על שלושה גיבורים! – שבוע 211

פורסם על ידי: יובל עילם 

הטור המצולם:

לפני כשבוע אירחנו את האלוף במיל’ עמירם לוין.
אחר כך, דיברתי עם אל”מ במיל’ מוקי בצר, אשר כעת אני קורא את ספרו “לוחם חשאי”.
השבוע, שוחחתי עם יורם טהרלב היקר.


לאחר השיחות עם שלושתם חשבתי לעצמי: שלושה אנשים מדהימים שתרמו תרומה אדירה למדינה ויש להם מכנה משותף. חכו להמשך…


סיפור 1️⃣: עמירם לוין.
לפני כשבוע הוקדשה התוכנית “עובדה” לסיפורה של “יעל”, סוכנת המוסד ומבצע אביב נעורים. יומיים קודם אירחנו
לשיחה מרתקת את עמירם לוין שהשתתף במבצע זה.


בסיום השיחה המרתקת שאלתי אותו “מבין כל התפקידים שעשית, מהו התפקיד שהיה הכי משמעותי עבורך?”.
הוא ענה: להיות מפקד סיירת מטכ”ל.


בזמן שהוא דיבר אלינו דרך המחשב הבחנתי בשתי תמונות בולטות על הקיר.
שאלתי אותו עליהן והוא ענה וסיפר:
האחת היא תעודת הוקרה שקיבל על עבודתו.
השנייה היא תמונה של מפקדו בסיירת מטכ”ל, אל”מ עוזי יאירי ז”ל, שנפל בעת ניסיון חילוץ בני הערובה במלון סבוי במרץ 1975 יחד עם שני חיילים נוספים: איתמר בן דוד ומשה דויטשמן ז”ל.


עמירם סיפר על עוזי יאירי ועל איכותיו הנדירות כאדם וכמפקד.
עמירם הקרין ושידר לאורך כל השיחה איתנו צניעות וענווה.
אם תעברו על ערך הויקיפדיה של עמירם לוין, הבן אדם היה במוקד ובחוד העשייה המבצעית בצה”ל ובמוסד לאורך 30 שנה!


אגב, עמירם נולד וגדל בקיבוץ להבות הבשן.


סיפור 2️⃣: מוקי בצר.
יומיים אחרי השיחה ביקש ממני אחד החניכים להזמין לשיחה את אל”מ במילואים מוקי בצר, נצר למורשת משפחתית מופלאה. שוחחתי איתו לקראת הזמנתו לשיחה אצלנו, לא לפני שהתחלתי לקרוא את ספרו המרתק “לוחם חשאי”.


הבן אדם שירת בסיירת צנחנים, סיירת אגוז, סיירת שקד, סיירת מטכ”ל ואז הקים ופיקד על יחידת העילית “שלדג”.


אני קורא את ספרו המרתק “לוחם חשאי” (מומלץ בחום!) והוא מתאר בו את המבצעים הנועזים והקרבות בהן נטל חלק וגם את חבריו מהיחידות השונות. מוקי גם מוסיף בדרך כלל מאיפה כל אחד מגיע.
ניתן לקרוא בספר על ההוא מקיבוץ יגור, זה מקיבוץ יפעת, ההוא מקיבוץ עין חרוד, זה מקיבוץ גבעת חיים, זה מקיבוץ משמר השרון (אהוד ברק) ההוא מבית אלפא, זה ממושב תל עדשים – כך עוד ועוד ועוד קיבוצים ומושבים.


לפי הרכב יחידות העילית נדמה שבארץ ישראל אז היו רק קיבוצים ומושבים כשבעצם הם היו אולי 4-5% מהאוכלוסייה זה מדהים! הם היוו לאורך שנים 80% ומעלה מהרכב היחידות הללו ובלוחמי צוותי האוויר.
אני משוחח עם עמירם וקורא את הספר של מוקי, כך שלאחר מכן אני יוצא לפגוש את החניכים שלי (היהלומים) מפוצץ בהשראה ערכית.
שני גיבורים מדהימים וצנועים שדרכם היא דרך ערכים ומעשים ופחות דרך הדיבורים.


⬅ ️שניהם לחמו יחד בלא מעט מבצעים, שניהם נפצעו והמשיכו. בעידן ה”מדבר הרבה – עושה מעט” אני חושב שגיבורים כאלה חובה להכיר ולהוקיר.


