“לכבוש את הירח” – שבוע 159

פורסם על ידי: יובל עילם 

מה משותף לרוב האנשים שמצליחים בחיים? אחד הדברים הבולטים זו האמונה ותחושת המסוגלות!


סיפור 1⃣: “עילם מה יהיה?” טירונות צנחנים. חורף קשה. מבול עלינו. המ”מ עומרי תופס אותי תחת המבול לשיחה צפופה. אני עם דלקת קשה בגיד אכילס מתקשה ללכת, שלא לומר לרוץ ועוד עם משקל כבד.


אני מתוסכל ממצבי הגופני והוא אומר לי: “כפי שאתה נראה, לא נראה לי שתסיים מסלול” לחייל צעיר ששומע דבר כזה מ“חצי אלוהים” זה לא פשוט.


ואז אני אומר לעצמי בלב: “שיגיד מה שיגיד אתה שווה ועוד איך, הוכחת את זה כשרצת 32 ק”מ רצוף” (ריצה שעשיתי לפני הצבא).


סיפור 2⃣: אימון שלוש דקות. ממש עכשיו הסתיים ליהלומים שלי אימון ששמו: “אימון שלוש דקות”. מה הוא ומה עומד מאחוריו? מדובר באימון קשה מאוד בעלייה של סידנא עלי בהרצליה.


מה עומד מאחורי האימון ולמה הוא חשוב? זה מתכתב עם המסעות המיוחדים שיש בצבא שמטרתם היא לא רק לאמן לקראת הייעוד שלך.


כשסחבתי 60 ק”מ אלונקה במסע הסמל ב-669 זה לא היה משום שאי פעם היה צורך בכך. האמת היא שברוב המקרים אתה נדרש לסחוב אותה למרחק קצר יחסית אלא שכשעמדנו שם על הר סנסן גמורים וסחוטים לגמרי למדנו דרך הרגליים מה היא “תחושת מסוגלות”.


למדנו מה פירוש “הכל בראש” והרחבנו את גבולות האפשר. אחרי סיום המסלול נדרשנו לאמונה בעצמנו ולתחושת המסוגלות הזו פעמים רבות.


על זה בדיוק עומד אימון שלוש דקות ואימונים מיוחדים שאני עושה ליהלומים, אחת לחודש!



סיפור 3⃣: קניה בסופר לפני חודש הייתי יחד עם נגה בת ה-7 שרצתה לקנות בסופר מעדן סויה. אמרתי לה: “אין בעיה, אבל את הולכת לבד!” היא התלבטה אבל הרצון שלה במשקה הטעים גבר על הפחד.


נתתי לה 10 ש”ח וחיכיתי ברכב בכניסה לסופר. היא הלכה ואחרי כמה דקות חזרה עם חיוך ניצחון 😃


היא סיפרה לי שבסופר היא הייתה לחוצה ולא מצאה את המשקה וכבר רצתה לצאת אליי ולבקש את עזרתי, אלא שאז אמרה לעצמה: “אבא תמיד אומר לי לא לוותר” וכך המשיכה עד שמצאה!


הייתי גאה בה. יומיים אח”כ שלחתי אותה שוב, הפעם לרכוש מספר מצרכים. היא ביצעה הכל מושלם ושאלתי אותה אח”כ: “היית לחוצה?” היא אמרה לי: “לא, כבר התרגלתי”.


סיפור 4⃣: איירונמן ותחרויות אקסטרים כל מי שמבין בספורט וברפואה יודע שתחרויות האקסטרים מרתונים, אירונמנים וכל מה שביניהם אינן בריאות וטובות לגוף! זה בלשון המעטה.


אז למה לעזאזל אנשים מתאמנים שנים, קמים מוקדם מאוד, קורעים את גופם ופוצעים אותו?


לדעתי אחת הסיבות היא תחושת המסוגלות! זה נותן להם תחושה שהם שווים! הם מצליחים לעשות דברים מאתגרים מאוד וזה גורם להם להרגיש וואו!


אני בעד פעילות גופנית אבל קלה ומתונה כפי שהטבע התכוון! אני גם חושב שאפשר ונכון לאתגר את הגוף אבל בגיל צעיר ולא בגילאי 40 צפונה.


לסיכום: תחושת מסוגלות היא לדעתי אבן דרך בבנייה עצמית ובפיתוח ביטחון עצמי ואמונה בעצמך! אמונה שתשרת אותנו בהתמודדויות בחיים שלנו, ואולי גם בתי הספר יאמצו את הרעיון ודרכו יוציאו לחיים אזרחים צעירים מלאי אמונה עצמית ויכולת לשנות את מה שצריך.



מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם


הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.