סטופר, משרוקית וכדור – לחשוב אחרת – שבוע 173

פורסם על ידי: יובל עילם 

רם עמנואל, עוזרו של ברק אובמה, אמר אחרי המשבר הכלכלי של 2008 ש”משבר הוא הזדמנות לשינוי!”.


לא משנה מאיזה תחום אתם באים או באיזה תחום אתם עוסקים, יש לכם אפשרות בעקבות הקורונה לחשוב אחרת! אני אדגים אפשרות כזאת דרך תחום החינוך הגופני. אתם מוזמנים להפיץ וליישם בהתאמה בתחומי העניין שלכם.


מדי פעם בערבי הורים אני שואל: “בהרמת יד, מי חושב שמקצוע המורה/המחנך הוא חשוב מאוד לעתיד הילדים והמדינה?”
כל ההורים מרימים את היד.


ואז אני שואל: “בהרמת יד מי רוצה שהילד/ה שלו יהיה מורה/מחנך?”
אף אחד לא מרים את היד…


טוב שלא שאלתי “מי רוצה שבנו יהיה מורה לחינוך גופני” – כמוני…


סיפור 1️⃣: מה אפשרי?
בחרתי לעסוק בחינוך הגופני. למה? משום שאני מאמין ורואה כבר 34 שנים שזו דרך נפלאה להשפיע ולתרום. כשאני מדבר בכל תחילת אימון עם היהלומים שלי על הערכים שלנו:
1⃣ להיות בן אדם. 2⃣ בטיחות. 3⃣ מצויינות. 4⃣ מנהיגות.
5⃣ עבודת צוות ורעות. 6⃣ נתינה ותרומה.


מיד לאחר מכן אני מראה להם איך הם סופגים ומשפרים את עצמם בעזרת האימון והתרגילים. זה מדהים!


ואיזה ידע אפשר להקנות להם ממה שלמדתי בתואר הראשון בוינגייט? עולם ומלואו: להכיר את הגוף שלנו – אנטומיה, פיזיולוגיה, פיזיולוגיית הגוף במאמץ, פיזיקה, ביומכניקה, פסיכולוגיה, סטטיסטיקה, תזונה, אורח חיים בריא, בטיחות, היסטוריה של ארץ ישראל, עברית תקנית, אנגלית, שליטה ברוב תחומי הספורט והאתלטיקה, יציבה נכונה, בריאות הגוף והנפש וזה רק חלק מהתמונה.


מעבר לכל אלה אני מוסיף את כל מה שלמדתי מחוץ לוינגייט. את כל אלה אני מביא לנוער אבל לא בבית הספר.


מבחינת זמן אני מלמד 52 שבועות בשנה ללא שום הפסקה, בכל שבוע לכל חניך קרוב לשש שעות אימון נטו בשבוע, שזה אומר: 312 שעות בשנה.


סיפור 2️⃣: הדימוי.
יש לי קולגות רבים שנמצאים בבתי הספר כמורים לחינוך גופני. עצוב לי לשמוע מהם, מהורים ומבוגרי מערכת החינוך שהמקצוע המופלא הזה נמצא במקום כה נמוך. בואו נודה על האמת: הנחות מכולם. מתמטיקה, אנגלית, מקצועות ריאליים והומניים הרבה לפניו.


במערכת החינוך על כל החופשות והחגים יוצא שיש 190 ימי לימוד וזה אומר 30 שבועות בערך, 60 שיעורי חינוך גופני בשנה × 35 דקות נטו של שיעור (לפחות 10 דקות כל שיעור מתבזבזות) = 2100 דקות = 35 שעות עגולות.


פרופסור נמט בדק ומצא שזמן הפעילות הממוצע בשיעור הוא 7 דקות לבנים ו-4 דקות לבנות!!!
כלומר מבחינת זמן אני נותן ליהלומים שלי כמעט פי עשרה מבחינת הזמן מאשר במערכת החינוך (ואני לא מדבר על ההרצאות ועל הזמן הרב המוקדש מעבר לזמן האימון).


לקחו את מי שהלך למקצוע ו”אמרו” להם: תתבשלו בחוץ בכל מזג אוויר, תקבלו זמן אפסי ללמד, בסיום השיעור התלמידים לא יוכלו להתרחץ, תלמדו אותם תכנים שרובם לא רלוונטים לחיים (מתי לאחרונה יצאתם מהבית בזינוק נמוך? הדפתם כדור ברזל? עשיתם גלגלון או נדרשתם לעבור מעל מכשול בעזרת קפיצת מספרת?)


האמת העצובה היא שלמדינת ישראל לא אכפת מהחינוך. למה?


היא אומרת למורים מילים יפות אבל ובסוף החודש משלמת להם פחות ממה שהבייביסיטר ששומרת על הילדים שלהם מקבלים. אם אחרי 20 שנות וותק מורה מרוויח 10,000 ש”ח ברוטו שזה פחות ממה שקצין בצה”ל מרוויח אחרי 4 שנים אי אפשר לצפות לכלום! ועוד לא דיברתי על הדימוי? בקיצור – על הפנים.


סיפור 3️⃣: לחשוב אחרת.
אז מה אני מציע לשר החינוך החדש יואב גלנט (חובב ספורט מושבע)? לחשוב אחרת. אגב, לגבי כל מקצוע!
לשבת עם קבוצת מורים בולטת, להקשיב, להחליט ולפעול!
מה לעשות? לדוגמה:


🏆המקצוע חינוך גופני יהיה בעיקרו מקצוע עיוני! המורים ילמדו בכיתות תכנים העוסקים בבריאות: משמעות האימון הגופני, תזונה ואת כל הדברים החשובים לבריאות הגופנית והנפשית לחיים שלומדים בתואר ראשון בחינוך גופני. יהיו 2-3 שיעורים כאלה בשבוע ואחד מהם בלבד יהיה כזה שיתרגל בפועל עקרונות מתורת האימון: איך לשפר סבולת לב-ריאה, איך מחזקים את השרירים, גמישות ועוד.
הציון יהיה כמו בכל מקצוע עיוני.


🏆כל ילד וילדה יחוייבו לקחת חלק במסגרת כלשהי אחר הצהרים או בערב שתועבר על ידי איש מקצוע שידווח ישירות על נוכחות התלמיד/ה אחת לסימסטר.


🏆המדינה תעניק וואוצ’ר, כלומר תשלום שנתי קבוע של 3,000 ש”ח לשנה לכל ילד/ה לצורך השתתפות באימונים שהילדים יבחרו! בין אם זה כדורגל, כדורסל, אתלטיקה, ג’ודו, התעמלות, גלישה – הכל פתוח!


🏆המורה לחינוך גופני יהיה “שר הבריאות והבטיחות” של בית הספר!
הוא ידאג להעביר מידע מעודכן לתלמידים, להורים ולצוות המורים!


🏆יש לי עוד כמה רעיונות יותר נועזים אבל כרגע אסתפק בזה…


🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱
מה התוצאה?


שדרוג במעמד המקצוע והמורים.
כל הילדים יעסקו בספורט מתוך בחירה ובהיקף הרבה יותר משמעותי.
חיסכון כספי משמעותי להורים.
חיסכון אדיר של מאות מיליונים במתקנים ובציוד של בתי הספר.
חייבים לחשוב אחרת אם רוצים להתקדם!
“אי שפיות היא חזרה על אותה פעולה שוב ושוב במטרה להגיע לתוצאה אחרת” (אלברט איינשטיין).


מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם


הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.