להעריך את מה שיש – שבוע 201

פורסם על ידי: יובל עילם 

הטור המצולם:

סיפור 1️⃣: שורד השואה והנס!
השבוע, ביום שני, חניכיי ואני אירחנו במסגרת הפרוייקט “מתקומה לשחקים” איש יקר בשם יואל פישר ולמדנו שיעור היסטוריה ולא רק. מר פישר סיפר איך שרד עם משפחתו את ימי המלחמה בתקופת השואה, עלה לארץ, התגייס לחיל האוויר, סיים קורס טייס, למד גיאולוגיה ב-1963 והחל לעבוד בחברת הנפט הלאומית עד לתפקיד המנכ”ל בין השנים 1985-1989. בסיום השיחה שאלתי את מר פישר: “כשאתה מתבונן על ילדותך והתמונות של דגלי הס.ס, העליה לארץ, הקמת המדינה (כשהיה בן 11), חיל האוויר וכל מה שקרה מאז איך היית מתאר את הכל?”הוא ענה במילה אחת: “נס!”. בשיחות עם שורדי שואה שחוו את הנורא מכל מסתתר שיעור חשוב מאוד שביומיום שלנו נדמה כאילו מובן מאליו והוא לא! יש לנו מדינה! מדינה נפלאה סך הכל. יש הרבה מה לשנות אבל… לו היינו מתארים ליהודים באירופה וברחבי העולם בין השנים 1939-1945 אפשרות כזו למדינה יהודית-דמוקרטית בארץ ישראל, הם היו אומרים שאנחנו חולמים.


סיפור 2️⃣: הרצל ודרייפוס. מי שמכיר אותי יודע שאני חובב היסטוריה. השבוע קראתי והקשבתי שוב למשפט דרייפוס, שהיה בצרפת בסיום המאה ה-19. גם כאן נוצרה הזדמנות ומי שהתעורר לפעולה בעקבותיו היה עיתונאי מכובד של העיתון: “נויה פרייה פרסה”, בשם בנימין זאב תאודור הרצל. הוא שמע את צעקות ההמון “יודאס! בוגד!” בטקס הסרת דרגותיו של דרייפוס, שהורשע בבגידה, ואת תשובתו בקול: “אני אוסר עליכם לגדף אותי!”. ב-1899 ציין הרצל לראשונה ביומנו כי משפט דרייפוס עשה אותו לציוני. מסתבר שהפיכת עיתונאים לפוליטיקאים החלה כבר אז… הרצל שהזדעזע מהפרשה קיבל החלטה: לפעול במרץ והחליט לעמוד בראש פעולה עולמית למען היהודים. הוא הבין שיש למצוא מקום פיזי שבו תהיה מדינת היהודים. הברון הירש שהיה נדבן ומעשירי העולם כינה את רעיונותיו של הרצל “המצאות דמיוניות”. ההמצאה הדימיונית הזו היא היום מדינה מדהימה! דרך אגב, מעניין שבערך ויקיפדיה הוא מתואר כעיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי. לא פוליטיקאי אלא מדינאי!


סיפור 3️⃣: החיים שלנו והטבע. ואם נרד מה”זום אאוט” של סיפור הקמת המדינה אל חיינו אנו אני רוצה להציע לכם משהו: יש לי את הזכות לחיות את חיי בעיר הנושאת את שמו של הרצל. מספר פעמים בשבוע אני לוקח את ילדיי לשמורות טבע הנמצאות חמש דקות נסיעה מהרצליה. מעבר להנאה מהטבע הירוק ומבעלי החיים אנחנו נמצאים שם לבד! איך זה שכמעט אף אחד לא מוצא זמן לנשום וליהנות מהטבע הנפלא שלנו גם באמצע השבוע? חוף הים, שמורת תל מיכל, שמורת גן לאומי אפולוניה, שמורת השרון מול שפיים (עם תצפית נפלאה לים), שמורת נחל פולג (הצמודה למכון וינגייט), הכל פורח נפלא, הילדים לומדים לזהות עקבות, להבין כיוונים, להרגיש את האדמה, להכיר בעלי חיים באמיתי ולראות את העולם ללא מסכים! הזדמנות!


סיפור 4️⃣: קורונה ואימון חמוד. היום קיימתי אימון מיוחד ששמו “אימון חמוד”. בוגריי שחוו אותו יודעים כמה הוא מיוחד וכמה תרם להם בהעצמת תחושת המסוגלות שלהם. השנה התלבטתי מה אני עושה?בעידן הקורונה הדיונה “שלנו” בסידנא עלי צרה מלהכיל את הנוער הנפלא שלנו.
מה עושים? מוצאים חלופה! הודות לקורונה.
אז אף אחד לא רצה אותה אבל כעת יש לנו הזדמנויות רבות:
1. להעריך את מה שהיה מובן מאליו כמו לחבק את הורינו.
2. להמציא את עצמנו מחדש.
זה מה שאני עשיתי בעבודתי: שכללתי את השימוש במדיה הדיגיטאלית, הכפלתי את מספר המנויים בערוץ היוטיוב שלי (יובל עילם) ואני מקיים בהתנדבות שיחות שבועיות עם אלפי בני נוער במטרה לקדם ולהעצים אותם ועוד ועוד.גם הקורונה היא הזדמנות! אם רק בוחרים לראות זאת כך.
לסיכום אצטט את מילותיו של ב. בילינגס: “ידידי, אילו היה באפשרותי לתת לך דבר אחד בלבד, הייתי נותן לך את היכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך. אז היית נוכח לדעת עד כמה הינך אדם מיוחד במינו”.
זה תופס למדינה הנפלאה שלנו וגם לנו עצמנו!
יש לנו הזדמנות חד-פעמית לחיות בעוצמה, בואו נעריך אותה ונעשה את זה!


מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש