על חירות ויהדות מחבקת 323
"בעיקר האובדן, מלמד אותנו על ערכם של דברים". ארתור שופנהאואר (פילוסוף גרמני).
בזמן האחרון שנתי נודדת. הטור הזה נכתב ברובו בלילה שבין שני לשלישי בשעה 02:30.אני באמת מודאג ודואג למה שקורה במדינה היקרה והאהובה שלי. --------חג הפסח הוא מעל הכל חג שמציין את היציאה מעבדות לחירות.
מה שלדעתי ושעבורי הוא המובן מאליו: החירות שלנו והבריאות שלנו,
חג החירות הוא אחד החגים המשמעותיים.הוא מתכתב עם ההמנון שלנו במשפט: "להיות עם חופשי בארצנו...".
החירות אינה דבר מובן מאליו. המצווה לספר בליל הסדר על סיפור יציאת מצרים והמעבר מ"עבדים היינו" ל"בני חורין" הוא אירוע דרמטי אבל מחייב, משום שאם אתה לוקח כמובן מאליו את היותך בן חורין, אתה יכול לאבד אותה.
סיפור 1️⃣: רגישות והתחשבות.ביום ראשון קיימנו אימון מיוחד. בסיומו התכנסו כולם (100 חניכים) בחורשה והתכוונו לעמוד כרגיל לסיכום בצורת האות ח. במקום זה ביקשתי מכולם להיות בשקט ולהתקבץ בצפיפות יחד.שאלתי אותם: "מי ראה משהו מיוחד ממש עכשיו וקרוב אלינו?".ארבעה הרימו יד. שאלתי אחד מהם "מה ראית?".והוא ענה: "בחור ובחורה שחפרו בור קטן וככל הנראה קברו משהו, כנראה חיה".
"נכון, עניתי". בבואי לחורשה הבחנתי בזווית העין בטקס המיוחד שעשו שכלל שירה שקטה ומיוחדת".
אבל הסיפור שהדגשתי ליהלומים הוא למה כינסתי אותם ובשקט, והוא על הערך הראשון והחשוב ביותר שלנו: להיות בן אדם!אחריו ולצידו עומדים - בטיחות, מצוינות, מנהיגות, רעות ונתינה.
להיות בן אדם, כלומר לכבד את המעמד המיוחד של אותו זוג בשעת צער וכאב על אובדן חיית המחמד, שבוודאי הייתה חלק מביתם.
האם היה חוק לזה? ממש לא. האם הזוג ביקש ממני? ממש לא. רק התנהגות מתחשבת שלנו כבני אדם.
סיפור 2️⃣: סבא יוסף וסבא שמואל.סבי מצד אימי: "סבא יוסף" ז"ל נולד בשנת 1907 במאה שערים למשפחה חרדית. הוא המשיך לשמור על אורח חיים דתי ואימי גדלה בבית שהדת הוא חלק ממנה.
סבא יוסף לימד והכין אותי לעלייה לתורה בגיל 13, ונפטר לצערי הרב חמש שנים לאחר מכן. סבא יוסף היה איש מקסים שחי בצניעות סגפנית.
סבי מצד אבי: "סבא שמואל" ז"ל היה איש עמל. קם מוקדם מאוד לטפל בלול התרנגולות הגדול שבחצר הבית ברחוב טרומפלדור בכפר סבא, ולאחר מכן יצא לעבודה.איש עבודה, ולמרות ששהיתי זמן רב בביתם של סבא וסבתא הוא כמעט ולא החליף איתי מילה. רק ראיתי אותו והתבוננתי בו, עובד ועובד.
כפי שכתבה לי שלשום רוני בת דודי:"לסבא שמואל היה מקום שמור בבית הכנסת והוא הקפיד לבקר שם ולהתפלל, אך ניהל אורח חיים חילוני לחלוטין.החינוך היה לכבד כל אדם באשר הוא. גדלנו על סובלנות וכבוד לזולת ותמיד הקפדתי לכבד מאוד רגשות דתיים של אנשים קרובים ורחוקים".
החופש שלנו אפשר בחירה ולכן פעלנו כך. ביום כיפור צמנו והלכנו להתפלל בבית הכנסת. חגגנו וציינו את החגים ומעל הכל היה ליל הסדר שהתקיים במלואו וכהלכתו. אף אחד לא חייב אך בחרנו בכך וזכינו.
לאחרונה חלק גדול מהציבור מרגיש איום קיומי על אורח חייו ועל "ציפור נפשו" והוא נזעק.
השדר יורם ארבל אמר ב -19/03/1989 בזמן משחק הכדורגל בין נבחרת ישראל לנבחרת אוסטרליה את הביטוי שהפך להיות לשון דיבור: "ככה לא בונים חומה!", כשנבחרת ישראל הציבה חומה רעועה מול הבעיטה החופשית של השחקן האוסטרלי יאנקוס, וכתוצאה מכך נכבש שער לחובתנו.
עלינו לזכור תמיד שני דברים:1. אם נכפה על אדם משהו, סיכוי קטן שנצליח.2. בניית אמון ויחסים לוקחים זמן, סבלנות וסובלנות אבל במהירות אפשר לאבד אותם.
סיפור 3️⃣: יהדות מקרבת.בארון הספרים בביתי מוקדש יותר ממדף אחד לתורה וליהדות. אני נהנה לקרוא ומשכיל מפניני החוכמה היהודית ומספר הספרים.
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.משמעות מצווה זו, היא שעל האדם לאהוב את רעהו כפי שהוא אוהב את עצמו, כאשר המשמעות המרכזית לכך היא: "מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך".מכלל זה נגזרות דרכי התנהגות רבות, שבעטיין רבי עקיבא התייחס אליו כאל כלל מרכזי וחשוב בתורה.
לְרֵעֲךָ - הכוונה אצלי היא לכל אדם באשר הוא אדם. הרי כל אדם נברא בצלם, הלא כן?אני מכבד כל אדם, אבל עומד ונלחם על זכותי לחיות את חיי בהתאם לערכיי ובראשם החופש, החירות והדמוקרטיה!
ועוד דבר - בתקופה הזו אני חוזר ואומר לחניכים שלי: אם רוצים לעשות שינויים משמעותיים במשפחה וקל וחומר במדינה - עושים זאת בשיתוף פעולה ובהידברות. זו הדרך!קל וחומר כשמדברים על שינוי כללי המשחק, כפי שחלק גדול מהעם רואה את זה.
לפני כמה שנים הוזמנתי לטקס חשיפת דרגות תת אלוף לאחד הבוגרים שלי.בנאום שנשא הוא אמר: "בזמן הקרב כשהאפוד עליך, אף לוחם לא רואה את הדרגות שלך ולא הולך אחריך בגללן. הם יילכו אחריך מתוך האמונה בך! מקור הסמכות האמיתי הוא הדוגמה האישית: "ממני תראו וכן תעשו".(גדעון השופט, שופטים ז', י"ז)".
נקווה שיהיה תיקון ושנחזור לשפיות, לחוכמה ולמתינות ברוח בית הלל, ושמי שמנהיג אותנו יהיה ראוי לכך.
חג חירות שמח 🌻עם ברכה מהיהלומים:
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷יובל עילם
עורך הטור: אופיר בראף.
