יוסי, ילד שלי מוצלח! – שבוע 238

פורסם על ידי: יובל עילם 

ה-1.9 מתקרב ומבחינתי מדובר בהתרגשות לקראת תחילת השנה ה-36 של המרכז החינוכי שהקמתי להכנה נפשית וגופנית לקראת הצבא ולחיים.


הטור היום מוקדש לכל מי שלומד, שיש לו ילדים שלומדים, או שלמד תחת מערכת החינוך… בקיצור לכולנו.


סיפור 1️⃣: אומץ לב וחוכמה.
שלושת הילדים המקסימים שלי מנהלים ביניהם לעיתים דיונים מעניינים שהם מביאים מהסביבה שלהם.
לפני שבוע הם דיברו על מי הוא חכם.


שאלתי אותם: “מסי (הכדורגלן) הוא חכם?”.
הם השיבו: “לא”.
עניתי: “הוא גאון! גאון בתחום התנועה!”.


הסברתי להם שיש המון סוגי חוכמה בחיים.
חוכמה של מתמטיקה היא רק סוג אחד.


אומץ:
לקחתי אותם לסופרלנד למתקן קצת מפחיד.
גדעון בן ה-6 התלהב. יואב בן ה-10 עלה גם הוא.
נגה בת ה-8 חששה ואח”כ גדעון קרא לה: “פחדנית”.
אמרתי לו: “ערב קודם נגה עלתה להופעת מחול מול 700 איש, לך היה אומץ לעשות את זה?”.
הוא ענה: “לא”.
אז הסברתי לו שיש כל מיני סוגי אומץ. נגה ילדה מאוד אמיצה כשעלתה על הבמה.
יואב ילד אמיץ כשהקליט את עצמו בסרטון וידיאו ושלח אותו לסלב שאני מכיר.
גם זה דורש אומץ!


גם אנחנו וגם מערכת החינוך חייבים להכיר במגוון העצום של חוכמה ושל אומץ.


האתגר שלי כהורה וכמחנך הוא להעביר ולהבהיר את זה לילדיי ולחניכיי.
זה קריטי לפיתוח הביטחון העצמי.


סיפור 2️⃣: יוסי ואליפלט.
זוכרים את המופע הנפלא של התרנגולים – רמיקס של תזמורת המהפיכה?


אחד הקטעים הנפלאים שם הוא חיבור מופלא שהם עושים בביצוע משולב של שני שירים אלמותיים: “אליפלט” ו”יוסי, ילד שלי מוצלח”.


המשורר רוני סומק אמר פעם שהוא שונא “ניתוח שיר” משום שלפני ניתוח עושים הרדמה ואחריו התאוששות…
אז בואו רק נדבר על שני השירים האלה בראי מערכת החינוך.


בכל ילד וילדה יש משהו! ניצוץ וכישרון בתחום כלשהו.
אם הילד לא מבריק באלגברה אנליטית, זה רק אומר שכרגע הוא לא מבריק באלגברה אנליטית! זה לא אומר שום דבר אחר!


מערכת החינוך לא הייתה גאה ב”יוסי, ילד שלי מוצלח”, שכתב ע. הלל ללחן של סשה ארגוב.


הסיפור הוא על יוסי, שלא כ”כ מצליח אבל בסוף:
“ריק הבית אין חלב
לחם אין ולו כזית
אך מלא מלא הבית
זמר מפוחית ופרח
ונביחות כלבלב…”.


להקשבה לשיר “יוסי, ילד שלי מוצלח”:

🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱
שני ענקים חברו יחד לכתוב את השיר “אליפלט”: נתן אלתרמן וסשה ארגוב.


כך סופר על אליפלט בתחילת השיר:
“….כאשר עוד היה הוא רק ילד,
כבר היה הוא ביש גדא גדול.
בו שכנים ושכנות דיברו דופי
ואמרו שום דבר לא יועיל –
אליפלט הוא ילד בלי אופי,
אין לו אופי אפילו במיל”.


אליפלט הקריב עצמו בקרב לאחר שניסה לחדש את מלאי התחמושת בעמדה הקדמית בפלוגה באמצעות זחילה ישירות מול האש.


ולבסוף:
“ובלילה חבוש קסדת פלד,
אט ירד המלאך גבריאל,
וניגש למראשות אליפלט,
ששכב במשלט על התל.
הוא אמר: אליפלט אל פחד,
אליפלט, אל פחד וחיל
במרום לנו יש ממך נחת,
אף שאין לך אופי במיל.”.


להקשבה לשיר “אליפלט”:

כמה חיילים שנתנו למדינה את היקר מכל לא זכו להערכה, רק משום שבית הספר מדד אותם לפי יכולת השינון והתרגול במקצועות שכמעט ולא תורמים כלום לחיים עצמם.


סיפור 3️⃣: דאגות, כישלונות והתמודדות.
במסגרת שיעור ספרות (ובעתיד אולי במסגרת השיעור: הצלחה בחיים) היה נהדר אם מערכת החינוך הייתה מאפשרת לנוער לדבר ולרכוש כלים להתמודדות עם דאגות ועם כישלונות.


“שיר אהבה לים”, שכתב רפאל אליעז בלחן סשה ארגוב, הוא בעיניי שיר מקסים לנושא שעליו דיברתי.


רבים מאיתנו הגברים מחפשים פתרונות מיידיים, אבל במקום אנו יכולים לנשום, להירגע ואז למצוא פתרון יותר שקול מאשר הפתרון המיידי.


לדעתי “שיר אהבה לים” יכול להיות שיר עידוד ותמיכה נפלא:
“אם עוד החושך רב ואין כוכב לי
ואם הים גועש,
על תורן ספינתי הדליקי, אמא,
שושנה של אש.


ואם החווירו עד בלי שחוק שמיים
וחוט השחר דק,
הושיטי יד חמה, ברכיני, אמא,
ולב אל לב יחזק.


כיפת זהב מעל
תחתי תהום ודמי.
שאני גל, שאני גל,
אל ארץ חלומי.
שאני בתבונה
ואל תשאל נא מה לי.
ציפור קטנה, ציפור קטנה,
באופק מחכה לי.”.


להקשבה לביצוע הנפלא של התרנגולים לשיר “שיר אהבה לים”:

לטור המצולם: 

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש