שישי לנפש

“מתאמנים כמו שנלחמים” – האם אנחנו “מאמנים” את הילדים לקראת “מלחמות החיים”? אני מאמין שיום יבוא ותוכנית הלימודים במערכת החינוך תכלול את התכנים שיש בתוכנית שפיתחתי במרכז החינוכי שלנו (ואני מנסה בדרכי להביא את היום…:) תוכנית לימודים שמכינה ועוסקת בחיים עצמם וכוללת בין השאר: לימוד ותרגול הצבת מטרות, התמודדות עם אכזבות וכישלונות, ניהול זמן, בריאות גופנית ונפשית, עמידה מול קהל, פיתוח תרבות בטיחות, פיתוח בטחון עצמי, אחריות, עצמאות ותחושת מסוגלות, סקרנות, מצויינות אישית והיכולת לעבוד בצוות, היכולת לתחקר, להפיק לקחים ול-י–י-ש-ם! יום ראשון אנו יוצאים לדרך לשנה ה-33 עם חיזוק רציני ממורשתו החשובה של דורון רובין, מחוייב לכך, בכל זאת שניים מארבעת ילדיו המקסימים היו חניכיי לפני 32 שנים וכעת גם הנכד המרשים איתמר!

ד”ר ב. רופא-מנתח פלסטי מוכשר. עשה את המסלול הרגיל של רופא: 7 שנות לימודים בסיסיים ואז התמחות בת 6 שנים ואז באופן טבעי לנסות למצוא משרה בבית חולים ולבנות עוד עשר שנים את שמו ובמקביל להתפרנס בקליניקה פרטית. ד”ר ב. החל לעבוד ולהתמודד לא רק עם עומס השעות אלא גם עם הפוליטיקות והתככים. מדובר בגבר אמיץ מאוד שגם הוכיח זאת בשירותו הצבאי אלא שכאן מדובר במסלול הקלאסי של כל רופא – מסלול שבו הולכים רוב הרופאים בתחומו. החלטה לא פשוטה אבל הוא החליט לעזוב את המסלול ה”קלאסי”, להאמין בעצמו ולפתוח בגיל צעיר מאוד קליניקה פרטית! אחרי זמן קצר ההחלטה התבררה כנכונה והוא הצליח מאוד ואז גם החליט לשלב את הרפואה הציבורית במינון מתאים ונכון.

מי שמכיר את מבצע “מוקד” במלחמת ששת הימים יודע איזה ניצחון טוטאלי היה לנו ולחיל האוויר בפרט והנה שש שנים אחרי והמטוסים מופלים, טייסים נהרגים (אחד מהם מעוז פורז ז”ל אביו של ניר שהיה אז בן שנתיים! נפל ביום האחרון של המלחמה), חלקם נופלים בשבי. מכות קשות מאוד לחייל שזכה לתהילה והצלחה אדירה לא מזמן. כאן נמדדים הלוחמים והם וכל צוותי הקרקע לא ויתרו ונלחמו עד לניצחון. נח הרץ חזר בהרצאה שוב ושוב על המשפט מתוך השיר: “את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק” כתב עודד פלדמן ללחן של יאיר רוזנבלום: הסבר קצר לטובת הצעירים מבין הקוראים: טיסות מתבצעות במבנה בן 2, 4 או יותר מטוסים כל מטוס מקבל מספר במבנה. כשכתוב בשיר “הלך” הכוונה שהמטוס נפגע והטייס/ים שבו נהרגו, נפצעו או נפלו בשבי המצרי או הסורי.

מי שעוסק בבנייה מכיר את טופס 4 שמאשר איכלוס הבית לאחר בדיקת אנשי הכבאות וגורמים נוספים. אבל מה עם טופס 4 לפנים הבית? בחודשים האחרונים בדקתי דירות רבות לקראת אפשרות השכרה. אחת מהן נשמעה מקסימה בשיחת טלפון אך ללא ממד. בכל זאת הלכתי לבדוק, בעלי הדירה הנחמדים אמרו שזו קומה ראשונה אך ממש מתחת יש מקלט. הגעתי לבדוק. הדירה עברה שיפוץ ונראתה נפלא. נכנסתי לדירה ונוף נפלא ורגוע של הגינה שמתחת נחשף לפניי. בבית גרו גם שני ילדים בני 2 ו-5. הנוף שנחשף לי כלל מעקה נמוך, חלונות ענקיים ללא סורגים! האישה אמרה ש”הם לא רצו שזה יפריע לנוף”. מיד חשבתי על ילדיי הקטנים שבשנייה יכולים ליפול למטה. הבנתי שאין סיכוי שאני מביא אותם לדירה כזו. ביציאה מהדירה החלטתי בשביל הסקרנות לבדוק את המקלט.

לפני כשבועיים הגיע סא”ל (במיל’) נח הרץ. טייס חיל האוויר שנפל בשבי הסורי במלחמת יום הכיפורים ב-1973. 20:00 שעת ההרצאה הגיעה ואני מחכה לראות טייס. איך אנחנו מדמיינים טייס? (חישבו לרגע). לפתע אני רואה חרדי זקן רוכן על המחשב ושואל את עצמי: “מי זה?” ואז הוא פותח את פיו: “שמי נח הרץ” ומכאן כל הקהל (החילוני) מרותק לאורך 80 דקות! נח נפצע קשה בנטישה, רגלו נכרתה, הוא לא קיבל טיפול רפואי הולם, הושאר בצינוק ובבידוד 4.5 חודשים. הוא סיפר לנו שהדבר הקשה מכל לא היה הפציעה הקשה או העינויים אלא הבדידות! להיות לבד עם עצמך! הקשבתי וחשבתי שרובנו מוקפים באנשים או יכולים לשלוט על כך וליצור תקשורת ואולי זו הסיבה שרבים מעדיפים לשבת עם המחשב הנייד שלהם בבתי קפה ולא לבדם בבית.

ד”ר ב. רופא-מנתח פלסטי מוכשר. עשה את המסלול הרגיל של רופא: 7 שנות לימודים בסיסיים ואז התמחות בת 6 שנים ואז באופן טבעי לנסות למצוא משרה בבית חולים ולבנות עוד עשר שנים את שמו ובמקביל להתפרנס בקליניקה פרטית. ד”ר ב. החל לעבוד ולהתמודד לא רק עם עומס השעות אלא גם עם הפוליטיקות והתככים. מדובר בגבר אמיץ מאוד שגם הוכיח זאת בשירותו הצבאי אלא שכאן מדובר במסלול הקלאסי של כל רופא – מסלול שבו הולכים רוב הרופאים בתחומו. החלטה לא פשוטה אבל הוא החליט לעזוב את המסלול ה”קלאסי”, להאמין בעצמו ולפתוח בגיל צעיר מאוד קליניקה פרטית! אחרי זמן קצר ההחלטה התבררה כנכונה והוא הצליח מאוד ואז גם החליט לשלב את הרפואה הציבורית במינון מתאים ונכון.

ד”ר ב. רופא-מנתח פלסטי מוכשר. עשה את המסלול הרגיל של רופא: 7 שנות לימודים בסיסיים ואז התמחות בת 6 שנים ואז באופן טבעי לנסות למצוא משרה בבית חולים ולבנות עוד עשר שנים את שמו ובמקביל להתפרנס בקליניקה פרטית. ד”ר ב. החל לעבוד ולהתמודד לא רק עם עומס השעות אלא גם עם הפוליטיקות והתככים. מדובר בגבר אמיץ מאוד שגם הוכיח זאת בשירותו הצבאי אלא שכאן מדובר במסלול הקלאסי של כל רופא – מסלול שבו הולכים רוב הרופאים בתחומו. החלטה לא פשוטה אבל הוא החליט לעזוב את המסלול ה”קלאסי”, להאמין בעצמו ולפתוח בגיל צעיר מאוד קליניקה פרטית! אחרי זמן קצר ההחלטה התבררה כנכונה והוא הצליח מאוד ואז גם החליט לשלב את הרפואה הציבורית במינון מתאים ונכון.

שנת 1992. אלוף משנה ישראל אסף מפקד הגדנ”ע מגיע אל משרדי ומציע לי לחזור לשירות קבע בדרגת סא”ל ולהיות אחראי על פרוייקט ארצי של הכנה לצה”ל. הצעה מאוד מחמיאה ומפרגנת. ישראל היה בעברו לוחם בשייטת 13 וענד על חולצתו את סמל היחידה: כנפי העטלף. שאלתי אותו: 1. האם זה אומר שעליי לסגור את הפרוייקט שהקמתי? 2. האם ניתן להפוך את שייטת 13 האיכותית והקטנה למקום ענק ולשמור על האיכות? הוא ענה לי על שתי השאלות: 1. כן 2. לא. הודיתי לו מקרב לב אך נאלצתי לסרב. התשוקה שלי היא לגרום לאנשים ובעיקר לבני נוער לגלות את העוצמה שבהם וכפי שאני מגדיר את עיסוקי: “מלטש יהלומים!”

