פורסם על ידי: יובל עילם
התחלנו לקבל ברכות לשנה החדשה. השיא עוד לפנינו… התחלנו לעבוד בלענות ולשלוח ברכות.
אז אני מבקש בקשה קטנה: בלי ברכות, סרטונים ותמונות מאויירות. קצת שקט.
מה כן אני מאחל לך לשנה החדשה? להיות אריה!
סיפור 1⃣ להיות אריה ביום סיירות השבוע התקיימו המיונים הראשונים ליחידות העילית של צה”ל ששמם: יום סיירות. יהלומים רבים שלי הלכו. הנה סיפורו של אחד מהם. בחור בשם יאיר (שם בדוי).
יאיר היה חניך לאורך השנה. בתחילת השבוע הוא טלפן אליי לחוץ ומוטרד לקראת האתגר הגדול. הנה מה שעשיתי:
שאלתי אותו מה הולך להיות בכל שלב והוא ידע כמובן וענה. שאלתי אותו אם הוא חושש מכל שלב והוא ענה: “לא”. מצויין אמרתי, אתה יודע מה מחכה לך, התכוננת אליו ואתה מסודר.
השראה מהבוגרים. “תגיד” אמרתי לו, “אתה זוכר שסיפרתי לך על הקצין הבכיר הבוגר שלנו?” “בטח” הוא ענה. ובכן, כשהוא היה בנעליים שלך ובגילך לפני כמעט 30 שנה, שאלתי אותו בוידיאו לפני היום סיירות שלו: “כמה אתה לחוץ בין 1-10?” הוא ענה: “11”.
יאיר צחק ואמר: “גם אני”.
מצויין עניתי, זה אומר שיש לך סיכוי להיות קצין בכיר מאוד בצבא! הוא צחק.
הכרה עצמית. תגיד, שאלתי את יאיר: “באימונים הספציפיים איפה היית מדורג?” “בין הטובים” הוא ענה. “זאת אומרת שאתה אריה נכון?” “נכון” הוא ענה.
“אני לא שומע” אמרתי לו. “אני אריה” הוא ענה. ואני: “לא שמעתי” והוא אני אריה. עכשיו תדמיינו שתי דקות בהן אני מחייב אותו לומר ולצעוק בקול: אני אריה. ואז הוספתי לו: “אני אריה ואני הולך לטרוף את כולם”. שוב שתי דקות שהוא אומר בקול.
ואז אמרתי לו: “אתה מרגיש את זה”? הוא אמר “בטח”. אז קדימה, לך לטרוף את כולם!
למחרת הוא כתב לי:
“היי יובל אני רוצה שוב להודות לך בזכותך חלום הפך מציאות… כל כך פחדתי מהיום סיירות בגלל שהיה כל כך קשה בסימולציות והכל, ואז אתה מבין שיום סיירות זה בדיחה ושאתה סתם חושש כי עברת הרבה דברים הרבה יותר קשים מהסיבה שקיבלתי את ההכנה הכי טובה שיכולה להיות, עבדנו ספציפית ולא הופתעתי ממה שהגיע”.
“כשפתאום התחיל להיות קשה לא ויתרתי ונזכרתי בכל מה שעברתי וזה נתן לי את הכוח להמשיך וגם הסיפור של זאביק (בוגר אחר שלנו ותותח על – י.ע) שלא מפסיק לתת לי השראה וכוח אז שוב פעם תודה רבה על הכל ובסוף אהיה כמו הקצין הבכיר שפחד כל כך מהיום סיירות ובסוף הוא הגיע רחוק”.
מה ואיפה ה”יום סיירות שלכם?”
סיפור 2⃣ ביעור החמ”ץ ולהיות אבר”ך.
חבר שלי רן שלח לי את זה כתגובה לאחד הטורים:
אני מגלה לאחרונה את הקסם שבביעור החמ”ץ = חייב, מוכרח, צריך. אני מצמצם את השימוש בהן, כי הן מכוונות אותי לחשוב מהמוח ההישרדותי ולהיות בריצוי. אריה לא מרצה אף אחד! 🦁
במקום זאת, אני מעדיף להשתמש באבר”ך = אוהב, בוחר, רוצה, כדאי. זה מחבר אותי יותר לרצון ולתשוקה שלי. כך נוהג 🦁
לקראת השנה החדשה יישמתי ואני ממשיך ליישם ולעשות ניקיון אצלי: ניקוי זמן, ניקוי חפצים וניקוי פנימי.
תודה לקבוצת הבוגרים שאימנתי – סגרתי אותה משום שהיא תפסה את היום הפנוי היחיד שהיה לי.
עזבתי עשר קב’ ווצאפ שהעיקו וחפרו.
נפרדתי מבגדים שאיני לובש ולא אלבש.
נפרדתי מספרים שלא קראתי ולא אקרא.
ועכשיו תשאלו: מה הקשר בין הסיפור הראשון על יאיר לסיפור השני? פשוט מאוד: רבים מאיתנו שכחו או לא יודעים שהם אריות! אם היינו יודעים או שמישהו היה מזכיר לנו – היה לנו קל להתנהג כאריות ולעשות את השנה החדשה הרבה יותר “שנה טובה ומאושרת!”
אז קדימה אריות! 🦁
תביטו במראה ותשאגו: “אני אריה/לביאה”
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש