שייטת 13 ואמונה - שבוע 229
פורסם על ידי: יובל עילם
הטור המצולם:
הטור מוקדש לכבודו של אלוף משנה א. ולכבוד הבוגרים הרבים שלי שמשרתים בשייטת 13.
סיפור 1️⃣: אלוף משנה א.
שלשום זכיתי להיות בטקס מינוי מפקד ליחידת הקומנדו הימי (שייטת 13).
הוזמנתי ע”י א. בוגר שלי ממחזורים 14-15 שמונה לתפקיד המכובד.
למה אני מספר עליו? משום שאני בקשר הדוק איתו מאז שנת 2000.
הוא חלם על כך כבר לפני שנים רבות. אבל הוא לא רק חלם!
אני פוגש לאורך השנים שלושה סוגי אנשים:
א. אלה שלא חולמים ולא מאמינים בעצמם. אין להם מקורות השראה ומי שיגרום להם להאמין בעצמם!
ב. אלה שחולמים, מאמינים, קמים בבוקר ולא עושים מה שצריך בכדי להתקדם לקראת חלומם.
ג. אלה שחולמים, מאמינים ואז קמים בבוקר ופועלים בנחישות להגשים את חלומם בכל רגע נתון.
מה ההבדל בין שלושת סוגי האנשים? מוטיבציה פנימית ואמונה. מה גורם לאמונה?
אירחתי את אל”מ א. מדי שנה לשיחות עם הנוער.
באחת מהן שאל אותו אחד החניכים:
“מה הדבר הכי חשוב שקיבלת מיובל?”.
הוא ענה מיד: “תחושת מסוגלות!”.
כשאתה לומד מתוך התנסות שאתה מסוגל אתה מתחיל להאמין בעצמך.
הביטחון העצמי שלך עולה ואז במקום לשאול את עצמך “למה שאני אהיה מפקד שייטת 13?”, אתה שואל “למה לא?”.
סיפור 2️⃣: עומרי.
לנוכח מינויו של אל”מ א., שלשום אירחנו באימון מיוחד ברוח שייטת 13 את עומרי, בוגר שלי שהתגייס ביחד עם אל”מ א. והוא כעת לוחם בשייטת 13 במילואים.
סיפורו האישי מרשים ומיוחד.
בניגוד לאל”מ א., עומרי התגייס לשייטת צנום והיה החלש בצוות שלו מבחינה פיזית. בשייטת אז היה נוהג שמי שמגיע אחרון בשחיית בוקר עושה אותה שוב.
עומרי היה עושה אותה שוב באופן קבוע. השלב הקשה והממיין בשייטת נקרא המכין והוא כולל שבועות מתישים מאוד עם מעט מאוד שעות שינה.
אבי, בוגר יקר שלי ששירת עם עומרי סיפר לי שבתום המכין בעת מסדר אמר לפתע המפקד לחיילים: “אולי לא שמתם לב אבל גדל כאן ביניכם אריה!” ואז הוא הצביע על עומרי ואמר שהוא היחיד מבין כל הצוות שלא הפסיד שום אימון, שום שחייה ושום מסע!
תתארו לכם מה עושים דברים כאלה לעומרי ולדרך בה תופסים החיילים את חברם לצוות!
“הניצחון הוא נחלת המתמידים” (והמשקיעים).
בדבריו לחניכים שלשום בתום האימון סיפר עומרי שבסיום המסלול בשייטת, מפקד חיל הים שאל כל אחד מה הוא קיבל מהמסלול? עומרי ענה: “אין דבר שאני לא מסוגל לעשות!”, ושאת תחושת המסוגלות הוא החל לפתח ולגלות כאן אצלי באימונים לפני הגיוס ובפרט באימון מיוחד ששמו: “אימון חמוד”.
סיפור 3️⃣: מטרות החינוך הממלכתי.
למה בשייטת וביחידות אחרות מפתחים את האמונה דרך הצד הפיזי? בכדי להבין שהיכולת לבצע דברים מיוחדים נגזרת מהיכולת שלך להאמין בעצמך שאתה מסוגל. אין כמו התנסות פיזית בכדי להבין זאת ומי שמבצע מאמצים פיזיים מיוחדים כמו מרתון ואיירון מן למדו את זה על בשרם!
לאחרונה דיברתי וכתבתי על מטרות החינוך הממלכתי והראיתי שמשרד החינוך לא ממש עומד במטרות שהציב לעצמו.
בעיניי כאיש חינוך (יותר נכון כמלטש יהלומים), שתי מטרות העל של משרד החינוך צריכות להיות:
לחנך לערכים.
לתת לנוער כלים להצליח בחיים.
כלים להצלחה הם בראש וראשונה בניית אמונה ותחושת מסוגלות!
זו הסיבה שעיקר הלימוד אצלנו נעשה בשטח ובדרך פיזית.
לכן גם שיעור חינוך גופני יכול וצריך להיות שיעור מרכזי ועוצמתי בבתי הספר אבל כמובן בדרך אחרת לגמרי מזו הנעשית כעת.
מאחר ואל”מ א. מקבל את הטור הזה אז: כל הכבוד לך, מזל טוב והרבה בהצלחה בדרך המאתגרת שלך כמפקד השייטת.
אותי מרגש לחשוב על יום שלישי הקרוב בו תענוד את כנפי העטלף ל-מ. ול-י., שני בוגרים מקסימים שלי שסיימו את המסלול המפרך של היחידה ויקבלו ממך את הכנפיים.
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