לואי ה-11, “מלך עכביש” שלט בצרפת בין 1463-1483 ונחשב לאחד המלכים החכמים באירופה בכל הזמנים. השיג הישגים מדהימים וצרפת פרחה בזמנו. בואו נפתח סוגריים רגע. השבוע נאם אהוד ברק והביע את דעתו על המצב. שמתי לב לתגובות, רבים דחו את דבריו ולא התייחסו לתוכנם אלא לכך שהם לא אוהבים (לשון המעטה) את ברק. אין רבים שיחלקו על כך שברק בעל ניסיון וידע רב. איך לואי 11 היה מקבל החלטות? קודם כל הוא היה אוסף ידע רב ככל האפשר. הוא הפעיל רשת ריגול מדהימה וידע הכל על כל יריביו ואויביו. אחד הדברים שלואי 11 עשה זה להקשיב לכל אחד! באחת הפעמים הלך לבית הכלא לפגוש פושע שהיה כלוא אך בעל ידע רב בנושא שעניין את לואי. קבלת החלטות טובות מחייבת לוותר על האגו וגם לחשוב בצורה עניינית. אם הפושע יכול לתרום לי אז בגלל שהוא עבר על החוק אני לא אקשיב למומחיות שלו? לו היה בהנהגה שלנו כיום, לואי 11 היה מקשיב היטב לאהוד ברק, אהוד אולמרט ואחרים ולוקח את דעתם בחשבון!

לפני כשבוע שוחחתי עם אחד החניכים שלי בשם “ארז” (שם בדוי). הוא סימס לי שקשה לו ושהוא במצוקה. הרמתי אליו טלפון. אני מקשיב לו כמה דקות, הוא מספר שקצת קשה לו: ציונים, פרידות ועוד. אני מקשיב לו, מכיל ואז אני שואל אותו: תגיד, לאן אתה רוצה להגיע בצבא? מה אתה רוצה לעשות? הוא עונה לי: “אני רוצה להיות לוחם ביחידה מובחרת”. ואז אני אומר לו: ארז, אני אוהב אותך, אתה יודע שאני אוהב אותך. אני מדבר איתך כעת בשעה 16:20 (קצת אחרי שליחת “שישי לנפש”) בשעה הקדושה שלי בשבוע. היו לנו לא מעט שעות שיחה לאורך השנה. אפשר לומר לך את האמת? הוא ענה: “כן”. אמרתי לו: אתה לא רוצה להגיע ליחידה מובחרת, יותר מזה אני אגיד לך: אתה גם לא מתאים להיות לוחם. הוא היה בהלם ובשוק ושאל “למה?” אמרתי לו: נורא פשוט, אני לא רואה אותך! לא אותך באימונים, בשיחות, בפעילויות! למה למשל לא הגעת לאימון הבוקר? היה אימון ב-8 בבוקר. הוא עונה לי: “היה לי שיעור נהיגה”.

“כשעליתי לכיתה י’, מצאתי בבית הספר על הרצפה פלייר של יובל עילם, הרמתי אותו והוא סיקרן אותי. הרמתי טלפון ויובל ענה לי. הוא סיפר לי שהפעילות מתקיימת בהרצליה והזמין אותי לאימון ניסיון. הגעתי ונשארתי שלוש שנים וחצי עד הגיוס. התקבלתי לשייטת, סיימתי מסלול והיום אני קצין קבע ביחידה!” אגב, הילד שיצר איתי קשר שמע את הסיפור והבין. הבין שאם באמת רוצים – לא מספרים סיפורים אלא עושים!!! שאם הוא מדבר על מרחק אז כנראה שהוא לא באמת רוצה.

לפני שבועיים סיפרתי לתלמידי כיתות ה’, ו’ בבי”ס ברנדייס בהרצליה על הצבת מטרות. סיפרתי להם שכשהייתי בגילם הייתי ספורטאי טוב אבל צנום ורזה. רציתי גוף כמו של גדעון שהיה בכיתתי והיה שרירי ומרשים מאוד. שאלתי אותו “איך הגעת לזה?” וה”סוד” היה פשוט: “שכיבות סמיכה, עליות מתח ובטן”. התחלתי לעבוד ואחרי שנה התחלתי לראות תוצאות! זה היה לפני 42 שנים. מאז אני ממשיך. אחרי שהגעתי לתוצאות שאל אותי עמית חבר שלי, “יובל, מאיפה השרירים?” עניתי את מה שגדעון אמר לי: “שכיבות סמיכה, עליות מתח ובטן”. אחרי שבוע הוא בא והתלונן שלמרות שעבד הוא לא רואה תוצאות…