מהג’ירו אלינו וחוק ה”100 מעלות” – שבוע 67

פורסם על ידי: יובל עילם 

המבוגרים שביננו זוכרים את האמירה שבישראל יש שלושה דברים מושלמים: מכבי ת”א, הגשש החיוור וחיל האוויר.

מהשלושה נותר למעשה רק חיל האוויר אך היום אפשר לראות שיש עוד, יש עוד הרבה דברים נפלאים.


סיפור 1 מוצאי שבת האחרונה. עומד עם שלושת ילדיי על הגשר שמעל כביש החוף יחד עם מאות ישראלים.

נדמה שמעולם הגשר הזה לא נשא עליו כל כך הרבה אנשים. חיכינו חצי שעה לרוכבים המדהימים של הג’ירו  איטליה.

3

בינתיים מדברים…עוד ועוד פעם אני שומע: “הגשר יחזיק את כולם?”, “מאיפה תגיע הפדיחה?”

” מי יפרוץ לכביש ויפריע?” אלא שהכל עבר מושלם!


סיפור 2 חזרתי הביתה וצפיתי בשידור הנפלא של הקטעים שפיספסתי מהמירוץ כולל הסיום.

צפיתי במטרה לראות ספורט ואז נגלה בפניי סיפור אחר! אני גר בהרצליה כל שנותיי ומכיר היטב דרך הרגליים ואופני השטח את רצועת החוף מעכו ועד תל אביב!

אבל היי מה זה? מעולם לא ראיתי תמונות כאלה! לא ידעתי שאני חי במקום מדהים כזה! 


סיפור 3 פגשתי ב-32 השנים שאני מנהל מרכז חינוכי למעלה מ-16,000 הורים.

רבים מהם התלוננו על כך שילדיהם לא משקיעים בלימודים והם חרדים לעתידם.
מאחר ואני בקשר הדוק עם רבים מ-8000 בוגריי אני מחייך כשאני רואה שנים אחרי

את אותם ילדים “לא משקיעים” כשהם פורחים ומצליחים בתחומים שונים.

אפרופו חיל האוויר השבוע שוחחתי עם אחד מהם שמונה למפקד טייסת המטוס החדש f-35!בערבי הורים אני מקפיד להראות להורים הוכחות מהדיונה “שלנו” (תמונות וסרטים)

המעידות על כך שהילדים שלהם משקיעים את הנשמה כשהם רוצים.

אפקט פיגמליון (הנבואה המגשימה את עצמה) הוא קריטי בתחום החינוך!


לסיכום:

1. חוק הרתחת המים. אנחנו יודעים שמים רותחים ב-100 מעלות. זהו חוק טבע!

ומה אם מישהו יוכיח שאפשר להרתיח ב-90 מעלות? חוק המאה מעלות נשבר!ואז אני אומר להורים: הוכחתי לכם שהילדים שלכם כן מסוגלים להשקיע! את זה תפנימו ואת זה תזכרו!

כך ההורים משנים את כל ההערכה והתובנה שלהם כלפי ילדיהם. “חוק ה 100 מעלות” לגבי יכולתו של הילד נשבר!!!2. מהדורות החדשות והמציאות האמיתית! לפני כשבועיים התקיימה בארץ אליפות אירופה בג’ודו.

הארגון היה מושלם. בסופש האחרון המגה תחרות – ג’ירו ד’איטליה . שתיהן אורגנו ועברו נפלא.“חוק ה 100 מעלות” נשבר שוב ושוב ומוכיח שמעבר לחיל האוויר המרשים

יש בארץ יכולות אדירות ומעבר לכך אנחנו באמת חיים במדינה מדהימה.חשבתי לעצמי למה הציניות? למה אנחנו אלופים בלרדת על עצמנו? ברמה האישית, ברמה הארצית?

ביום שבת עמדתי על הגשר עם דגל  והייתי גאה!

צפיתי בבית בתחרות המדהימה וגיליתי מחדש את האזור המרהיב שלנו! “טוסקנה זה כאן ובעברית!”נכון, יש פקקים ויש שחיתויות ויש מה לשפר אבל גם בלוס אנג’לס יש פקקים, גם במקומות אחרים יש שחיתויות.

האם אנחנו רואים גם את כל היופי והטוב שיש לנו? יש לנו באמת ארץ נהדרת! ושאלה פילוסופית לסיום: באיזה עוד מקומות בחיים שלנו אנחנו יכולים להתעורר ולהודות?

כפי שהודה הפילוסוף הגדול עמנואל קאנט לחברו דיוויד יום:

“תודה שהערת אותי מהשינה הדוגמטית שלי”.

מילותיה של ב. בילינגס:

“ידידי, אילו היה באפשרותי לתת לך דבר אחד בלבד,
הייתי נותן לך את היכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך.
אז היית נוכח לדעת עד כמה הינך אדם מיוחד במינו”.

הספר המומלץ השבוע: “לנצח נבנו” של ג’יימס קולינס וג’רי פוראס בהוצאת פקר.

ספר נפלא ומעמיק הסוקר חברות שמצליחות לאורך זמן ואת הגורמים לכך.


מאחל לעצמנו התעוררות מוצלחת ושבירת חוקי ה”100 מעלות!”  


מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם


הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.