על עוצמה אנושית - המפקדת של אריק שרון - שבוע 204

פורסם על ידי: יובל עילם 

הטור המצולם:

סיפור 1️⃣: תיעוד היסטורי ואוצר! נולדתי למשפחה שכתיבה היא חלק מה-DNA שלה.
אבי היה עיתונאי שנים רבות ואימי עסקה בכתיבה בעיקר דרך העולם האקדמי בעבודת הדוקטורט שלה על אחד העם ועוד.
אחי הצעיר, ד”ר אהוד עילם, היסטוריון וכתב כבר 7 ספרים וגם אחי הגדול עופר כתב בזמנו.
לאורך השנים הקפדתי לתעד גם את עבודתי ובידיי מאות קלטות בפורמט VHS ועוד.
לאחרונה החלטתי להתחיל להמיר אותן לפורמט דיגיטאלי ויש שם ממש אוצרות!
אחת הקלטות הייתה של שכנתי היקרה שרה שורר ז”ל
שהלכה לעולמה ועליה סיפרתי בטור 180 (הארכיון בקישור למטה).
אז אם אתם רוצים לצפות באישה מדהימה, מחכה לכם חצי שעה מיוחדת בה ראיינתי את שרה בשנת 2007:

סיפור 2️⃣: המפקדת של אריק שרון. שרה נולדה ב-1920.
זכיתי להיות שכן שלה, ממש בדלת מולה לאורך יותר מ-30 שנה.
בשנים האחרונות לחייה ביקרתי אותה פעמים רבות. לארח לה חברה,
להפגיש אותה עם ילדיי הקטנים ולסייע בכל מיני דברים קטנים.
היא סיפרה לי על הילדות ברמתיים (היום הוד השרון), כשבגיל 14 (שנת 1934) את פתח ביתם הדל כיסתה שמיכה.
כשהיו צריכים מים הלכו לנחל הסמוך והביאו בדליים! בגיל 14 היא הייתה מעבירה אותות בהגנה.
היא עלתה על מגדל והעבירה את האותות שקיבלה.
בבוקר הייתה נוסעת לגימנסיה, נרדמת בשיעורים כשהמורים נזפו בה… לאחר מכן, היא מספרת בהקלטה על כך שפיקדה על… אריק שרון ז”ל, ששנים לאחר מכן זכר אותה וביקש למסור ד”ש למפקדת שלו.
וכשהייתה בת 28 פרצה מלחמת השחרור. 6,000 איש, כ- 1% מהיישוב היהודי בארץ נהרג.
1% היום זה אומר 90,000 הרוגים והם כאבו אבל לא הרימו ידיים!
בין ההרוגים היה אחיו של בעלה של שרה.


סיפור 3️⃣: מלחמת יום הכיפורים.
בהקלטה מתארת שרה את הדרך בה בישר לה בעלה אפריים על מותו של בנם הבכור זיו.
זיו נפל ב-10.10.1973 כקצין שריון, אחד מ-2656 החללים שלנו.
כשצפיתי בהקלטה בה שרה מתארת את האירוע נדהמתי שוב מהגישה שלה.
שרה לא התעטפה ביגון ובכאב על כאבה, וגם כשאיבדה את בעלה המשיכה לחיות.
טיילה בעולם ובארץ, יצאה מדי שבוע לבית הגימלאים (בו זכיתי להרצות בפניה בהתנדבות).
מדי חורף עמלה על הכנת ריבת התפוזים שלה וידעה להנות מהחיים,
צחקה והייתה אישה מדהימה ומעוררת השראה, תמיד הבטתי בה בהשראה.
כעת גם אתם יכולים לעשות זאת. הקלטה של חצי שעה ואני מבטיח לכם – הנאה והשראה תוך כדי שיעור היסטוריה מרתק!
שרה ובני דורה לא היו זקוקים למשפטי השראה. הם היו גזע נטוע עמוק בערכיו ובאמונתו בצדקת דרכם.


סיפור 4️⃣: תיעוד.
שלחתי את ההקלטה למיקה ואוסנת בנותיה והן התרגשו מאוד ואז חשבתי לעצמי – יש כאן משהו!
משהו שרבים מאיתנו מפספסים: הזדמנות לתעד את הורינו וקרובינו המבוגרים. בעיני זו חובה וגם זכות.
מאז הקורונה יצא לי לראיין לא מעט אנשים דרך הזום ואין ספק שעם תחקיר מתאים, סקרנות ורצון טוב אפשר להשאיר תיעוד נפלא לעצמנו ולדורות הבאים.
אז…קדימה!


מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש