פורסם על ידי: יובל עילם
כולנו בוחרים, כל הזמן ונדרשים להתמודד עם תוצאות הבחירות שלנו:
בבריאות (מה לאכול, אם להזיז את הגוף, אם לעשן ועוד), בזוגיות ובמשפחה, בלימודים, בפרנסה ועוד.
בכדי להתמודד איתם ולהצליח אנחנו חייבים ללמוד ולרכוש כלים להתמודדות עם כישלונות, אכזבות ובשורות קשות.
סיפור 1 ביום שישי לפני כשבועיים הסתיים גיבוש לקורס טיס מספר 184.
ההכנות לגיבוש הן תוצאה של חודשים ארוכים שבהם לומדים החניכים דרך אימונים, הרצאות,
שיחות וסדנאות איך להתמודד עם האתגרים השונים בחיים ובצבא.
מי שעובר את הגיבוש בהצלחה “מוסיף” 5 ס”מ לנפח החזה שלו ושל בני משפחתו.
במדינת ישראל לאתוס הצבאי ישנו עדיין מקום מאוד משמעותי.
סיפור 2 להיות פייטר
בטקסי סיום בבתי הספר ובצבא,
מעלים לקבל תעודות הוקרה את אלה שהצטיינו ושוכחים את אלה שהתמודדו,
שהשקיעו, שנלחמו אך לא הצליחו במדדים המקובלים.
בעלי תעודות ההצטיינות עתידים להיתקל בעתיד בנפילות ובקשיים ולא ניתן לדעת אם יצליחו להתמודד.
אלה שכבר נכשלו וקמו על הרגליים הוכיחו דבר גדול וסופר חשוב – הם יודעים להתמודד וזו מעלה ויתרון עצום בחיים.
סיפור 3 מבחן הבגרות! מבחן הבגרות של החניכים שלי הוא בהתמודדות שלהם עם תוצאות הגיבוש!
עם ההצלחה ועם הכישלון. באותו שישי (לפני כשבועיים) כתב לי חניך בולט בשם י. שהלך לגיבוש טיס ולא עבר מכתב מלא השראה לכולנו:“יובל, אני מתבאס כי החלום התנפץ לי היום בבוקר כשהמפקד קרא בשמי ואמר: “מפסיק השתתפות”,
זה רגע לא קל שהחלום שלך מגיל קטן נעלם בשנייה. החלום שבו הייתי ממוקד מטרה כל כך בחצי השנה האחרונה,
באתי לכל אימון חדור מטרה, חשבתי על זה כל יום,
קראתי מלא, נפגשתי עם אנשים ושאלתי אלף ואחד שאלות וויתרתי על מסע לפולין עם השכבה”.
“אבל אני עכשיו יושב בבית עם חיוך על הפנים ותחושת סיפוק אדירה שלא הרגשתי בחיים שלי.
הגעתי לשלב כל כך מתקדם במיונים, התחלתי גיבוש טייס שמעטים מבני גילי מתחילים,
היה לי קשה בגיבוש מבחינה פיזית ומנטלית ובכל זאת לא חשבתי לשנייה על לוותר,
בכל משימה נתתי 100% מעצמי, הגעתי למצבי קיצון של שינה גרועה, אוכל של ציפורים,
תיזוזים מהבוקר של יום ראשון עד שישי, הקפצות בלילה, אין אמא ואבא,
אין בית ואין מישהו שיתמוך בך ברגעים שאתה צריך”.“ עברתי שבוע של שיעור אדיר לחיים,
למדתי על עצמי הרבה מאוד ועברתי חוויה מדהימה שאני מודה על הזכות לעבור אותה,
אני “שמח” שניפצו לי את החלום עכשיו ולא בשלב כלשהו בקורס שאולי אופציות כבר יסגרו.
אני יודע שאת השירות הצבאי שלי אני הולך לעשות על הצד הכי טוב שאני יכול ולתת 100 אחוז במקום אחר בצבא,
יש עוד הרבה מאוד תפקידים מעניינים וחשובים שאני יכול לתרום ולהירתם למדינה, לדגל ולי”.
“משפט אחד שמנחה אותי ברגע כזה הוא “תהילתינו אינה נמדדת באי יכולתנו ליפול כי אם ביכולתנו לקום אחרי הנפילה”.
כל בן אדם בדרך לחלום, לפסגה שהוא כובש עובר הרבה מפולות בדרך וירידות,
חוטף נפילות וכאפות חזקות ומטלטלות אבל השאלה היא איך הוא מתמודד איתן?”.
“או שהוא יושב בבית, בוכה ואומר זהו נגמרו לי החיים, הלך לי החלום,
אין לי מה לעשות יותר בצבא, בעבודה, בחיים. או שהוא מבין שהוא עבר שיעור חשוב, התחשלות חשובה,
ויודע לקום על הרגליים אחרי הנפילה, לכוון מסלול מחדש,
להציב מטרה חדשה ומאתגרת ולתת 100 אחוז בכדי להגיע אליה”.
“תודה רבה יובל, למדתי ממך ומהמרכז הרבה, בזכותך אני בוחר באופצייה השנייה כי אני חושב שזו הדרך והגישה הנכונה בחיים,
לכל סוף יש התחלה חדשה והיום אני מתחיל מסע חדש ומאתגר.
ביום ראשון אני בא לתת בראש!
שבת שלום”
“תהילתינו אינה נמדדת באי יכולתנו ליפול כי אם ביכולתנו לקום אחרי הנפילה” (אמרסון).
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש