוא היה נגיש אך…מלא גרוטאות, טחב ואחרי כמה שניות רציתי לטוס משם…
בבאר שבע ובדרום זו מציאות יומית אך גם במרכז כל יום יש מצב שניכנס למקלטים ואנחנו?
רובנו עוצמים עיניים באדישות ומאמינים ש”יהיה בסדר”!
חשבתי לעצמי, אולי אוכל להשפיע ולשפר את המקלט אך אז נזכרתי בבתים משותפים בהם גרתי והבנתי שבנושא בטיחות אני יכול לסמוך רק על עצמי!
סיפור 3⃣ הקיץ טבעו ומתו ילדים רבים. איום ונורא.
בסטטיסטיקה הזו לא מחשיבים את עשרת הנערים שטבעו בנחל צפית לפני כשלושה חודשים.
עקבתי מקרוב אחרי האירוע ושוחחתי עם לוחמי ומפקדי 669 שחילצו את הפצועים וההרוגים. המחזות היו קשים מאוד.
אז מה הקשר בין תאונת הרכבת-אוטובוס, המקלטים שאינם מוכנים והאסון בנחל צפית, הרוגים בענף הבניה, בכבישים ובעצם בכל תחום?
ובכן המשותף זה תרבות בטיחות ישראלית לוקה!
בראיון ברדיו טענתי שאין לנו תרבות בטיחות, אין חינוך לבטיחות ואנחנו מתעוררים רק אחרי אסון וגם אז לא תמיד מפיקים לקחים!
כל אחד ואחת מאיתנו חייבים לפקוח עיניים בכדי לקיים את המשפט “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם” (דברים ד’, טו).
אלה עקרונות הבטיחות שאני נוהג ומחנך על פיהם לאורך 32 שנה: להיות מקצוען = לנהוג בבטיחות!
1. כיבוד החוק וההוראות – אמלא אחר החוקים והוראות הבטיחות ואפעיל את השכל הישר.
2. אחשוב בטיחות – איתור נקודות תורפה בטיחותיות (נת”ב) גמישות ופתיחות לעשות שינוי ולשפר.
3. אומץ לב וכוח לעמוד מול לחצים וחברים ולעשות ולשנות את מה שדרוש.
4. הכרה במגבלות: “לזה אני לא כשיר כעת”, “אינני יודע”.
5. יושר אישי – ביכולת להודות בטעויות, להפיק לקחים ולהשתפר.
6. אחריות לעצמך ולסובבים אותך.
ולסיום איחולי החלמה ללוחם ממגלן שמורדם ומונשם. נחזיק אצבעות שיחלים וישוב לאיתנו.
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
