על ניצחון פירוס, גאונות וחוכמה 320

המטרה: לנצח?
סיפור 1️⃣: ניצחון פירוס.לפני כל מבצע צבאי, שואל מי שמאשר את המבצע (המפקד, שר הביטחון או ראש הממשלה) את מי שמתכנן את המבצע: "מה צפי הנפגעים?".אם האחראי יאמר למשל שמתוך כוח של 60 חיילים 40 צפויים למות בקרב, סביר להניח שהמבצע לא יאושר גם אם עתיד להצליח.למה? משום ש"המחיר" לא שווה. משום שזה יהיה "ניצחון פירוס".
ניצחון פִּירוּס הוא ביטוי המשמש לתיאור ניצחון שעלה במחיר כה רב, עד שיצא שכרו בהפסדו.אמרת כנף המשמשת להתייחסות לניצחון כזה היא "עוד ניצחון כזה ואבדנו".לעיתים משמשים הביטוי והאמרה גם ביחס לניצחון שהושג בקלות, לשם הבעת חשש מהמחיר העתידי שישלם המנצח עקב תוצאות ניצחונו.
פלוטרכוס מייחס את האמרה לפירוס, מלך אפירוס, שעל שמו נטבע הביטוי.הטרנטינים זימנו בשנת 280 לפנה"ס את המפקד המצליח והנודע פירוס, כדי שיסייע להם במלחמה הנמשכת שלהם מול הרומאים.בקרב אסקולום באפוליה מול הרומים בשנת 279 לפנה"ס ניצח פירוס, אך הניצחון עלה לו במחיר כבד.
לפי פלוטרכוס, לאחר ניצחונו בקרב אמר פירוס:"אם ננצח את הרומאים בעוד קרב אחד, נאבד אובדן גמור."
בשני ניצחונותיו של פירוס על הרומאים היו אבדות הרומאים גדולות מאבדותיו של פירוס, אך הפגיעה בכוחם הצבאי של הרומאים הייתה פחותה, משום שמאגר כוח האדם שלהם היה גדול יותר.
אף שמקורו של הביטוי בניצחון צבאי, הוא משמש גם לתיאור ניצחונות מסוגו בתחומים אחרים וכמובן רלוונטי גם לימינו ובכל תחום ודי לחכימא ברמיזא.
בספורט שחקנים מעוניינים לנצח ואם אפשר להביס את היריב.האוהדים שמונעים מרגש כמובן ירצו להביס ולנצח את היריבה ובפרט אם מדובר ביריב ותיק, אבל האם זה גם חכם?
מי שעוסק בספורט יודע שלעיתים ניצחונות שהושגו בהרבה זיעה יתישו את השחקנים שיתקשו לתפקד פיזית ומנטלית במשחק הבא. "ניצחון פירוס"!

סיפור 2️⃣: אלברט איינשטיין.השבוע ב-14/03 צוין יום הולדת 124 לאלברט איינשטיין, פיזיקאי יהודי-גרמני, אחד מגדולי המדענים בכל הזמנים.איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים, לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך מילה נרדפת לגאונות.איינשטיין היה גאון בפיזיקה, אך לא כל גאון בתחום מסוים הוא גם אדם חכם, ערכי ומוסרי.איינשטיין כך נדמה היה גם וגם.

סיפור 3️⃣: מה הוא ניצחון?לפעמים אני שומע אנשים שאומרים: "זו הזדמנות לנקום!", אז אני נזכר בשני דברים:1. במשפט הסיני הישן שאומר: "כשאתה יוצא לנקום, תכין שני קברים...".2. בלואי 11 "מלך עכביש" שמלך בצרפת בין 1463-1483, שהעדיף למחול על כבודו ולהרגיע את האויב האנגלי מאשר לפגוע ולרמוס את כבודו. הוא היה מלך חכם.
חוזה ורסאי התקיים ב-1919 בתום מלחמת העולם הראשונה (1914-1918), גרמניה הובסה במלחמה ובחוזה ורסאי גם הושפלה.הוטל עליה פיצויים כספיים גדולים, הגבלות וכבודה נרמס.המצוקה הכלכלית הגדולה הולידה את השנאה כלפי היהודים והאנטישמיות עלתה ופרחה.אלברט איינשטיין חווה אותה ועזב לארה"ב.
היטלר והמפלגה הנאצית עלו לשלטון בדרך דמוקרטית והתוצאות ידועות.כולנו חייבים ללמוד מההיסטוריה גם לחיים האישיים שלנו. בעסקים וגם בחיים הפרטיים עדיף win-win מאשר win של צד אחד.כשאנחנו מביסים את הצד בשני ומשפילים את כבודו, אנחנו עלולים להגביר את המוטיבציה לנקמות!
גם לאחר הניצחון המזהיר של צה"ל במלחמת ששת הימים, אנחנו שקענו בשאננות ובשיכרון כוח שעלה לנו ביוקר רב שש שנים לאחר מכן במלחמת יום הכיפורים.
לפני 7 שנים כשנפרדתי מבת זוגתי, נועצתי באחד הבוגרים שלי עו"ד אור גלאון, מומחה בתחום והוא אמר לי משפט חכם ומנצח: "הסכם גירושים טוב הוא כזה ששני הצדדים לא מרוצים!"
יש לכם ילדים, לטובתם ולטובתכם אתם רוצים שתהיה לכם מערכת יחסים טובה שמבוססת על כבוד הדדי. זה עושה שכל וחכם.
כמו במלחמה, כך בעסקים ובחיים האישיים, אם נהיה חכמים נרצה שהצד השני יצא בכבוד ולא יושפל.אנחנו לא רוצים ניצחון פירוס!

מוזמנים לשתף

שבת שלום 🌺🌸🌷יובל עילם
עורך הטור: אופיר בראף.