למי אנחנו עושים חשבון? – שבוע 207

פורסם על ידי: יובל עילם 

הטור המצולם:

אחד הדברים שאני אוהב בסרטי ספורט ובספרי פסיכולוגיה של הספורט שהם נוגעים אחד לאחד בכל תחומי החיים!


סיפור 1️⃣: איך תסביר לאנשים.
כששימשתי כמאמן כושר אי שם בעונת 1994/5 בקבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב,
יכולתי לטעום את המתח והלחץ האדירים שקיימים בספורט ההישגי. הבעלים, האוהדים,
השחקנים וצוות האימון. אף אחד לא עוצר לרגע וחושב שזה משחק כדור.
מבחינת כולם זה אולי הדבר הכי חשוב בעולם! בסרט “מאניבול” מנהל קבוצת הבייסבול של אוקלנד,
בילי בין (השחקן בראד פיט), החליט לפעול אחרת ולעשות ניעור בקבוצה אותה הוא מנהל.
הם היו במקום האחרון ובילי החליט על שינוי דראסטי! העוזר שלו פיט אומר לו: “אל תעשה את זה!”
בילי בין אומר לו: “למה, מה הבעיה?” פיט עונה לו: “איך תסביר את זה לאנשים?”.
בילי בין עשה שינוי אדיר, הוא בחר שחקנים זולים שאף אחד לא היה מעוניין בהם והפיק מהם קבוצה שהגיעה להישגים מדהימים!
אנחנו בעידן שיש הרבה יותר פתיחות אך עדיין לרבים מאיתנו קשה לעשות שינוי מכיוון שאנחנו חושבים על “מה יגידו!”.


סיפור 2️⃣: הצבת מטרות.
בתואר הראשון שלי בחינוך גופני במכללה לחינוך גופני בוינגייט, אחד הקורסים החשובים היה “הכנה מנטאלית לתחרות”. המרצה פרופסור מיכאל בר-אלי.
לאחרונה הוא הוציא ספר נהדר (הוצאת אור-עם) ששמו: “BOOST”,
ונושאו: “כיצד יכולה פסיכולוגיית הספורט לשפר את ביצועיך בניהול ובעבודה?”.
ספר נפלא ומומלץ בחום לכל אחד ואחת! בחלק א’ של הספר, פרופ’ בר-אלי כותב על הישגיות ושיפור הביצוע באמצעות הצבת מטרות.
אני מודה לו עד היום משום שמאז שלמדתי אצלו אני מיישם על עצמי ומלמד את תלמידיי את עקרונות השיטה הנהדרת.
בשלהי שנות ה-60 הציע פרופ’ לוק מונטנייה (ואח”כ הצטרף אליו פרופ’ לייתם) תיאוריה לגבי מוטיבציה בעבודה המבוססת על “הצבת מטרות”.
יותר מ-90% מהמחקרים שנעשו גילו שלהצבת מטרות יש השפעה חזקה ועקבית על הביצוע האנושי. העקרונות הם (בסוגריים אתן דוגמה לאדם שרוצה להוריד ממשקלו):
– להציב מטרה ספציפית וברורה! (היום אני 70 ק”ג אני רוצה להגיע ל-65 ק”ג).
– להציב מטרה מאתגרת וריאלית! (מ-70 ק”ג ל-65 ק”ג).
– להציב מטרה לטווח הקרוב ולטווח הרחוק! (כל שבועיים להוריד 1 ק”ג, תוך 10 שבועות להוריד 5 ק”ג).
– להציב מטרה שמקובלת עליכם! (65 ק”ג מקובל).
ואז לבנות תוכנית ולפעול.


סיפור 3️⃣: לעשות בניגוד להיגיון.
בעמוד 126 בספרו מדבר פרופ’ בר-אלי על בעיטות 11 מטר בכדורגל.
רגע, אל תברחו לי, זה נוגע לכולנו! אם אני שואל אתכם מה קורה עם השוער בבעיטת פנדל מה תגידו?
שהוא מנסה לנחש לאן השחקן בועט ומזנק לאחת הפינות נכון?
בר-אלי חובב כדורגל מושבע, הוא ביצע מחקר מרתק לגבי בעיטות 11 ובשפה העממית פנדלים.
הוא בדק סרטוני וידיאו של 286 בעיטות 11 וגילה שהסיכוי הטוב ביותר של שוער לעצור בעיטת פנדל הוא: לעמוד במקום! כן, זו לא טעות – לעמוד ולא לזנק לאחת הפינות. אז למה השוער מזנק? בר-אלי ושותפיו למחקר קראו לזה בשם: “הטיית העשייה”.
הם השתמשו ב”תיאוריית הנורמה” של דניאל כהנמן (זוכה פרס נובל) וטענו שמשום שמצפים משוער שיעשה משהו, השוער ירגיש רע מאוד אם יובקע שער בעקבות “אי העשייה” שלו.
סקר שהחוקרים ביצעו בקרב 32 שוערים מקצועיים תמך בכך.
כלומר שוערים מעדיפים לעשות פעולה שתוביל לכישלון ותראה “עשייה” מאשר להיות פאסיביים ולשפר סיכוי להצלחה! מוכר לכם? לי מוכר מאוד! מדי יום אני רואה, מדבר ושומע אנשים שכאילו משקיעים יותר בכדי להראות ולעשות רושם.
העניין הוא המחיר! מה המחיר שאנו משלמים על כך? האם גם אתם מתנהגים כמו השוערים?
האם יש לכם אומץ ושכל לפעול בדרך המיטבית או שעדיף להשיג פחות ולרצות את ה”קהל”?


🌺
לסיכום: בהמשך הסרט “מאניבול”,
בילי ביין אומר לעוזרו: “זו בעיה שאתה חושב שאנחנו צריכים להסביר את עצמו, אנחנו לא!”.
קדימה! תגיבו ותשמיעו את קולכם! לי ובעיקר למי שאכפת לכם מהם ושנוגעים בכם. לפעול!
להציב מטרות ולעשות חשבון בעיקר לעצמכם ובשבילכם!




מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש