שישי לנפש

נזכור את כל מי שאיננו איתנו עוד. נזכור את מי שנפל בעת קרב או לחימה, נזכור את מי שנהרג בתאונה, נזכור את מי שאיבד חייו כאזרח בפיגוע או אסון, את מי שאיבד חייו כתוצאה מתאונת נשק או ירי מוטעה של חברו. נזכור את מי שאיבד את חייו משום שלא היה לו הכוחות להתמודד עם כובד הזיכרונות או עם עול הלחצים והדרישות ואת מי שנפגע בגופו ונשאר בחיים, ואת מי שנפשו נשארה מצולקת ופגועה. נזכור ונכבד את מי שנשאר עם הזיכרונות – ההורים, האחים והאחיות, הסבים והסבתות, בני ובנות הזוג, הדודים והדודות וכל בני המשפחה, נקשיב להם ולא נשפוט. נחבק אותם וננסה לעזור להם להמשיך לחיות למרות הצל הכבד והבלתי נסבל, הקושי העצום והמשא המכופף עד שבירה. נזכור ונכבד את החברים ואת כל מי שליוה בשעה זו או אחרת ואשר איבד אדם קרוב ויקר. ננצור את המשמעות שנשארה ממותם – לחיות! נחיה את חיינו מתוך משמעות אמיתית, כבוד לחיים ושמירה עליהם.

לרובנו יש שכנים מבוגרים שהדבר שחסר להם מכל הם תשומת לב והקשבה. אז בואו ולא רק לניצולים בערב יום השואה, נקום כעת, ניגש אליהם ונהיה איתם, נתעניין ונקשיב. אני עושה זאת מעת לעת וזה נפלא. לפני כשנה הוצאנו לפועל פרוייקט חדש ומיוחד ליום הזיכרון. כולו התנדבות! שם הפרוייקט הקשבה לתקומה הרעיון הוא הקשבה והוקרה ללוחמים מדור תש”ח ועד היום. ב-30.4 בשעה 21:00 אחרי הטקסים נפגשים בסלונים ברחבי הארץ עם לוחמים בכדי להקשיב לסיפורים האישיים ולהתחבר ליום הזיכרון דרך הלב. הפרוייקט יצא לדרך שנה שעברה והוא מרגש ונוגע. ואם זה היה תלוי בי, הקשבה היתה שלד בלימודי הסיפרות בבתי הספר!

יום חמישי שעבר אני עומד בתור בקפה ארומה בקניון 7 כוכבים. לפניי עומדת בחורה צעירה. המוכר מביט בה ואני בו. לפתע שמתי לב שהוא מהופנט, הבטתי בסקרנות במחזה. לבסוף (לצערו…) היא הזמינה והלכה והוא המשיך לבהות… הגיע תורי ורציתי להזמין אבל הוא בוהה! קל היה להבחין שהדופק ולחץ הדם שלו היו גבוהים, גבוהים מאוד.כאן אולי ניתן היה לצפות שהוא יבקש ממישהו להחליף אותו והוא יילך וינסה לעשות משהו. הוא נשאר במקומו.ושוב, אני מחכה ומחכה ואז ניפנפתי לו עם הידיים, “היי אמרתי-חייכתי, אפשר?” לקחו עוד כמה שניות הוא חזר אלי (מאוכזב משהו, אני לא נראה כמוה…).כמה רציתי לתפוס אותו ולומר לו: “זוז”, לך תעשה משהו! תשאל אם הכל בסדר? תברר אם היא מגיעה לכאן בדרך כלל? תנסה משהו!

הצבת מטרות 🎯 להצלחה 😃 לכולנו יש רצונות, חלומות. להתקבל למקום כלשהוא, להוריד במשקל, להצליח בלימודים, להוציא ספר, להיות בריאים, למצוא זוגיות או לשפר את מערכות היחסים וגם לעבור את חג הפסח בשלום… דרך מעולה שמסייעת בכך היא שיטת הצבת מטרות! אותה פיתח בנדורה ב-1960. 21.1.2016 שעה 10:00 אחרי שבועות קשים של חולי בבית (בידיעת הרופא) אימי דוחקת בי לבצע בדיקות דם ומצילה בכך את חיי! אני ממהר לעשות (לא אומרים לא לאמא…) ובשעה 13:10 הרופא שלי מתקשר (אירוע חריג) ☎ ובקול דרמטי אומר לי: “יובל אתה באי ספיקת כליות, טוס למיון” אני מנסה לקלוט. מקשיב, עונה לו שהבנתי. סוגר את הטלפון. הדופק ולחץ הדם עולים. אני במצב חירום. בראש שלי רצות מחשבות במהירות: לראשונה בחיי אני בסיטואציה כזו.

“הוא עובד כמו סוס”, “הוא לא ישן”, “הוא עובד מסביב לשעון”, “הוא לא רואה בית” (ואת הילדים…), משום מה כל אלה זוכים להערכה! טעות גדולה! לאחרונה פורסם בעיתון “דה מארקר” טבלה ובה ישראל “מככבת” בראש מדינות ה-OECD במספר שעות העבודה בשבוע ו..בתחתית הרשימה מבחינת תפוקות…באחת הפעמים שיצאתי הביתה בהסעות מבסיס תל-נוף, ישבתי ליד טייס יסעור ודיברנו. הוא אמר לי שמפקד הטייסת אוסר על הטייסים להישאר בטייסת מעבר לשעה 17:00 ודוחק בהם לנסוע הביתה, לנקות את הראש בכדי להגיע רעננים למחרת. מפקד חכם מאוד שמקבל טייסים רעננים ואנרגטים! בכדי להצליח יש לעבוד חכם! לעבוד מיקצועי! לשים גז דווקא על נקודות החוזק שלך ולא ליפול בפח ולהשקיע גם במה שאתה חלש. תן לאחרים לעבוד על הנקודות החלשות שלך ושפר את עצמך בדברים בהם יש לך תשוקה וחוזקות! הפילוסוף הגרמני הדגול עמנואל קאנט הודה ב-1760 לדייוויד יוּם, הפילוסוף הסקוטי, על כך ש: awakening him from “dogmatic slumber” (“תודה שהערת אותי מהחשיבה הדוגמטית שלי”).

פברואר 2004 הטלפון מצלצל. אני עונה. “אפשר לדבר עם יובל?” זה אני – אני אומר ותוך כדי כך מתחיל לזהות את הקול אבל לא מאמין, זה לא יכול להיות. והאישה מהצד השני עונה: “זו שושנה דמארי. רציתי להודות לך על המכתב שכתבת לי. הוא חימם את ליבי”. המשכנו לדבר עם קצת וסיימנו. הנחתי את הטלפון נרגש, וואהו! לכל אחד מאיתנו יש אנשים יקרים וחשובים שאם יילכו לעולמם נבכה עליהם וגם נצטער שלא הספקנו לומר להם בעודם בחיים, מה אנחנו חושבים עליהם. פירגון והכרת הטוב הם דברים שכמו הומור – רובנו בטוחים שיש לנו ואין לאחרים…

חלפו השנים הטכנולוגיה השתפרה וכיום רובנו “מחזיקים כוננות”… זמינים כל הזמן, חלק אפילו ישן כשהנייד לצידו ופוגע באחד הדברים הקדושים לבריאות שלנו – השינה! הולכים, נוהגים ועושים הכל בכדי להיות זמינים ומעודכנים 24/7 חס וחלילה שלא נהיה זמינים לרגע! וזה מטורף. אין רגע של שקט ללא זמינות וגם היתרון שהיה פעם רק בטיסות נעלם כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית. בני נוער לא מבינים שעד לפני 20 שנה הכל היה אחרת! אתמול במסגרת קורס “גדעון” למנהיגות ומצויינות שאני מוביל, הקשבתי מרותק להרצאה נהדרת של עו”ד אור גלאון בה הוא סיפר סיפור מרתק כולל פסק דין של פרופ’ אהרון ברק ועל הזכות שלנו לפרטיות! האם נגישות אינסופית אלינו איננה סוג של חדירה לפרטיות? אך אנחנו יכולים לשלוט על זה.

שבת שלום בפינה השבועית של הבוגרים שלנו, ערב שבת. במירוץ היומיומי לעיתים אנחנו לא שמים לב להכרת הטוב – פירגון.אתמול דיברתי על כך עם חניכי הקורס שלנו “גדעון” למנהיגות ומצויינות. אני מזמין אותך להקשיב לוידיאו.מאחל לך בריאות, אהבה וסופשבוע טוב ונעים

כשאני שואל אנשים בסדנאות שאני מעביר: “מה הן המטרות החשובות שלך בחיים?” אני שומע תשובות יפות ומרשימות כגון: “המשפחה, פעילות גופנית, הצלחה בלימודים”. אז אני מבקש מתנדב אמיץ לפתוח את היומן שלו בנייד ולהראות לי את הלו”ז בכדי לראות האם יש מיתאם בין האמירות לבין הזמן המוקדש לכך. אם פעילות גופנית חשובה לך, האם אתה מקדיש לה 3-5 שעות בשבוע? לרוב יש פער גדול בין המילים למעשים. “הראה לי את היומן שלך ואומר לך מי אתה” (יובל אז פיתחו את היומן ובידקו אם הוא באמת משקף את מה שאתם אומרים? הצעד הבא הוא באמת לפעול לפיו… הסירטון המצורף חשוב לעירנות שלנו. אני מאחל לכולנו שנהיה עירניים לשים את המטרות החשובות לנו במקום הראוי ולבצע!“חג פורים שמח ושנדע לחיות את חיינו ללא תחפושות…”

“חיי היו מלאים באסונות נוראיים אשר רובם לא התרחשו מעולם”… דייל קארנגי הנפלא בסיפרו “אל דאגה” מצטט את הפילוסוף הצרפתי הגדול מונטיין. מדי יום אני פוגש תלמידים, הורים, סטודנטים ואנשים אחרים שדואגים ודואגים ומלאים במתחים. רופאים רבים העוסקים במניעת מחלות טוענים שיותר משליש מהמחלות מקורן בסטרס – בלחץ ודאגות מיותרות. אז מה עושים? הנה עשר דרכים יעילות שמסייעות לי ושאותן אני מעביר בהרצאות:

מה מכילה הסביבה שלנו? מה היא מקרינה עלינו? החברים שלנו, המשפחה, חדר השינה, הדירה/בית שלנו, השכנים, הספרים, התמונות – כל מה שעוטף אותנו? האם הם מעצימים אותנו או לא? בואו נעצור ונקשיב לתחושות הבטן שלנו. אם צריך – לעשות שינוי. זה חלק חשוב בצמיחה! ואם צמיחה אז האביב בפתח! שמורות הטבע פורחות. לא חייבים לחכות לסופ”ש אפשר לתת קפיצה גם באמצע השבוע. כך עשיתי השבוע ביום שני בצהריים עם ילדיי בשמורת הטבע – חוף השרון – שנמצאת חמש דקות מהרצליה! מערבית לקיבוץ שפיים (הכניסה ללא תשלום). רוגע, שלוה והתחברות אדירה עם הרבה ירוק בעיניים וכחול של ים. ממליץ בחום!

בוגר/ת יקר/ה לפני שבועיים פתחתי במסורת הזו. רשימה מצומצמת של בוגרים יקרים שאני רוצה לפנק אותם במשהו מאיר מחשבה לפני השבת במטרה להעצים ולתרום. היום בבוקר הייתי עם ילדתי בגינה ציבורית ופגשתי ילדים בכיתה ו’. שאלתי אותם מאיזה בית ספר הם? והם ענו: “אלון”. שאלתי אותם (כצפוי…) מי היה יגאל אלון? והם ענו “איש שמת”… אני לא בטוח איזה עובדות עלינו לזכור ולדעת אבל מה שלדעתי כן חובה לדעת וליישם נמצא בין השאר בסירטון הנפלא המצורף כאן.