יהלומים ותחושת מסוגלות – שבוע 254

פורסם על ידי: יובל עילם 

סיפור 1️⃣: יהלומים.
החודש מתגייסים 56 יהלומים שלי ליחידות המובחרות ביותר בצה”ל.
מה הופך את הילדים המקסימים האלה לחיילים ביחידות הללו?


קודם כל, אני רוצה להסביר מאיפה הגיע המונח יהלומים:


לפני כשבע שנים טסתי לסמינר של טוני רובינס.
חוויה מיוחדת להיות באולם ענק יחד עם 7,000 איש מ-41 מדינות.


הלכתי על גחלים (נו, יותר נכון שאריות), והדרך כשהייתי יחף בקור האנגלי למקום הגחלים, הייתה הרבה יותר מאתגרת מההליכה עצמה על הגחלים…


בדרך לשם שאלתי את שכני לטיסה:
“מה אתה עושה למחייתך?”.
“מלטש יהלומים” הוא ענה. “ואתה?” הוא שאל.
חשבתי טיפה ועניתי: “גם אני מלטש יהלומים!”.


הבוקר העברתי זו השנה ה-36 אימון ששמו “אימון חמוד”.
מדובר באימון מנטלי ופיזי מטורף, שמשייף יכולות וקצוות במטרה להפוך כל חניך אצלי במרכז ליהלום מלוטש יותר, בעזרת הרבה זיעה על הדיונה שלנו.


לפני כמה שנים נשאל א., כיום מפקד שייטת 13: “מה קיבלת מתקופתך כחניך במרכז?”.
הוא השיב: “תחושת מסוגלות”.


כל אחד ואחת מאיתנו מתמודד יום-יום עם אתגרים שונים, וגם סיפור 2 קשור בכך.


בכדי להצליח בהם חשוב מאוד שנאמין בעצמנו, שנדע שאנחנו מסוגלים!


זו הסיבה לאימון הזה ולאימונים רבים ואחרים.


סיפור 2️⃣: “מת באיטיות”.


בשני הטורים הקודמים סיפרתי על החשיבות להאט, בהשראת ליפא העגלון.


היום אני רוצה להדגיש, שכמו בתהליך החינוך של יצירת יהלומים אנושיים, יש פעמים רבות צורך לשנות ולהתאים.


הרגלים זה דבר טוב, אבל לפעמים צריך לשנות!


שולי הבר שלחה לי לפני ארבע שנים את השיר הנפלא של פבלו נרודה, שמדגים היטב את הכוונה שלי.


קבלו אותו ואם אפשר – ישמו אותו!


מת באיטיות, פבלו נרודה.
תרגם לעברית: אריה קומיי.


“מֵת בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁלֹּא זָז מִמְּקוֹמוֹ
מִי שֶׁלֹּא מִתְעַנְיֵן.


מֵת בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁפּוֹגֵעַ בִּכְבוֹדוֹ הָעַצְמִי
מִי שֶׁלֹּא נוֹתֵן שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ.


מֵת בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁהָיָה שָׁבוּי בְּהֵרְגֵּלָיו
וְחוֹזֵר יוֹם יוֹם לְאוֹתָן הַמֻּסְכָּמוֹת.
שֶׁלֹּא מַחֲלִיף מוּתָג
שֶׁלֹּא מֵעֵז לְשַׁנּוֹת גּוֹנֵי לְבוּשׁוֹ
שֶֹּׁלא מְשׂוֹחֵחַ עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר.


מֵת בְּאִטִּיּוּת מִי שֶׁמּוֹנֵעַ מֵעַצְמוֹ תְּשוּקוֹת
וּמְעַרְבּוֹלוֹת הָרְגָּשׁוֹת שֶׁהֵם יוֹצְרִים, דַּוְקָא אֵלֶּה
מַחְזִירִים נִיצוֹצוֹת לָעֵינַיִם וּמְשִׁיבִים לַחַיִּים
לְבָבוֹת שְׁבוּרִים.


מֵת בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כִּוּוּן כְּשֶׁהוּא מַרְגִּיש
אֻמְלָל בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ, אוֹ עִם אֲהוּבָתוֹ,
מִי שֶׁלֹּא מְרַעֲנֵן הַיָּדוּעַ וְהַבִּלְתִּי יָדוּעַ
כְּדֵי לְהִתְעַלּוֹת בַּחֲלוֹמוֹתָיו,
מִי שֶׁלֹּא מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ, וְלוּ פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים
לְהִתְרַחֵק מֵעֵצוֹת נְבוֹנוֹת.


תִּחְיֶה הַיּוֹם,
סַכֵּן הַיּוֹם
עֲשֵׂה זֹאת עַכְשָׁו.


אַל תִּתֵּן לְעַצְמְךָ לָמוּת בְּאִטִּיּוּת.


אַל תִּמָּנַע מֵהָאֹשֶׁר.
אַל תִּמָּנַע מפעולה!


אז קדימה לפעול!
למען עצמכם, ולמען הדברים החשובים לכם!!!
וגם לשתף חברים 😊


הטור המצולם:

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש