להתקבל לסיירת מטכ”ל – על ערכים שחשוב שכולנו נאמץ – שבוע 71

פורסם על ידי: יובל עילם 

מוקדש לזכרו של ניר פורז ז”ל, חבר נפש ובוגר מחזור 3 שלי (1989)

שנפל כמפקד צוות בניסיון החילוץ של נחשון וקסמן ז”ל.


סיפור  לחשוב מחוץ לקופסה (או איתמר והבננה עמוד 169 בספרי). גיבוש סיירת מטכ”ל שנת 1991.

שני מדריכים (מטכליסטים) מנחים את חבורת השמיניסטים המיוזעת והמותשת שלפניהם למשימה הבאה:

עליכם להתגנב לכיסא שעליו יהיה צרור בננות מבלי שנבחין בכם.האתגר: הכיסא מונח באמצע שטח מישורי, רחב, באור יום ושני המדריכים המנוסים עומדים לידו,

שלובי ידיים, אחד מול השני! משימה בלתי אפשרית? לא כך חשב איתמר.הוא פנה לקבוצה אחרת בגיבוש שהייתה בהפסקה וביקש שיתרמו מזעתם למענו.

הם הסכימו והרעיון שלו היה כזה: הוא ישכב על אלונקה שאותה ישאו החברים

כאילו קיבלו משימה מהמדריכים שלהם להקיף את הכיסא עם הבננות.בזמן שהם יקיפו את הכסא הם “בטעות” יפילו את האלונקה שעליה איתמר,

יסתירו אותו מעיני מדריכיו, הוא יתלוש בננה מהצרור, יחזור לאלונקה והם יוציאו אותו מהאזור ההתגנבות!

ואכן, זה בדיוק מה שהיה!

לאחר מכן איתמר פסע אל עבר מדריכיו עם הבננה ביד, סיפר איך עשה זאת והותיר אותם בהלם ובאלם איתמר גלבוע התקבל ליחידה וכיום (27 שנים אחרי) הוא אמן בינלאומי מצליח מאוד ולאחרונה

הציג בארץ תערוכה מיוחדת מאוד ובה פריטי מזון שאכל לאורך שנה וביניהם…בננה 


סיפור  ווינריות לא בכל מחיר” על אסף והמימיה (עמוד 170 בספרי). גיבוש סיירת מטכ”ל 1992.

אחד התרגילים כולל תחרות ספרינטים מתישים של כל הקבוצה (15 חניכים) למרחק 300 מטר (150 הלוך ו-150 חזור)

אסף, חניך שלי, מתמודד עם כל הקבוצה ובעיקר עם ספורטאי שמגיע ראשון בכל פעם.רקע: המיקום חשוב משום שרק מעטים נבחרים ולמרות שלפעמים נבחרים גם כאלה שלא בלטו בכושרם הגופני.

הנבדקים בגיבוש נמצאים באופן קבוע על מדי ב’ עם אפוד שבו ציוד ושתי מימיות מים, נשק וקסדה על הראש.באחד הספרינטים אסף היה במקום השני ואז הוא מבחין שהמימיה של הספורטאי (שהוביל) נפלה תוך כדי הריצה

והוא עוצר, חוזר לאחור לאסוף אותה ואז אסף חולף על פניו, מוביל כעת, ועומד להיות ראשון.

אסף החליט שזה לא פייר, חיכה כמה שניות לספורטאי ונתן לו לחזור להוביל.בסיום הגיבוש ממלאים החניכים שאלון סוציומטרי שנועד לחוות דיעה אחד על השני. בסיירת מטכ”ל מייחסים לשאלון משקל רב משום שהחניכים רואים דברים שהמדריכים לא רואים. בין השאר הם רואים מי באמת בן אדם! בתום הגיבוש הספורטאי סיפר לאסף שהוא סימן אותו בשאלון הסוציומטרי כמתאים ביותר להיות לוחם ביחידה. אסף התקבל ועד היום משרת ביחידה.


סיפורי השראה רבים כאלה נצברו אצלי לאורך 32 השנים. תמיד רציתי להוציא ספר למען הנוער והוריהם שמתחילים בכיתה י’ – י”א את המיון לצבא. כתבתי את כתב היד במשך שנה ופניתי לשתי ההוצאות הגדולות.לשמחתי קיבלתי תשובות חיוביות משתיהן: “כתר” ו”ידיעות ספרים”.

לא תיארתי לעצמי מה זה אומר להוציא ספר בהוצאה מכובדת כמו כתר. מקצוענות מדהימה!

לדוגמא תמונת השער המצורפת כאן: דיונים סביב שם הספר, הפונט, גודל האות, מיקום על העמוד,

הצבעים, התמונה עצמה ועוד ועוד.

מהאישור הראשוני עבדתי חזק עוד כשנה וחצי (כמו מסלול בסיירת מטכ”ל  עד שיצא.


ולסיום בפינת הספר המומלץ – חבר שלי אמר לי: “אם אתה לא תמליץ על ספרך, מי כן?”

אז הנה: “הדרך לקרבי” כתב יובל עילם. הוצאת כתר.

ספר שמנחה את הבנים והבנות מהצו הראשון ועד הטירונות. מכיל מידע רב ועצות ששוות זהב. 


מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם


הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.