“מדרגות מנטליות” לשיאים ולהתאוששות אחריהם! – שבוע 73

פורסם על ידי: יובל עילם 

ימים אלה הם ימים של סיומים. סיום שנה, קורסים ורגע לפני בחרתי לדבר על שיאים ומה שאחרי.

בשיעורי הפסיכולוגיה בתואר הראשון למדתי על מבוגרים או חולים שהחזיקו מעמד ליום הולדת

90 או אירוע שיא כמו חתונה ולמחרת הלכו לעולמם.

הגוף גייס את כל הכוחות לאירוע השיא ואחר כך קרס.יש לכם אירוע שיא?

שימחו בו ואחריו אך תכננו מראש לוח זמנים עם “מדרגות מנטליות”:

אירועים ומעשים ש”ינחיתו” אתכם לאט ובחוכמה ושימו מטרות קטנות וחדשות ליום שאחרי.אני מכיר רבים שאחרי שיא והצלחה, “יוצא להם כל האוויר”. במקום למנף את השיא הם נעצרים

ומאחר שלא בנו “מדרגות מנטליות” ותיכננו את היום שאחרי, ההצלחה שלהם בעצם פוגעת בהם.אחד האתגרים שלנו הוא “להוריד לקרקע” את בני הנוער שהתקבלו ליחידות מובחרות

ולהמשיך הלאה להתחזק מנטלית ופיזית. בצבא האתגר הוא דומה בסיום מסלול או קורס!

הטור הנוכחי יעסוק בהתמודדות שלנו עם שיאים והקשר שלהם למצויינות.

אני רוצה לטעון שרובנו לא יודעים איך להתמודד נכון עם הצלחה, יותר מזה!

לפעמים היא מפילה אותנו. למה? פשוט מאוד, לא למדנו על זה ולא תירגלנו את זה!

סיפור 1 דור היה חניך שלי שחלם להתקבל לשייטת 13.

התאמן קשה, הגיע לגיבוש בתחילת י”ב והתקבל! רגע שיא! חבריו החלו לקרוא לו “שייט”.

הוא “תפר חליפות”, האמין שהוא כבר לוחם בשייטת, נח על זרי הדפנה ושכח שלפניו מסלול מאתגר של שנה וחצי.ניסינו להסביר לו שזו לא הגישה והוא טועה אך לשווא.

נפילת המתח שלו הייתה טוטאלית. כל הסבר נדחה על ידו בתירוצים שונים.

שנה לאחר מכן הוא התגייס לשייטת במצב פיזי ומנטלי ירוד והודח לצערו מייד אחרי הטירונות.

סיפור 2 אתמול סיימתי את השנה ה-32 שלי באירוע מרגש שאליו הגיעו מאות חניכים והוריהם:

מסע של 20 ק”מ בחולות עם אלונקות (בתמונה המצורפת).

אתגר פיזי ומנטלי – שיא מיוחד שמסמל סיום שנה.בעבר לא תכננתי היטב את “מדרגות הנפילה” הרגשית אחרי השיא והתוצאה –

תחושת ריקנות מנפילה מגובה רב התרגשות רבה למציאות שקטה.

הגוף שהתכונן לאירוע המרגש חייב להתאושש.למדתי ופיתחתי את “המדרגות המנטליות”.

בכדי להימנע מהואקום שהיה אתמול דאגתי לבנות לעצמי ולחניכים מדרגות נוחות לרדת

ואז להתחיל שוב בטיפוס כפי שערך המצויינות דורש.בניתי לוח זמנים מתאים ונוח להתאוששות פיזית ומנטלית.

קמתי היום ב- 05:30 (יקיצה טבעית). רכיבת בוקר קצרה ומשחררת.

07:00 א. בוקר כיפית ועריכה סופית של הטור הזה…(הרגל קבוע כבר 73 שבועות).

08:30 סדנת העשרה קצרה ונחמדה עד 12:00.

אח”כ באיזי – לנשום לשמוח וכמובן מונדיאל ביום ראשון אנחנו ממשיכים בפעילות אך לא עם שיא משום שאחרי מסע 20

להציב שיא חדש ביום ראשון זה ללכת נגד הגוף ומשימה מאתגרת מאוד.

אבל כבר אתמול לפני מסע 20 התחלנו בהכנת החניכים לקראת המטרה החדשה והמדליקה

שמחכה להם ביום שישי הבא 29.6 לפתיחת תקופת הקיץ שלנו: אימון ים ושיחה עם קצין ולוחם משייטת 13

סיפור 3 ביום שני הקרוב אני מתמודד עם ריגוש אישי.

אני חוגג יום הולדת 54.

יש לי מסורת לבצע ביום הזה שכיבות סמיכה ברצף כשנות הולדתי 

וכבר כעת אני מתכנן את יום שלישי ואת “מדרגות נחיתה” אחרי היום המיוחד.ולכבוד היום הולדת בקשה קטנה: מה שמניע אותי בחיים הוא לתת ערך לאנשים.

אני אשמח להכיר ולתת ערך דרך “שישי לנפש” לעוד 3 אנשים שקרובים אליך.

אשמח לשמותיהם ומספרי הטלפון ואשלח להם גם.“הצלחה היא כמו בושם, טוב להריח אך צריך להיזהר לא לשתות אותו…” שמעון פרס.

ספר מומלץ: “לאהוב את מה שיש”, כתבה ביירון קייטי בהוצאת פראג. ספר נפלא על כלים לשמחה ואושר בחיים.ולסיום:

1. המדרגות המנטליות האלה חשובות מאוד גם להתמודדות והתאוששות מכישלון, אכזבה וקושי.

2. בהצלחה בדרך לשיאים ובבניית “מדרגות מנטליות”! שאחריהם

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש