מבצע אנטבה כמשל – שבוע 232
פורסם על ידי: יובל עילם
הקלטה המצולמת של הטור מצורפת למטה.
סיפור 1️⃣: מוקי בצר.
השבוע ביום שלישי אירחנו את אלוף משנה (במיל’) מוקי בצר, אחד הלוחמים והמפקדים הגדולים בתולדות צה”ל.
בצר סיפר על ילדותו בנהלל, על אביו שלחם בפלוגות הלילה המיוחדות שהקים וינגייט, על משפחתו לבית שטורמן ששכלה ושהקריבה כל כך הרבה.
מדהים היה להקשיב לתיאור האירועים והאישיים המרכזיים של המדינה מקומה ועד שנות ה-80.
השיחה הוקלטה ואתם מוזמנים לצפות בה:
כשאתה שומע את הסיפור של מוקי בצר וכשאתה קורא את ספרו: “לוחם חשאי” (הוצאת כתר), נגלה פרק מדהים על מדינת ישראל.
השם וינגייט מוכר היום דרך מכון וינגייט ודרך רחובות על שמו של צ’רלס אורד וינגייט. האיש היה ציוני בליבו למרות שבכלל היה קצין בריטי.
הוא אסף סביבו חבורה של לוחמים בני ההתיישבות העובדת והחל ללמד אותם להגן על בתיהם דרך התקפה, יוזמה ופעולה ולא רק מתוך התגוננות.
ב-1964 כשבצר התגייס היו מעט מאוד סיירות בצה”ל: סיירת צנחנים, סיירת גולני, סיירת מטכ”ל, שייטת 13, סיירת אגוז, חרוב ושקד.
הוא סיפר שכשהתגייס לסיירת צנחנים היו בצוות 28 חיילים: 26 קיבוצניקים ו-2 מושבניקים!
סיפור 2️⃣: מבצע אנטבה.
ב-27.06.1976 העביר פרויקה, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, פתק לראש הממשלה רבין: “אבד הקשר עם מטוס אייר פראנס שעליו ישראלים רבים” (105 מתוך 248 נוסעים).
תוך שבוע הוגים בצה”ל מבצע חילוץ שעליו היה אחראי מפקד קצח”ר תת אלוף דן שומרון. בצר היה אז סגן מפקד סיירת מטכ”ל וממתכנני המבצע.
במבצע נטלו חלק יותר מ-220 לוחמים מהמוסד, מחיל האוויר, מצנחנים, מגולני, מסיירת מטכ”ל, מחיל רפואה, ממודיעין ועוד.
בדבריו המרתקים בצר מספר על דן שומרון האמיץ, מפקד המבצע, ונותן קרדיט לראש הממשלה רבין על האומץ בקבלת ההחלטה: “אם המבצע היה נכשל הוא היה מתפטר”.
המבצע יצא לפועל ביום מיוחד: יום העצמאות ה-200 של ארצות הברית!
ובצר אמר: “גנבנו לאמריקאים את הכותרות”.
אנחנו הישראלים חזקים באלתור אך חלשים בפרגון.
לאורך ההיסטוריה במאה השנים האחרונות ספק אם בוצע מבצע כה נועז, כה מקיף, במרחק כה רב מהבית ובהצלחה מדהימה!
45 שנה אחרי ראוי לזכור ולהוקיר את כל השותפים למבצע אנטבה.
סיפור 3️⃣: המעז מנצח – מבצע אנטבה כמשל.
ביום ראשון השבוע אמרתי ליהלומים בתחילת האימון שכל אחד נדרש לדבר במשך שתי דקות על מבצע אנטבה, שמעבר למבצע חסר התקדים, אפשר וניתן לקחת ממבצע אנטבה עוד משהו חשוב לחיים, והוא: להעז!
לקראת האימון וההרצאה, בדקתי עם עצמי איך אני יכול להעז?
חשבתי ואז שאלתי את עצמי: אולי תפנה למוקי בצר, האיש והאגדה, ותציע לו להתארח בשיחה ואם אפשר השבוע.
קול בראשי אמר: סיכוי קטן שהוא יענה בחיוב ועוד מעכשיו לעכשיו.
אבל “המעז מנצח”, ניסיתי ולשמחתי הוא הסכים גם לשיחה וגם לבצעה ביום שלישי!
לכולנו יש שני קולות בראש: זה שאומר: “קדימה, תנסה!” והקול השני שעונה: “עזוב, אין סיכוי”.
כאן נכנס הסיפור הנפלא על הצ’יף ושני הזאבים:
מסופר, בקרב בני הצ’ירוקי, על אחד מזקני השבט שישב עם נכדו וסיפר לו על קרב המתחולל בתוך בני האדם.
הוא אמר: “נכדי, הקרב המתחולל בתוך כל אחד מאיתנו הוא בין שני זאבים:
זאב אחד הוא רע: כעס, קנאה, קנאות, צער, חרטה, השתוקקות ותאווה, גבהות הלב, רחמים עצמיים, רגשות אשם, טינה, רגשי נחיתות, שקרים, גאוות שווא, רגשי עליונות ואגו.
הזאב השני הוא טוב: שמחה, שלווה, אהבה, תקווה, רגיעה, ענווה, חביבות, טוב לב, אמפתיה, נדיבות, כנות, חמלה ואמונה”.
הרהר הנכד בדברי סבו לזמן מה ואז שאל: “מי משניהם מנצח?”
ענה הצ’ירוקי הזקן בפשטות: “זה שאתה מזין”.
לכל אחד מאיתנו יש ביום-יום את “אתגר אנטבה” האישי שלנו: בחיים האישיים ובעבודה.
בואו נקח השראה מחבורת הנועזים המדהימה שהעזה במבצע אנטבה ועוד ממניע לאומי טהור של נתינה כפי שמחנכים ב-669: “בצרה קראת ואחלצך”. תודה למוקי בצר ולכל השותפים במבצע המדהים ומעורר ההשראה הזה.
ההקלטה המצולמת של הטור:
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
