הדקה ה-90.אחד הביטויים המסמלים סיום של משהו הוא מעולם הכדורגל שבו לכאורה משחקים 90 דקות. למה לכאורה? משום שכיום לכל מחצית יש תוספת זמן מסיבות שונות: פציעות, הרחקות וכדומה ולכן תכלס כל משחק אורך בממוצע 96 דקות. האומנם? לפני 28 שנים שימשתי כשנה כמאמן הכושר של קבוצת הפועל תל אביב. עניין אותי לבדוק כמה זמן נטו משוחק המשחק ולכן עשיתי בדיקה ומדדתי 55 דקות! כן, מתוך 90 דקות, תכלס המשחק משוחק רק למשך 55 דקות. הנושא נבדק ביסודיות ב-36 ליגות והתברר שזמן המשחק הממוצע הוא אכן באזור 60 דקות. כדורגל הוא ענף הכדור היחיד שבו השעון לא נעצר אלא "רץ". השאלה למה לא משנים וקובעים שמעתה המשחק ישוחק 60 דקות נטו? כך יופסקו בזבוזי זמן וחוסר הוגנות של שחקנים ש"נפצעים" ובעצם מתחזים, ויוכנס סדר למשחק הכי פופולארי בעולם.
קרא עודמכל מלמדיי השכלתי ומתלמידי אף יותר. כשאני מקבל חומרים מעניינים מאנשים דתיים, מזרמים שונים ביהדות, מדתות אחרות או מזרמים אחרים – אני מקשיב. לעיתים לוקח, לעיתים לא. אני שומע מדי פעם אנשים שפוסלים רעיונות חכמים על כך שהם באים מקול אנשים שאינם דומים להם או שאינם מקובלים עליהם לגמרי, ולדעתי הם מפספסים ובגדול! בתהילים פרק קיט, פסוק צט מופיעה הצהרתו של דוד המלך: “מכל מלמדי השכלתי”, שלימים התנתקה ממקורה התנ”כי ונהפכה ליחידה העומדת בזכות עצמה. הפרשנים הראשונים ראו בפסוק קביעה המדגישה את חלקם המבורך של המורים בהשכלתו של דוד.הדעה שאפשר ללמוד מכל אחד – ולאו דווקא ממורה דגול, נסמכת על המובא במסכת אבות (פרק ד, משנה א): “בן זומא אומר: איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר מכל מלמדי השכלתי”. חוכמה בעיניי היא ללמוד מכל אחד ומכל אחת! כן, גם מיריבים, מפושעים ומאויבים – מכולם!
קרא עודהפועל תל אביב, הקשבה ולחץ. בקיץ 1994 הצטרפתי כמאמן כושר לצוות המקצועי של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב בכדורגל. באימוני ההכנה לאותה עונה התחברתי לשחקנים הנהדרים.כ שאתה נכנס לתפקיד כזה עם שחקנים שבעיקר אוהבים את הכדור, ולא אוהבים ריצות ועבודת כוח אתה יכול לבחור: או שאתה קשוח וראש בקיר או שאתה גם וגם – גם דורש וגם פתוח וקשוב. באחד האימונים הם נדרשו לבצע אימון אינטרוולים (מקטעי ריצה) שכלל שש הקפות של המגרש (300 מטר) בזמן מאתגר של 60 שניות. אחרי כל הקפה התאוששות של שתי דקות ושוב לדרך. אחרי שתי הקפות אמר לי דוד אמסלם, אחד מכוכבי הקבוצה ובעל הכושר הגבוה ביותר: “יובל זה יותר מדי קשה”. הקשבתי וגם ראיתי שהם משקיעים את כל כולם. אני מגיע מהעולם של היחידות המובחרות ושם לא מוותרים אבל… כאן זה עולם אחר!
קרא עודתמונת ניצחון. לפני כחודשיים צפיתי בסרט הנפלא של אבי נשר: “תמונת ניצחון” בכיכובם של ידין גלמן וג’וי ריגר הנפלאים וחבריהם. אני חושב על צמד המילים האלה – “תמונת ניצחון”. רובנו חושבים שניצחון הוא פועל יוצא של תמונה אחת, אבל לדעתי הסיפור האמיתי של ניצחון, הוא הרבה מאוד תמונות. שימו לב לרשתות החברתיות: לא מזמן הייתי בחופשה, ישבתי בנקודה מקסימה ושקטה מול הנוף, נשמתי ונהניתי מהנוף. המקום היה שקט ולצידי נחו עוד אנשים. לא רחוק מהמקום הייתה בריכה, ואז הגיע בחורה יפה וחטובה, ומאותו הרגע שהגיעה לא הפסיקה להתרוצץ חסרת מנוחה וחמוצת פנים. אחרי כמה דקות היא החליטה להמשיך להתרוצץ, הפעם ללא החלוק ובבגד ים ביקיני. ואז הגיע בן זוגה והיא ביקשה ממנו לצלם אותה בפוזה מחמיאה ואז קרה הדבר: “תמונת ניצחון” היא חייכה למצלמה! ואז חזרה לחמיצותה… הבטתי במחזה משועשע.
קרא עודאתה גיבור. ביום שני השבוע ליוויתי את גדעון בן ה-7 לחיסון כנגד מחלות ילדות, שנעשה בבית הספר. בדיעבד זה היה מיותר ללוות אותו, הוא חייך ועבר את זה כמו שצריך. שמתי לב להורים אחרים שאמרו לילדים שלהם: “אתה גיבור”. אז גדעון שלי הוא ילד אהוב ומקסים, אבל אם קיבל זריקת חיסון ועמד בזה, הוא אינו גיבור. מדי פעם גם זורקים לעברי “גיבור”, ואני משתומם על מה ולמה? אנחנו חיים בעידן של הגזמות. זמר שהוציא שני שירים וחצי הוא כבר מלך, כל מי שעושה את המינימום הנדרש הוא כבר גיבור, מלך, חצי אלוהים וכדומה. התבלבלנו. בחרתי לדבר מעט על גבורה ואומץ של שני גיבורים, הן בתחום הצבאי והן בתחום האזרחי.
קרא עודהלל הזקן. הלל הזקן במשנה, מסכת אבות, פרק א’, משנה י”ד: “אם אין אני לי, מי לי. וכשאני לעצמי, מה אני. ואם לא עכשיו, אימתי”. ביום שלישי הקשבתי לדברי האלוף במיל’ שקדי, בערב מעניין שארגן מורי ורבי ד”ר סיני הישראלי. הלל הזקן מדבר תחילה על דאגה לעצמי – “אם אין אני לי, מי לי?”. מייד אחר כך על דאגה ועל נתינה לאחר: “ואם אני לעצמי, מה אני?”. ובחלק השלישי, הלל מדגיש את משמעות העשייה עכשיו: “ואם לא עכשיו, אימתי?”. רוב בני האדם רוצים להצליח, ורבים מהם רוצים לתת, אז מה בכל זאת מונע לדעתי חלק גדול מהאנשים להצליח? ניהול הזמן ותיעדוף משימות. כשישבתי שבעה על מות אבי, הערכתי מאוד את מי שבא לנחם, ולמה? משום שהם נתנו לי את הדבר היקר ביותר שיש לאדם – הזמן שלו! לו רק היינו יודעים לנהל אותו טוב יותר, מצבנו היה משתפר.
קרא עוד“המעז מנצח”. השבוע ביקשתי מהקהילה שלי ביוטיוב (ערוץ בשם: “יובל עילם”, מוזמנים להצטרף) לאתגר אותי ברעיונות לסרטונים שהם מבקשים שאעלה, קיבלתי הרבה הצעות. בחור בשם א. כתב לי כך: “היי יובל, האם תוכל לעשות סרטון על איך לאזור אומץ לעשות דברים או לומר דברים? תודה רבה. דברים כמו לדבר אל מול קהל, או לומר משהו למרות שאתה לא יודע מה תהיה התגובה”. הבת שלי אוהבת שאני מרדים אותה עם סיפורי השראה, ובעיקר על הימים ההם בהם עשיתי דברים מטורפים. היום היא חזרה מבית ספר ואמרה לי: “אבא היום לא למדנו, כל השיעורים הוקדשו לחברות ויחסים בין ילדים”. עניתי לה: “היום היו לך לימודים ועוד איך! היום למדת דברים שבאמת חשובים לחיים!”. היא אמרה: “אתה בעצם צודק אבא”.
קרא עודביום רביעי התפרסמה מודעה בעיתון ידיעות אחרונות על עמוד שלם: “ארגון נכי צה”ל הודה לשר הביטחון בני גנץ על החלטתו ההיסטורית ופורצת הדרך להכרה באופן מלא בלוחמים שנפגעו עקב הצלילות בנחל הקישון ובנמל חיפה המזוהמים בחומרים מסרטנים מבתי הזיקוק שבסביבה”. מספר הלוחמים שמתו או שנפגעו עומד על כ-500! אתם קולטים את זה? דורון חברי אמר לי על זה: “כל הכבוד”. ואני עניתי לו: “אומנם כל הכבוד לגנץ, אבל אם אני נותן לך נבוט בראש ואחר כך מטפל בך, מגיעה לי תודה?”. נזכרתי בחוברת העבה שנשלחה אליי ואל חבריי לצוות ב-669, משום שגם אנחנו היינו רשומים שצללנו במקום הארור הזה. אני למזלי צללתי באותו זמן באילת וגם חבריי צללו מעט יחסית ללוחמי שייטת 13, ילת”ם ואחרים.
קרא עודהווה. אני כותב את הטור הזה ביום חמישי. בדיוק עכשיו לפני כשבוע התחלתי לכתוב טור, הפסקתי בכדי לנסוע לבקר את אבי, ואז בדרך הקצרה אליו התבשרתי שזהו. השבוע ביום שלישי היה יום המשפחה. שלושת ילדיי הקטנים הכינו לנו יום קודם ברכה מחממת לב ונוגעת. כולנו יודעים את החשיבות ואת המשמעות של המשפחה, אבל חלקנו ואולי רובנו, מתעדפים ביום יום את העבודה על פני זמן משפחה וזמן הורים. פטירת אבי לימדה וחיזקה בי שוב: א. הזמן היחיד שקיים הוא ההווה. יש משפט שאומר: האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק.
קרא עודאברוצקי וסטלמך. מתוך מוזיאון הפועל פ”ת. “ספורט לעם” מאת כתבנו גיורא עילם (בן 19.5!). תאריך 21/02/1953: “קבוצת הפועל פתח תקווה ניצחה כאן את הפועל כפ”ס בשיעור 1:2 בצורה בלתי משכנעת. מר זהבי בשיפוטו הפגום, עורר שריקות בוז וקריאות זעם בלתי פוסקות מצד הקהל בן 2000 הצופים. “ויסוקר עמד ברגעים אלה איתן וסיכל את התקפות היריב. הטוב בחלוצי פ”ת היה סטלמך הצעיר…”. בין השאר בהרכב הפועל פתח תקווה: ויסוקר, זכריה, קרני, חלדי וסטלמך. ובין השאר בהרכב הפועל כפר סבא: לויטה, עמנואל שפר ואברוצקי.
קרא עודחמש שנים. אני מתבונן עליהן וגם חושב על אנשים יקרים לי שהלכו לעולמם: פינקי זוארץ. מתי פורז אימו של ניר פורז ז”ל ובן זוגה דני. חברי ליאור כרמיאלי. האלוף דורון רובין. הטייס איתי זיידן, בוגר שלי. וכעת יורם טהרלב. יהי זכרם ברוך. אני יכול לכתוב ספר רק על תהליך הכתיבה, האתגרים והמשלוח, אבל מתרכז כעת בספר המסכם את חמש השנים הראשונות – חתיכת אתגר! 🙏 תודה ליהלומים שלי. נוער מדהים ומעורר השראה שרק לפני כמה שעות, באימון ביצות מטורף (דוגמית בסרטון המצורף), הראה שוב את יכולותיו ואת עוצמתו ❤️
קרא עוד“באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לרוץ מלמעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב. שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע. עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי, והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה”.
קרא עוד