פורסם על ידי: יובל עילם 

נפל בעת מילוי תפקידו

זה מה שיהיה כתוב על קברו של סמל אביתר יוספי ז”ל שניסה לחצות את נחל חילזון הגועש בעת ניווט.

דובר צה”ל מסר כי מדובר ב”מוות מיותר”. אני מקדיש את הטור הזה לזכרו של אביתר ז”ל.

סיפור 1 למחרת האירוע הקשה הזה שאלתי את היהלומים (החניכים) שלי

שלומדים בכ-60 בתי ספר בכל הארץ: “אצל מי נפתח יום הלימודים בבית ספר בשיחה על האירוע?”

שהרי זו הזדמנות לגעת בנושא הבטיחות ולהחדיר את הערכים החשובים.

ביהדות נהוג לומר: “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם” (דברים ד’, טו).כולם ענו על שאלתי בשלילה.

לדעתי משום שמדובר במערכת חינוך אז יש לעצור הכל ולדבר על האירוע הקשה.

אם תרבות בטיחות זה דבר חשוב, אם אנו רוצים שהילדים ישימו קסדות על ראשם,

ינהגו בזהירות, יפעילו את השכל הישר וידעו לשמור על עצמם ועל הסובבים אותם

– אנחנו חייבים ללמד את זה!!! להקדיש לזה זמן!

סיפור 2 הפרופסור והבחור הבור.

פרופסור ידוע הגיע לשייט לילי בנהר בסירת מנוע אותה השיט בחור בן 22.

הבחור עובד במקום כבר מספר שנים ולא למד במוסד אקדמי.

אחרי כמה ק”מ שואל הפרופסור את הבחור: אתה מזהה את העגלה הגדולה?

הבחור השיב: “לא”. הפרופסור אמר לו: “מי שלא מבין כלום בתורת הכוכבים אין לחייו משמעות רבה!”

הבחור מפנים ושותק מבושה.עוברים עוד כמה ק”מ והפרופסור רואה עץ גבוה ומרשים.

הוא שואל את הבחור: “אתה יודע איזה עץ זה?” הבחור עונה בקול שקט: “לא”.

הפרופסור אומר לו: “מי שלא מבין כלום בבוטניקה אין לחייו משמעות רבה!” הבחור מתבייש ושותק.עוברת שעה, הם מגיעים למפלים ולפתע הסירה מתהפכת וכל הנוסעים נופלים למים.

הבחור פונה לפרופסור: “אתה יודע לשחות?” הפרופסור עונה בבהלה: “לא”.

הבחור משיב לו: “מי שלא יודע לשחות, מאבד את חייו”…

סיפור 3 היהלומים לומדים לחשוב בטיחות.

ביום ראשון השבוע תוכנן אימון. מזג האויר היה סוער מאוד.

מבחינתי זו הזדמנות לתרגל ולחשוב בצורה בטיחותית.

פתחתי בדיון בקבוצה ושאלתי את דעת החניכים ששומעים ממני בכל אימון על בטיחות ועל נת”ב (נקודות תורפה בטיחותיות).

שאלתי: “האם יש לקיים אימון?”התפיסה החינוכית שלי היא שבכדי לחנך לבטיחות חשוב לשתף את הנוער בתהליך בכדי שיבינו ויחשבו בצורה בטיחותית.

הורה, מורה, מנהל או מפקד שרק נותנים דוגמא אישית ו”מנחיתים” הוראות לא באמת יוצרים תרבות בטיחות!היה דיון מרתק במשך שעה ואז אמרתי להם: “ניתן לקיים את האימון במקום סגור, מוגן מהרוחות והגשם. האם אתם בעד קיומו?”

רבים מהם היו בעד אלא שאז הכנסתי עוד נקודה שחלקם לא היה ער אליה: ההגעה לאימון והחזרה ממנו, גם היא נת”ב!

הכבישים חלקים, הרוח מעיפה חפצים שיכולים לפגוע בהם.

בשורה התחתונה היה כאן ספק משמעותי ובבטיחות: “יש ספק – אין ספק”.

האימון בוטל ובמקום זה ניתנה לכולם תוכנית אימון חלופית לביצוע בבית.ביטול האימון פגע ברצון שלי לדבר איתם בנוגע לסדנה חשובה שתוכננה להתקיים אתמול (12 מפתחות להצלחה)

והיא אכן בוטלה. אבל כשיש לי דילמות כאלה או אחרות אני שואל את עצמי: “מה הערך העליון שלך?”

ובטיחות זה ערך עליון ולכן כל השאר מתגמד!הסיפור הקשה והעצוב של אביתר יוספי ז”ל חייב לשמש אותנו, את כולנו, בבדק בית.

אסור שאירוע שכזה ייתפס רק כבעיה מקומית בתוך חטיבת הצנחנים,

הוא צריך לשמש כמראה לכולנו לשיפור תרבות הבטיחות שלנו.

“ונשמרתם מאוד לנפשותיכם” (דברים ד’, טו).

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש