לעבוד קשה ולהיכשל - שישי לנפש שבוע 293

לאנשים יקרים לי.🙌🏼
- מוזמנים לתת לייק ולשתף -

לפני הטור הערה.השבוע ביום שני, אפליקציית הוואטסאפ שלי נמחקה, והתכתבויות של שנים עם כל האנשים, ביניהם חברים יקרים שנפטרו, נמחקו.
הייתי בטוח שהכל מגובה, שאיש מקצוע טיפל בכך ולצערי הרב התבדיתי.מכה מקצועית ורגשית קשה.
אז קודם כל, אולי יש ביניכם תותח/ית על שאולי יוכלו לעזור?


מעבר לכך מי שמקבל הודעה אוטומטית ממני, לא להתרגש.שורה תחתונה, תגבו הכל ותוודאו ב-100% שהכל מגובה.

סיפור 1⃣: "אין זמן?".האימונים שלנו מתקיימים בשעה 18:00.פעם בשנות ה-90 הם היו בשעה 16:00, מה קרה מאז?פעם אנשים היו חוזרים הביתה מהעבודה בשעה 17:00, והיום? רבים בשעה 19:00 עדיין בפקקים...
מה קרה? למה?רבים מתזזים מסביב לשעון עם העבודה, עם הילדים ועם כל הדרישות, ומרגישים כמו במירוץ עכברים.האם זה הכרחי? פעם זה היה אחרת!
השבוע פתחנו באנרגיות אדירות את השנה ה-37.פתחנו אותה עם הרבה חידושים, ואחד מהם: השאלת ספרים.תתפלאו אבל בני נוער רבים קוראים ורוצים להאט את הקצב. זה אנחנו המבוגרים שמפריעים להם ושנותנים לנם דוגמה אישית לא טובה.

סיפור 2⃣: "משהו מעוות".השבוע שוחחתי עם רכזת בתיכון.שאלתי אותה: "למה הנוער לומד מצאת החמה עד צאת הנשמה? משעה 08:00 עד 17:00?איך אפשר ללמוד תשע שעות רצופות ולהתעמק?".
ברגע שהכל חשוב - שום דבר לא חשוב! צריך לדעת לתעדף.
הבן הקטן של בכיתה ב', והוא לומד 33 שעות בשבוע!שלוש פעמים בשבוע שש שעות, חמש שעות חשבון בשבוע!למה? השתגענו?
בפינלנד, שם מערכת החינוך מהמפוארות ומהמצליחות בעולם, לומדים הרבה פחות (עד 12:00, עם הפסקות רבות ועם הרבה פעילות גופנית) ומצליחים הרבה יותר.
ואיך נראה שוק העבודה בישראל?אותו רעיון - עובדים הרבה בהספק נמוך!בית הספר במקום להוביל נגרר, מובל ומוביל את הילדים ואת הנוער להבין שתפסת מרובה זה הכיוון.עד שמתבגרים ומבינים (רק חלק מבינים) שתפסת מרובה - לא תפסת!

סיפור 3⃣: רכב חדש.אני זוכר בוגר ותיק שלי (משנת 1990) שסיפר לי שהוא עובד קשה מאוד.הוא בדיוק רכש עבור בתו רכב חדש בשווי 130,000 ש"ח. היא הייתה בת 17 ובדיוק עברה טסט.אם הילדה מקבלת רכב חדש על חשבון זמן עם אביה העובד קשה - המחיר גבוה, גבוה מאוד...---------אז מה המשותף לכל הסיפורים? "ריצה לקראת השד יודע מה"...
אז קבלו באהבה את המשורר יחיאל מוהר, שכתב בשנות החמישים את השיר הנפלא ומעורר ההשראה: "ליפא העגלון".
ממליץ מאוד לקרוא אותו כמה פעמים ואז להקשיב לביצוע הנפלא של להקת "בצל ירוק" (שבה כיכבו בין השאר: אורי זוהר, אילנה רובינא, יונה עטרי, שמעון ישראלי, חיים טופול ואריק איינשטיין).


הנה השיר:
"ליפא העגלון".ביצוע: בצל ירוק.מילים: יחיאל מוהר.לחן: אריה לבנון.

"קוראים לו ליפא העגלון והוא אולי האחרון שיש לו עוד פלטפורמה ישנה.איני מבין בשום פניםלאן כולם ממהרים - ריצה לקראת השד יודע מה.
אז ליפא העגלון אומר שקצת פחות זה קצת יותר, צריך למתוח המושכה וקצת לקחת חזרה.
היה פעם "שלג לבנון" ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון", היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור". גם לעגלון פשוט מובן שיש ללכת עם הזמן - ללכת מילא, למה למהר?
אז ליפא העגלון אומר...
שיחת רעים, מילה חמההיום כמעט ולא תשמע - כל איש נושא נאום או סתם צועק. פגישה - חברותא - להד"ם ושכונסים עצרת עם נואם בפני אולם מלא, על ריק.
אז ליפא העגלון אומר...
בעיר הזו ישנו תחביב שפרושו הוא להחליף - כולם כאן מחליפים ומחליפות, דירה או צבע שערות, ריהוט, רעים, כלבים, שמות, שמלות ובעיקר את הדעות.
אז ליפא העגלון אומר...
אז מה אני אומר, רעי, אסור לרוץ יותר מדי, אפשר בעגלה בזמן קריב. אך אם נרוץ מהר, מהראז כל העסק ישבר - על כן כדאי, גם פעם להקשיב (מתי)
כשליפא העגלון אומר...".----------אז מה אתם אומרים?ובעיקר, מה אתם עושים בכדי "קצת לקחת חזרה"?
מוזמנים לשתף חבריםשבת שלום 🌺🌸🌷

אוהב, יובל עילם


עורך הטור: אופיר בראף.עוזר טכני: עמית איזינגר.

https://youtu.be/3GYs0KGC59k

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.