“When you have to shoot – shoot! don’t talk” – שבוע 23

פורסם על ידי: יובל עילם 

“כשאתה צריך לירות- תירה! אל תדבר”

על איכפתיות אמיתית ואיכפתיות מדומה. “ברגע שאני שומע אזרח אומר לא איכפת לי, אפשר לראות את המדינה כאבודה!” (ז.ז רוסו).

סיפור ראשון – שנת 1998. שיחת פרלמנט בהרצליה עם חברים, מקטרים על מצב העיר.
אלה רגעים שבהם אני לא אוהב את עצמי. מקשקש ולא עושה כלום. הלכתי הביתה וחשבתי מי יכול לשנות את המצב? בחרתי ביעל גרמן אותה הכרתי מזה עשר שנים.

קבעתי פגישה עם יעל בבית קפה ו”זרקתי לה את הפצצה בפנים”: “הגיע הזמן”, אמרתי לה. “זמן למה” היא שאלה? “זמן שתרוצי לראשות העיר!” עניתי. עד אז לא נבחרה אף אישה לראשות עיר בישראל, אז מה?
היא תהיה הראשונה! כך הכל החל. עשרה חודשים לאחר מכן יעל הדהימה את הרצליה והמדינה ונבחרה.

העיר עברה מהפיכה והתושבים הביעו ביעל אמון והיא נבחרה שלוש פעמים! בין פעולותיה הקמת פארק הרצליה הנפלא בו אני מתאמן מדי יום…:)

אגב, מי שאחראי לחזון להקמת מדינת ישראל היה כידוע יהודי וינאי מזוקן שכעס בעקבות משפט דרייפוס והחליט לעשות מעשה! העיר שלנו קרויה על שמו…:)

סיפור שני – הווצאפ ה”סודי”… רובנו מכירים שלצד קב’ ראשית מתקיימת לעיתים קב’ מישנית ללא המוביל/ה. גם כאן לעיתים אנשים מפגינים איכפתיות מדומה.

לא מזמן עזבתי קבוצה בה הייתי. לא יכולתי לסבול את הליכלוכים שהיו בה על דמות מובילה באותו אירגון ( היא כמובן לא היתה בקב’). אף אחד מהכותבים לא דאג לפנות וליידע אותה על התלונות כלפיה. רק זרקו בוץ, ליכלכו והלבינו את שמה ברבים.

“מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך”! (הלל הזקן). בווצאפ, במערכות יחסים, בעסקים ובכל תחום! לגבי הווצאפ זה בעיני לא מוסרי וגם לא חכם – תמיד מישהו יכול לנקום בך על ידי צילום המסך…

סיפור שלישי – פקידה בבנק. לפני קרוב לעשרים שנה שירתה אותי בבנק פקידה מעולה בשם דורית יום אחד היא סיפרה לי שהיא עומדת להיות מפוטרת.

כתבתי על דעת עצמי מכתב מנומק ליו”ר הבנק (גליה מאור) והיא נשארה בתפקידה. אגב, היא התקדמה יפה מאוד ולפני כשנה קיבלה לטפל בי אישית…:)

לסיכום:

1. אני מבחין בין איכפתיות אמיתית ואיכפתיות מדומה! אלה שמתעצבנים, מרכלים, מוציאים דיבה ומלבים שינאה וכעס ותאכלס לא עושים דבר.

ואלה שאני מעריך מאוד: הם “מפשילים שרוולים” ופועלים לשנות! מפגינים אומץ ומדברים, יוצאים להפגנות, כותבים מכתבים, פניות אישיות, חוגי בית – אלה האנשים שבאמת איכפת להם! הם האנשים שמזיזים דברים!

2. מה אני משדר לאחרים? בלבוש שלי ובהתנהגות שלי ברשתות החברתיות שלי. האם אני משדר “בכי ונהי”, חי על שיימינג? או אדם חיובי ועוצמתי שאיכפת לו ומנסה לשנות?

3. איך אני פועל? משהו מפריע לי? מצויין. יש לי שתי אופציות: לפעול או לסתום את הפה! ידידה שלי מקטרת כל הזמן על הגברים בחייה. שלשום שמעתי מלצר בבית קפה מתלונן על שכרו. כולנו שומעים תלונות.

אז מי שמקטר/ת – שיילך לעשות משהו בעניין! ניסית ולא הצלחת לשנות? או שתקבל את המצב ותתן את המקסימום או שתעזוב ותלך למקום אחר!

מי שסובל מ”קטרת כרונית” – שיהיה לו/ה לבריאות. לא קרוב אלי! (ואני ממליץ גם לך להתרחק).
אני מחפש להיות בקרבתם של אנשים איכפתיים שמנסים לשנות או שמקבלים את המציאות אבל אז מקרינים אנרגיות טובות וחיוביות!


מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.