⬅️ המילים הנפלאות שכתב נתן אלתרמן כאילו נכתבו עליהם בשיר “מסביב למדורה”:


“את העול הפשוט כעפר הם נשאו בלי הבט אחורה
לא תקע לפניהם השופר לא לוטף קדקודם בליל חורף בשני שרוולים הקשורים לצוואר
רק הסוודר חיבקם מעורף נעליים נוקשות ילקוטים סעודה של זיתים ופרי תומר
וספלי אלומיניום קמוטים ורעות וקורבן לאין אומר מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים נוצרות אגדות זה החומר”.


אגב, מוקי נולד וגדל במושב המיתולוגי נהלל בעמק יזרעאל.


סיפור 3️⃣: יורם טהרלב.
לאחרונה חגג המשורר, הפיזמונאי והסופר יורם טהרלב היקר יום הולדת 83.
שוחחנו השבוע ובקרוב תוכלו כולכם לדעת שהאיש הנפלא הזה לא שוקט על שמריו ומפתיע. חכו ותיווכחו בקרוב!
יורם בעיניי הוא אחד מגיבורי התרבות שלנו!


בשנת 2006 הוא זכה בפרס על מפעל חיים ולכבוד האירוע חרשתי על חלק מהיצירות המופלאות שלו (למעלה מאלף שירים ועשרות ספרים) וחיברתי את הדבר הזה, בכדי שניזכר בחלק מהיצירה שלו:


לכבוד זכייתו של יורם טהרלב בפרס על מפעל חיים 18.02.2006, שבעים וחמישה משיריו מוגשים באהבה:


על אגדת הל”ה ועל גבעת התחמושת בדרך אל הכפר, בפרדס ליד השוקת צל ומי באר, תמיד עולה המנגינה, בארבע אחר הצהריים ובלילה של פריחות.
בשביל אל הבריכות, ליד עץ האלון וגם עץ הכוכבים עם ריח תפוח ואודם שני,
אנחנו ואתם, הרצל והאוהבים את האביב ואהבת ציון.


אח איזה חורף! לא נורא! נגן אקורדיון, נהפוך ענבים ליין, את ואני והרוח ברבאבא ויידישע פיראטן.
רק בינתיים, כולם הלכו לג’מבו: המלח שלי ואנשי הדממה. על החסקה או בספינות שרבורג ישנן בנות ונשים רוקדות הורה עם מלאך מסולם יעקב ומשה משה וגם האיש אשר יביא את הבשורה על כפיו יביא סוכת שלום.


למי אכפת מה שהיה? אין כבר דרך חזרה, העולם כולו נגדנו, אני מת. את חירותי, בים בם בום, את מה שרציתי בחוף של הרצליה.


שהשמש תעבור עליי, מי ישא את נשמתי?
פשוט שריונר עם ציפורים נודדות עם כתם על המצח וכתם על הגב.


קום לך אל נינוה, אל החולמים אחר השמש על ההר הירוק תמיד ועל השמש בפיראוס
כשיבוא חמור לבן על הבלדה של יואל משה סלומון בחלקת אלוהים עם נח,
אל תלחץ על הבננה,
כך אלוהים ברא אותנו, לשיר עם כל הלב וליד עץ האלון שירו של צנחן, מי שבא בא.
קום והתהלך בארצנו הקטנטונת, חשמל זורם בכפות ידיך, עוד לא תמו כל פלאיך
כאן על פני האדמה, תותים, בלליקה, זר של נרקיסים והגביע


הייה לי חבר הייה לי אח, את עיניך שא מזרחה, בין כרמל לים אתה לי ארץ!


אה ועוד דבר, יורם נולד וגדל בקיבוץ יגור!


חלק גדול מהצעירים ומסתבר שגם לא מעט מהמבוגרים לא יודע, ולכן חובה להזכיר להם ולתת כבוד רב לאנשי ההתישבות העובדת: הקיבוצים והמושבים בכל הארץ על התרומה האדירה שלהם למען המדינה בביטחון ובתרבות.


עמירם, מוקי ויורם הם דוגמאות נפלאות לכך. 🙏🙏🙏


מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם


הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.